חצי מהחרדים: חושפי שחיתויות - שטינקרים

על רקע סיום כהונתו של המפכ"ל רוני אלשיך והפרשיות שנקשרו עם משטרת ישראל, מדד הדמוקרטיה מצביע על עלייה באמון הציבור במשטרה ובתפקודה, אולם מבחינת המדדים הבינלאומיים חלה ירידה ברמת הביטחון ושלטון החוק במדינה.

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, הגיש היום (שני) את מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2018 לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין.

פרויקט מדד הדמוקרטיה נערך זו השנה ה-16 על ידי צוות המחקר של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות פרופ' תמר הרמן. דוח המחקר מתבסס על סקר רחב היקף ועל סקירה של מדדים בינלאומיים שונים.

בזכות השטינקרים – 80% מהישראלים מתנגדים לאמירה כי מי שמעיד על שחיתות במשטרה הוא מלשן. רק בקרב מצביעי יהדות התורה (49%) וש"ס (52%) ניכר אחוז הסכמה גבוה עם אמירה זו.

עוד עולה מהמדד, כי האמצעי היעיל ביותר למאבק בשחיתות שלטונית לדעת הישראלים הוא החמרת הענישה: 51% סבורים כך, לעומת 18% שסבורים שאפקטיבי יותר לעודד את הציבור לדווח על מעשי שחיתות ו-11% בלבד שסבורים שהאמצעי היעיל ביותר הוא להשתמש באמצעי התקשורת.

במהלך השנה, כמה וכמה מקורבי ראש הממשלה, שלמה פילבר וניר חפץ, הסכימו לחתום על הסכם עד מדינה נגדו, וראש סיעת הליכוד בכנסת, ח"כ דוד אמסלם, גינה זאת והגדיר את מי שמסייע למשטרה בחקירה "מלשן". גם הציבור שותף לעמדה זו? המרואיינים נשאלו "מי שמעיד על שחיתויות בסביבתו הקרובה ומסייע למשטרה בחקירה הוא 'מלשן'", ואלה התבקשו לומר לנו אם הם מסכימים או לא.

מסתבר כי הרוב הגדול אינם סבורים שמי שמעיד על שחיתות ומסייע למשטרה בחקירה הוא מלשן. הדבר נכון גם בפילוח לפי מדגמים (ערבי ויהודי), אבל בקרב הערבים המיעוט שכן הסכימו עם ההגדרה הזו היה גבוה מהמיעוט שבקרב היהודים (23% לעומת 16%).

ממצא מעניין מאוד מתייחס לקשר בין מיקום עצמי על הרצף החרדי־חילוני לבין העמדה בשאלת שיתוף הפעולה עם המשטרה בעת חקירה. מתברר כי שיעור הסבורים ששיתוף פעולה בחקירה הוא הלשנה יורד חדות עם הירידה בדתיות.

כך, בקרב החרדים 44% מסכימים עם האמירה שמי שמשתפים פעולה עם המשטרה הם מלשנים; בקרב הדתיים - 25%; בקרב המסורתיים הדתיים 16%; בקרב המסורתיים הלא־דתיים 11%; בקרב החילונים רק 9%.

המפלגות שבקרב מצביעיהן בבחירות 2015 לכנסת שיעור המסכימים עם דברי אמסלם גדול במיוחד הן ש"ס 52% ויהדות התורה 49%. לעומת זאת בליכוד, מפלגתו של אמסלם, רק 29% מסכימים עם עמדתו. בשאר המפלגות התמיכה נמוכה בהרבה.

בשנים האחרונות ניכרת מגמת עלייה ברמת אמון הציבור במשטרה, כאשר ל-47% מהציבור הישראלי יש מעט או הרבה אמון במשטרה, לעומת 40% אשתקד. המשטרה אמנם מקבלת אמון נמוך יותר מצה"ל (78%), נשיא המדינה (61%) ובית המשפט העליון (52%), אך יש ליותר אזרחים אמון בה מאשר ביועץ המשפטי לממשלה (42%), בתקשורת (31%), בממשלה (30%), ובכנסת (27%).

מניתוח הממצאים בקרב הציבור היהודי עולה כי במהלך השנתיים האחרונות נרשמת עלייה במידת האמון במשטרה בקרב אנשי השמאל (62%) והמרכז (61%), לעומת עמדה יציבה למדי של 46% בלבד ממחנה הימין. בקרב הציבור הערבי חלה ירידה ברמת האמון שעומד על 18% בלבד.

חקירות המשטרה מחזקות את הדמוקרטיה הישראלית – 52% מהישראלים סבורים שחקירות השחיתות הרבות בישראל הן עדות לחוזקה של הדמוקרטיה הישראלית, לעומת 40% שסבורים שהן מעידות על חולשתה.

בקרב הערבים רק 16% סבורים שהחקירות הן עדות לחוזקה של הדמוקרטיה לעומת 59% מהיהודים. רוב הישראלים (60%) סבורים כי בחקירות שחיתות נעשה איפה ואיפה, ולא כל החשודים מקבלים יחסי שווה. במחנה הימין 69% סבורים כך, לעומת 57% ממחנה המרכז ו-50% ממחנה השמאל.

בהקשר זה, 42% מהישראלים סבורים כי חקירות השחיתות מוגזמות ו-57% סבורים שהן אינן מוגזמות. במחנה הימין 55% סבורים שהחקירות מוגזמות לעומת 25% במרכז ו-18% בשמאל.

מיהם המוסדות המושחתים? בעוד שהמוסדות הפוליטיים - הממשלה (72%), הרשויות המקומיות (69%) והכנסת (64%) נתפסים על ידי הציבור כמושחתים, המוסדות הממלכתיים - המשטרה (46%), בית המשפט העליון (35%) וצה"ל (23%) נתפסים כפחות נגועים בשחיתות.

בעניין תפיסת השחיתות בקרב המוסדות, מתגלים הבדלים בין היהודים והערבים - בעוד רק מיעוט מהציבור היהודי תופס את המשטרה כמוסד מושחת (42%), רוב הציבור הערבי (68%) סבור שגם המשטרה, כמו שאר המוסדות בישראל, מושחתת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!