10 חרדים הגישו תלונה בגין גזענות שחוו

מתחילת שנת 2018 הוגשו 211 תלונות ביחידה למאבק בגזענות במשרד המשפטים, מתוכם 82 הם של יוצאי אתיופיה, 71 ערבים, 10 חרדים, 5 עדות המזרח, 3 ממוצא רוסי והשאר אחרים. כך נחשף היום (שני) בוועדת העלייה והקליטה.

יו"ר הוועדה, חבר הכנסת אברהם נגוסה (הליכוד) ציין כי הוועדה עוקבת אחר יישום דו"ח פלמור, שבין המלצותיו מינוי ממונה על אפליה וגזענות בכל משרד ממשלתי, יצירת מסגרת לנקיטת הליכים משמעתיים נגד עובדי מדינה במקרי הטרדה גזענית, קביעת סמכות שוטרים לפנות לאדם בדרישה להזדהות, ייצוג משפטי חינם בתביעות שעניינן אפליה על רקע גזעני בכניסה למקומות ציבוריים, מנגנון חדשני לקליטה מהירה של אקדמאים יוצאי אתיופיה לשירות הציבורי והרחבת הניסוי לנשיאת מצלמות גוף על ידי שוטרים לתחנות משטרה בערים שבהן שיעור גבוה של יוצאי אתיופיה. הוא הדגיש כי לא כל משרדי הממשלה מינו ממונה שכזה, סוגיית הייצוג המשפטי חינם טרם הוסדרה, ולא הורחבה עדיין נשיאת מצלמות גוף לשוטרים לערים נוספות ועוד.

נגוסה הדגיש כי "חובתנו לעקוב אחר יישום המלצות הדו"ח. מספר התלונות שהוגשו הוא מהותי, שכן בזכותם נחשפים למציאות העגומה שלצערי חווים בני העדה האתיופית, וניתן להביא לשינוי למען כלל האוכלוסייה האתיופית. למרות כל מאמצי הממשלה בנושא, הגזענות בארץ קיימת לא רק כלפי האוכלוסייה האתיופית. אך הגזענות כלפי יוצאי אתיופיה, המקרים הקשים, ביחס לגודלם באוכלוסייה הם משמעותיים וכואבים". נגוסה קרא להגדיר את תכניות הלימוד בנושא הגזענות כחובה ולא כרשות.

הוא בירך על יוזמת הנשיא ראובן ריבלין ושרת המשפטים איילת שקד, למחיקת רישום פלילי ליוצאי אתיופיה, ואמר כי זו "יוזמה מבורכת וחשובה עבור צעירים בקהילה האתיופית. כמות התיקים הפליליים וכתבי אישום נגד צעירים וקטינים יוצאי אתיופיה, גבוהה משמעותית משיעורם באוכלוסייה. חשוב לקבוע גורם מוסמך אחד שיטפל בכל בקשות החנינה, ושכל צעיר אתיופי יידע על זכותו לפנות למחיקת הרישום הפלילי. במהלך משמעותי שיקל ויסייע לצעירים, בעלי תיק פלילי, לפתוח 'דף חדש' ונקי בחייהם בישראל".

לדברי מחברת הדו"ח ומנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, 87% מהדו"ח בוצע וייושם, שלא נכתב ללא פעילות מחאת צעירי הקהילה. היא הדגישה כי שיטור-היתר כלפי יוצאי אתיופיה לא משתווים כלפי שום אוכלוסייה אחרת, ופתיחת תיקים פליליים במשטרה כלפיהם הוא פי חמש ממספרם באוכלוסייה. לדבריה, תיקים רבים נפתחו סתם-כך, ללא סיבה. אנו מצפים לקבל נתונים מלאים מהמשטרה – שעכשיו המצב השתנה. אנו עושים שימוש בתקשורת ובפרסום כדי ליצור הרתעה אצל גופים דומים.

עו"ד אווקה קובי זנה, ראש היחידה לתיאום המאבק בגזענות, הוסיף את הישגי הפעילות עד כה כחוק הסיוע המשפטי, ביטול אגרת המשפט לכלל המתלוננים בעניין, חידוד נהלים במשרדי הממשלה, העמדה לדין משמעתי של עובדי מדינה שהתבטאו בצורה גזענית, הכשרות לעובדי מדינה בעניין ועוד. התלונות עוסקות בנושאי קבלת תלמידים למוסדות חינוך, תעסוקה, קליטת מורים, אכיפה בררנית, אפליה בכניסה למקום ציבורי ועוד.

ח"כ פנינה תמנו-שטה מ'יש עתיד' קראה בדיון להגדיר כגופים בלתי-חוקיים, גופים המתנים התניות גזעניות כגופי כשרות שונים.

עו"ד ניצב משנה מאיר דב ברקוביץ, ראש מחלקת הנוער במטה הארצי, סיפר בדיון כי לאחרונה מחקה משטרת ישראל מיוזמתה 339,000 רישומים פליליים לכ-300 אלף אזרחים, מתוכם 34 אלף קטינים. ואולם התברר כי אזרחים לא קיבלו עדכון על כך, ואף משרד המשפטים לא עודכן על הליך זה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!