כ"א כסלו התשפ"ה
22.12.2024
הפייטן העולה בראיון ראשון

הנער הצעיר מראש העין שהפך להיות "הפייטן של המדינה"

לאחר שזכה בסדרה ארוכה של תחרויות יוקרתיות בענף והפך לכוכב עולה בתחום הפיוט, מתיישב אליה והב לראיון מקיף על הכל עם 'בחדרי חרדים', בו הוא מסביר על הסגנון האישי, על הרקע שבו הכל התחיל, ועוד ועוד

הנער הצעיר מראש העין שהפך להיות "הפייטן של המדינה"
אליה והב צילום: באדיבות המצלם

הוא קטף את המקומות הראשונים בכל תחרויות השירה בהן התמודד, האחרונה והמפורסמת מבין כולם היא תוכנית "הפייטן" בערוץ 20 שם הוא קיבל ובצדק את התואר "הפייטן של המדינה", הוא גם זה שעומד מאחורי להיטי הענק "מקלט לדמעותי" ו"אשת חיל שלי".

לפני כשבוע השיק את סינגל החופות "בטבעת זו", וכעת הוא מתיישב לראיון ראשון מסוגו עם 'בחדרי חרדים', ובו הוא מדבר על אופי צמיחתו המוסיקלית, על ההשראות המוסיקליות, ובעיקר על מיהו, הפייטן ששר בכל הסגנונות, וגם על מטרותיו הלאה בהמשך.

אליה והב מפייט

אליה והב נולד בשנת 1991 בראש העין, גדל על אדני התרבות התימנית, הן בשירה והן בתפילות, היה סולן בכל הזדמנות בבית הספר, ואף כיכב אצל ה"מורי", השירה אצלו התחילה מגיל ילדות, ומאז הוא לא מפסיק לשיר, ובכל סגנון, כשהדומיננטי מבין סגנונותיו הוא סגנון הפיוטים, ואת הסגנון הזה תשמעו גם כשהוא ישיר מוסיקה שונה לחלוטין, יכולותיו וצבע קולו מעניקים לו יכולת לצלוח כל אתגר מוסיקלי, ולמרות הכל, לבו ונשמתו נמצאים בעולם הקסום של הפיוטים, בעיקר אלו המשוייכים לסגנון הירושלמי, אך לא רק.

- ספר לי קצת עליך, על צמיחתך המוסיקלית, והזהות הסגנונית שגיבשת לעצמך מאז ועד היום

גדלתי בראש העין, המוסיקה שהיינו שומעים בבית היתה מוסיקה תימנית טהורה, ועוד מגוון סגנונות שהיו באותה העת הפופ בעולם הדתי והחרדי.

ישנו קטע ווידאו בו אני מבצע את קטע התפילה "אל אדון על כל המעשים" בלחן האשכנזי המפורסם, ואז הייתי רק בן שלש וחצי.

כשגדלתי יותר, בתלמוד תורה כמובן היו מלמדים אותנו את טעמי המקרא של התורה, וגם של "שיר השירים", פיוטים ו"שירת הבקשות", ושם גם נחשׂפתי יותר לסגנון הפיוטים והחזנות הירושלמית ששבה את לבי, ומאז אני שבוי בקסמיו.

כמובן שבשנים האלו שגרת חיי היא כ-של כל אדם, לימודים בת"ת ולאחמ"כ בישיבה קטנה, אבל השגרה הזו צפופה היתה בהאזנה בלתי נלאית, אלפי שעות של מוסיקה, אמנם בכל הסגנונות, אבל בעיקר זו שקשורה לפיוטים ולמוסיקה ערבית.

עם הזמן הכנסתי את כל משפחתי לתוך הקלחת המוסיקלית הזו, בשכונה ובבתי הכנסת בעיר, החלו להזמין אותי פה ושם לאירועים, לשבתות, אך עדיין ללא עיסוק רישמי בתחום.

מצאתי בשירה הערבית ובעולם הפיוטים מרחב אינסופי של צלילים, מתוחכמים ומרגשים, נשמה ורגש בלתי מוגבלים, ונשאבתי פנימה.

ועד היום זה המקום שאני נמצא בו, מצד אחד חיבור לכל הסגנונות, ומצד שני חיבור שאין דומה לו לעולם הפיוטים, לחזנות, ולכל הקטגוריות בתרבות הזו.

- איך ומתי כל זה מתחיל להתארגן לכדי קריירה בתחום, זכייה בתחרויות, והופעות?

בגדול, לא משנה מה עשיתי, הראש והלב תמיד חלמו על קריירה בתחום, אז וגם עד היום הכוכב הגדול ביותר שהיה לנגד עיני הוא כמובן גדול החזנים יחיאל נהרי, ההופעות שלו היו מחשמלות, זה היה להגיע לאירוע ולהבין שהמח והלב הולכים להתהפך עשרות פעמים מהתפעלות ומהתרגשות, והמשבצת הזו קסמה לי, הייתי חוזר על הקלטות שהופקו אז, על קטעי תיעוד מההופעות, והייתי חוזר על כל קטע, מבצע אותו עם כל הניואנסים, ומפה ואילך זה רק התפתח.

הוזמנתי בגיל 15 לבניני האומה להופעה יחד עם חיים ישראל, וכך הייתי מופיע בכל מיני הזדמנויות, היו לי מחרוזות של מוסיקה ערבית כדוגמת "וואלה מרא" גם כן "זאי אל הווא" "חממא בידא" "איבעת לי גוואב", הייתי אז שר בערבית כי זו היא השפה בה למדתי את השירים בשלב המאוחר יותר אחרי ששמעתים לראשונה מהפייטנים, והיו לי פלייבקים איכותיים שבנה עבורי המוסיקאי ישי דנוך, וכך הייתי מופיע.

כעבור שנים מועטות (גיל 19), התבקשתי על ידי רדיו "קול ברמה" להתמודד בתחרות הכישרונות הראשונה שנעשתה בציבור הדתי- חרדי "שירה חדשה", בה אמנם סגנון השירים היה ים תיכוני ופופ (דתי), והסגנונות האלו כפי שאמרתי לך לא היו זרים לי, כי לעולם לא הייתי מרובע או מצומצם בסגנונות מוסיקה, את הכל אני אוהב ואף מבצע, וברוך ה' זכיתי בתוכנית הזו, וזה כמובן גרם לפריצה משמעותית יותר, הופעות, ואירועים רשמיים בהם הייתי מוזמן יותר כזמר ופחות כפייטן.

באותה התקופה אירע דבר יוצא דופן, באחד מימות השבוע בצהריים אמי מקבלת טלפון "הלו, שלום מדבר יחיאל נהרי", אמא שלי חשבה שעובדים עליה ואמרה לו "אוקיי, אין לי זמן לשטויות, לך תעבוד על מישהו אחר", והוא מתקשר שוב "הלו, זה יחיאל נהרי, וזה באמת אני, רציתי להגיד לך שבנך אליה עדיו לגדולות, ואני מזהה אצלע כישורי שירה נדירים, הייתי שמח שניפגש בהקדם", זה היה חלום, מאז נוצר קשר מקצועי וחברי שליווה ומלווה אותי כל החיים, לימים התברר לי שזה היה בעקבות הקלטה שלי שהשמיע לו הצלם משה חדד והוא התפעל ממנה לטובה.

באותה התקופה הייתי מגיע להופעות שלו, ומאיר בן שבת היה מעלה אותי לקטעי זמן לשיר איתו יחד ולבד, תיעוד הווידאו של אותם האירועים הפך מהר מאוד לוויראלי, ובלי שום קשר הטוויסט הזה מירכז אותי יותר ויותר בביצוע פיוטים וקטעי חזנות.

כמובן שהוצאתי בזמנו סינגלים ושירים, כמו למשל "מי יגיד לי" שזכו ברוך ה' להצלחה מרובה, וכך אט אט הפכתי למוכר יותר, וכך גם תכיפות ההופעות והאירועים הלכה וגדלה.

השלב המשמעותי הבא היה התוכנית "הפייטן" בערוץ 20, בה לראשונה התקיימה תחרות בין עשרות חזנים ופייטנים על התואר "הפייטן של המדינה", וברוך ה' גם שם זכיתי במקום הראשון, והזכייה הזו הביאה בעקבותיה גל עצום של פרסום.

ברוך ה' הפרסום הזה גרם למעגלי קהל רחבים פי כמה להכיר אותי, את סגנון השירים והשירה שלי, ומאותו השלב היקף הפרסום הגדיר היטב את הלו"ז, בר מצוות, חופות, שבתות חתן, הופעות בכל מעגל השנה, טברנות, הוצאת סינגלים וקליפים מושקעים כל תקופת זמן, וכאן בעצם התחיל וממשיך המשחק במגרש האמיתי של הגדולים.

מאז הוצאתי לאוויר העולם שירים רבים שהצליחו מעל למשוער, כמו הפיוט "אדון עולם" בביצוע ועיבוד מקוריים, כמו כן את השיר "מברך אותך ילדי" שהפך לשיר מבוקש מאוד בכניסת חתני בר מצוות, וגם את את הבלדה המרגשת "הדרך חזרה".

החשיפה בעקבות השירים הללו וההשקעה הביאה בעקבותיה הכרה מכלל הקהילות הספרדיות בעולם, ישנם הזמנות רבות מחו"ל, לא מזמן גם הופעתי אצל הקהילה החלבית במקסיקו, הידיים מלאות ברכה, ומה שאני מצליח אני עושה, אינני רודף אחרי הכרה או עבודה, הרצון שלי הוא להתמיד בפעילות איכותית, ובמקומות שמאפשרים ורוצים את האיכות הזו.

-אין יותר מתאים כעת מאשר לשאול אותך באמת, מהו סגנונך, איך אתה מגדיר את מי שאתה היום, הפייטן הים תיכוני? הזמר המפייט? תגדיר

לבי ונשמתי בתוך כל מה שמריח ממנו "שירת הנשמה", זה יכול להיות בכל סגנון ובכל שפה, אלא שבוודאי במסגרת הפיוטים והשירה הערבית אני מוצא את האופציות והיכולות העשירות ביותר, הנותנות לי לבטא את זה.

הן מבחינת הגאונות שבלחנים, העומק והיצירתיות, וגם הטקסטים המאלפים והקדושים, בעיקר של הפיוטים ושירת הבקשות.

ולכן, אינני מגדיר את עצמי פייטן או חזן או זמר או מוסיקאי, אני שר את נשמתי וממנה ללא הבדלי מוצא מוסיקלי, וברמה המעשית במגרש התרבות המזרחית אני מוצא את רגעי השיא של הנשמה שלי.

ולכן, מבין כל הדברים שעשיתי, חופות ובר מצוות, חתונות ואירועים, טברנות וחפלות, כל דבר שאפשר, ויישבתי עם עצמי, ואף עברתי על כל הדברים הקיימים, מה כדאי לי, הרי אי אפשר להיות הכל, מה הכיוון שאני רוצה ללכת עליו בכל הכח.

ואכן הגעתי למסקנא שהמקום בו אני מרגיש הגשמה מלאה לרגשות האלו, הוא המקום המחובר לכל הרגעים המרגשים והמשמעותיים בחייהם של אנשים, בין אם זו כניסה של חתן וכלה לחופתם, בין אם זה עצרת סליחות עוצמתית, תפילה מרגשת, פיוטים נבחרים במעגל השנה, שירי רגש באיזושהי טברנה כשכולם מגיעים לחידוד רגשות ומה שבא להם זה את תמצית הרגש, או חתן בר מצווה וכדומה, שם, ברגעים המרגשים בעיקר בהם, אני מוצא מגרש אישי בו אני מביא לידי ביטוי את יכולותיי הווקאליות, מתרגש איתם ביחד, ונותן את המקסימום שבמקסימום, אני לא זמר של שום סגנון, אני זמר נשמה, בכל סיטואציה בה מתבקשת שירה מהנשמה, שם אני.

- איך אתה מסביר את זה שכ-70% מהזמרים המזרחיים הם תימנים, ו-80% מהם לא יודעים או לא מבצעים את המוסיקה התימנית

המוסיקה התימנית היא הרמה הגבוהה והקשה ביותר מבחינה ביצועית ווקאלית. הסלסול והניואנסים הדקים, והאתגר המרכזי להיות כמה שיותר מדויק ואותנטי וכמה שפחות משחקים, אלו הם דברים שהופכים את הדבר לקשה גם עבור האמנים, וגם עבור הקהל שמחפש באופן כללי את הדברים המקפיצים, הקלילים והקליטים יותר.

זה לא סותר את החיבור העצום שיש לי למוסיקה הזו, גדלתי עליה, על הזמרים התימנים ובראשם כיום ציון גולן, ואני מבצע את המוסיקה הזו כמו שאני מבצע כל מוסיקה אחרת, וגם באירועים מי שמבקש מקבל, ישנם מחרוזות מסודרות ואני אוהב את זה, אבל זו מוסיקה עדתית יותר, פחות כלל- ישראלית.

- איך אתה מתמודד עם חיי הלילה, עם המורכבויות, הן בהיבט הדתי, והן בהיבט המשפחתי

הגבולות שלי מאוד ברורים, אני לא מתערבב יותר מדי, וגם לא תמצא אותי מבלה לפני ואחרי המופע, יש מנהל אירועים שהוא אחראי על הארגון הלוגיסטי, כשמגיע הזמן אני עולה ושר, ומיד בסיום המופע חוזר לבית אל המשפחה והחיים שלי.

משתדל לברוח מכל דבר שמריח לא טוב, ושומר על עצמי, על הקרקע וקרוב לבית.

לא חי את עולם המוסיקה בסטייל של הבילויים והנהנתנות, החיבור שלי הוא אמנותי מוסיקלי נטו, וכך זה יישמר בעזרת ה' לעולמי עד.

- על מה אתה עובד בימים האלו, והאם יש סיכוי שתיכנס למגרש ההופעות הרשמיות, פתיחת קופות ובעצם גיבוש קהל פעיל עוקב ופעיל סביבך?

לאחרונה הוצאתי את סינגל החופות השני שלי "בטבעת זו", והתגובות וכמות הצפיות והקופלימנטים החיוביים הדהימו אותי.

בהחלט זהו הכיוון אליו אני חותר במקביל להתפתחות והמשך פעילות בכל שאר הדברים שאני עושה.

הרגעים האלו שהחתן והכלה נמצאים בשיא הרגש שהיה ויהיה להם אי פעם בחיים, אותם אני פותח בקבלת עול מלכות שמיים מצמררת, כשלאחר מכן הם נכנסים אל החופה לצלילי השיר שלי, אלו הם רגעי שיא גם עבורי.

ישנם זמרי חופות רבים, אבל מה שחשוב לי זה לבצע בעצם שיר מקורי שלי באמצעותו אני מייצר עבור הזוג אווירה מרגשת, יש המון קאברים וביצועים חוזרים ונשנים שכולנו מכירים, אך הזכות הזו בה זוג מתרגש דווקא באמצעות שיר שלי, היא עצומה.

ובנוגע להופעות פתוחות עם מכירת כרטיסים וכו', אני כעת עובד על שירים נוספים מהאלבום החדש, כאשר אסיים להוציא אותו, אני מקווה להשיק אותו במופע רציני, מופע שיהווה פתיחה לסבב הופעות שיתקיים ברחבי הארץ בע"ה.

כל השירים שלי מבטאים את הסגנון המוסיקלי הרב- גוני שגדלתי בו ולתוכו, והם מדברים על אהבה והודייה לאלוקים, ויש בהם צלילים וסגנונות ביצוע שכל מי שישמע יבין שהמפעל ממנו יצאתי מחובר לעולם הפיוט והשירה הערבית, אך בד בבד מחובר לכל העולמות.

פייטן אליה והב

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}