להכיר את הרנו מגאן 2 מזוית נשית
ענת דניאלי, מנהלת מדיה חברתית בחברת Avis, תעשה לכם בכל שבוע היכרות עם רכב אחר מתוך מבחר המכוניות להשכרה של Avis מזוית קצת שונה • והפעם: רנו מגאן 2
- ענת דניאלי, Avis
- כ"ד טבת התשע"ב
איך אוכל לתאר את הרנו מגאן 2 [1] בצורה הכי טובה? אם אשווה את המכונית הזו לעולם החי, היא לבטח תהיה לברדור – נקבה, שמנמנה מעט, לא מאיימת או נושכת, אבל אם תתקל בה בטעות או תקבל ממנה מכה עם הזנב, אתה זה שתצא עם סימן כחול והיא מצידה תשאר עם חיוך מרוצה על הפנים.
קלטתי אותה במגרש, מימינה עמדה פולקסווגן פאסט¬ ומשמאלה סיטרואן C4, הופתעתי שהיא לא החווירה לידן. במבט ראשון, כלפי חוץ, הגודל והמאסיביות שלה עלולים להטעות. כן, יש לה נוכחות אין ספק, וצבע השמפניה-זהב עושה לה רק טוב, אך בלתי אפשרי להשוות בינה לבין הפאר הגרמני.
עם רושם ראשוני טוב פלוס, התיישבתי בתוכה, וחשתי נפילת מתח קטנה. נראה שמרוב שהושקעה מחשבה במוטות הבטיחות ובחיזוק השלדה שכחו לכסות אותה בחומרים ראויים ונעימים לעין. הפלסטיקה בה פשוטה ולא אטרקטיבית, כוונון פשוט למיזוג חזק ואפקטיבי עם פתחי אוורור קדמיים בלבד. שליטה של כל יושבי המכונית בחלונות החשמליים. כפתורים בסיסיים כמו משולש, נעילת דלתות, כפתור התנעה ופתח ל'כרטיס מפתח' הידוע. חיבבתי את לוח המחוונים הטומן בחובו תוספת מבורכת של מחשב דרך, המציג בלחיצת כפתור (בקצה ידית האיתות הימנית), את פירוט נתוני הצריכה בlive.
מה בתכל'ס
כיוון מושב הנהג הולם טכנופובים: אין כפתורים והתעסקות או כוונונים אוטומטיים. משיכה בידית פלסטית תחת המושב הקדמי תניע אותך אחורה וקדימה ומשיכה בידית נוספת בצד תביא גם נמוכי/ות קומה קרוב קרוב להגה והגז. בנושא המראות, נראות והראות: מראות צד ומראה מרכזית בגודל סטנדרט, תא כפפות גדול מהרגיל, תאורה רחבה הכוללת שלוש נורות קטנות ומתג פשוט המופעל ידנית. לעומת זאת במגני השמש בתא הקדמי אין תאורה בסמוך למראה. נוכל להבחין בפטרוזיליה שנחה לנו על השן הקדמית, רק באור יום.. חיים קשים.
מרבים להלל את נוחות המושבים במגאן, ובצדק. נסיעה בינעירונית של שעה וחצי במושב הנהג עברה ללא התכווציות, והצורך הכרוני בסיבובי צוואר, המאפיינת נסיעות ארוכות ומייגעות. היא מרווחת מאד, הגמישים/ות שבנינו יוכלו בקלות לנהוג עם רגל אחת מקופלת – מן תנוחה היפית כזו, אך אפשרית בהחלט גם לגברים.
מאותו המרחב ואף יותר יוכלו ליהנות יושבי המושב האחורי, ובחשבון בדידים: שלושה בוסטרים או כסאות לפעוטות = 3 מבוגרים עבי בשר = 4 ילדים רזים.
ואת ה'דוז פואה' קיבל תא המטען ובענק, עם נפח מרשים של 520 ליטר.
יתרונות ודעות קדומות
הגעתי למגאן הזו עם כל כך הרבה דעות קדומות, וניפצתי כמעט את כולן. המגאן אכן תחשב עצלנית או פחות זריזה בעיני נהגים שירצו לנהוג בה מעל 130 קמ"ש, מודה שניסיתי וזה בלתי אפשרי להוציא ממנה קמ"ש אחד יותר. המגאן 'תתנגד' לך, ותגרום לך לשחרר מעט את הגז. ואולי זה רעיון לקמפיין טוב לאור ירוק ולמניעת תאונות דרכים.
נניח לציניות לרגע.. בשורה התחתונה, אנחנו מדברים על הכבישים בארץ, כולל כביש 6 הנחשב קל ונוח לטיסות כלי רכב. אם את/ה לא מתחרה במרוצים מחתרתיים, באמת צריך לנסוע מהר יותר מזה?
נתוני הצריכה שלה משביעי רצון, בנהיגה מפוקחת וממוצעת, בתוך העיר ובנסיעה בינעירונית, המגאן הפתיעה עם צריכה של 10.5 קמ"ש/ליטר. נתוני ההאצה שלה מ0-100 קמ"ש במפרט הטכני הרשמי הינם מעט מעל 13 שניות, אני עודדתי אותה לשפר ל12.7, נתונים יפים לעומת כמה מכוניות קטנות ומשפחתיות זריזות שפגשתי. בנסיעה של שעה פלוס מינוס 15 רמזורים, אף מכונית אחרת לא באמת נתנה לי 'פייט', והיו כמה מתחרות מרשימות.
וגם אם זה רק אצלי בראש ואף אחד לא באמת ניסה לתת לי פייט, הפתיחות שלה מרשימות, הנסיעה בה חלקה ונוחה וההאצה שלה ביחס לכובד והנוכחות שלה תגרום לנהג/ת הממוצע/ת להרגיש טוב איתה ועם עצמו בעיקר.
בדרך חזרה מהדרום השומם למרכז כבר הייתי ממש גאה, בתוואי דרך שנוי במחלוקת (צומת שוקת, דרך להבים, והלאה) נחשפה עלייה תלולה במיוחד שגרמה לשיירת מכוניות להאט, בזמן שכף רגלי נותרה סטטית על הגז כמו מחוג המהירות ומד חום המנוע. 115 כוחות סוס נושאים 1250 טון, וראו זה פלא, 'הלברדור' מטפסת בשקט יחסי עלייה אכזרית.
טעון שיפור
כשבחנתי את הפתיחה וההאצה של המגאן, בנסיעה בינעירונית, הגיר לעתים נתקע בין ההילוך השלישי לרביעי. היתקעות שגרמה לסל"דים להשאר על 4000 טורים ולי לפיק ברכיים. טראומה קלה שאני סוחבת מצעירותי, כששיקול הדעת שלי לא התגבש דיו, ונהגתי בפיאט פונטו ידנית, משנתון 1998. לחצתי את דוושת הגז לכדי קיק דאון [2](שלא היה קיים), בזמן שזחלתי בעלייה וקלטתי שהמנוע צורח ודוושת הבלמים לא מגיבה, זו הייתה דוושת הגז שנתקעה וכל שנותר הוא להתאפס ולבלום תוך הורדת הילוכים אטית ושקולה. אילו זה היה מתרחש במגאן, היה זה זמן טוב לערב את אופציית הטיפטרוניק.*
לסיכום
תחושת הבטיחות והמרחב השלימה עבורי את הפאזל ובסך הכל, המגאן הינה מכונית חיובית וחיונית: היא מאיצה כשמאיצים בה, נטועה בקרקע כשמתעקלים איתה, 'סוחבת' בעליות 'בלי להניד עפעף' ומפנה לך מקום למשפחה בת חמש נפשות ומטלטלין לרוב. שווה לשקול תוספת של גגון, היא תישא בגאון מטען של עד 550 ק"ג.
עכברי העיר לבטח יזדקקו למעט יותר סבלנות במציאת חניה למתוקה הזו, היא צריכה את הספייס שלה. לכשתמצאו חניה, מראות הצד יקלו על מלאכת ההתמקמות. קצת זוטות ברשותכם, במנוע 1600 תוכלו למצוא אותה גם בגיר ידני ובצבעים מעוררים יותר כמו ירוק בקבוק, אפור עכבר, לבן צח כשלג ובזהב שמדבר בעד עצמו.
יתרונות: בטיחותית, מרווחת, מנוע מכובד וחזק.
חסרונות: אבזור בסיסי, גיר טיפטרוניק שנוי במחלוקת.
למי כן: למשפחות עם ילדים ומטענים, לנשים שרוצות להרגיש אקסטרה ביטחון על הכביש, וגברים שאוהבים רכב צרפתי בניחוח אמריקאי.
למי לא: לצעירים וילדים בנפשם שרוצים 'לקרוע' את הרכב.
קלטתי אותה במגרש, מימינה עמדה פולקסווגן פאסט¬ ומשמאלה סיטרואן C4, הופתעתי שהיא לא החווירה לידן. במבט ראשון, כלפי חוץ, הגודל והמאסיביות שלה עלולים להטעות. כן, יש לה נוכחות אין ספק, וצבע השמפניה-זהב עושה לה רק טוב, אך בלתי אפשרי להשוות בינה לבין הפאר הגרמני.
עם רושם ראשוני טוב פלוס, התיישבתי בתוכה, וחשתי נפילת מתח קטנה. נראה שמרוב שהושקעה מחשבה במוטות הבטיחות ובחיזוק השלדה שכחו לכסות אותה בחומרים ראויים ונעימים לעין. הפלסטיקה בה פשוטה ולא אטרקטיבית, כוונון פשוט למיזוג חזק ואפקטיבי עם פתחי אוורור קדמיים בלבד. שליטה של כל יושבי המכונית בחלונות החשמליים. כפתורים בסיסיים כמו משולש, נעילת דלתות, כפתור התנעה ופתח ל'כרטיס מפתח' הידוע. חיבבתי את לוח המחוונים הטומן בחובו תוספת מבורכת של מחשב דרך, המציג בלחיצת כפתור (בקצה ידית האיתות הימנית), את פירוט נתוני הצריכה בlive.
מה בתכל'ס
כיוון מושב הנהג הולם טכנופובים: אין כפתורים והתעסקות או כוונונים אוטומטיים. משיכה בידית פלסטית תחת המושב הקדמי תניע אותך אחורה וקדימה ומשיכה בידית נוספת בצד תביא גם נמוכי/ות קומה קרוב קרוב להגה והגז. בנושא המראות, נראות והראות: מראות צד ומראה מרכזית בגודל סטנדרט, תא כפפות גדול מהרגיל, תאורה רחבה הכוללת שלוש נורות קטנות ומתג פשוט המופעל ידנית. לעומת זאת במגני השמש בתא הקדמי אין תאורה בסמוך למראה. נוכל להבחין בפטרוזיליה שנחה לנו על השן הקדמית, רק באור יום.. חיים קשים.
מרבים להלל את נוחות המושבים במגאן, ובצדק. נסיעה בינעירונית של שעה וחצי במושב הנהג עברה ללא התכווציות, והצורך הכרוני בסיבובי צוואר, המאפיינת נסיעות ארוכות ומייגעות. היא מרווחת מאד, הגמישים/ות שבנינו יוכלו בקלות לנהוג עם רגל אחת מקופלת – מן תנוחה היפית כזו, אך אפשרית בהחלט גם לגברים.
מאותו המרחב ואף יותר יוכלו ליהנות יושבי המושב האחורי, ובחשבון בדידים: שלושה בוסטרים או כסאות לפעוטות = 3 מבוגרים עבי בשר = 4 ילדים רזים.
ואת ה'דוז פואה' קיבל תא המטען ובענק, עם נפח מרשים של 520 ליטר.
יתרונות ודעות קדומות
הגעתי למגאן הזו עם כל כך הרבה דעות קדומות, וניפצתי כמעט את כולן. המגאן אכן תחשב עצלנית או פחות זריזה בעיני נהגים שירצו לנהוג בה מעל 130 קמ"ש, מודה שניסיתי וזה בלתי אפשרי להוציא ממנה קמ"ש אחד יותר. המגאן 'תתנגד' לך, ותגרום לך לשחרר מעט את הגז. ואולי זה רעיון לקמפיין טוב לאור ירוק ולמניעת תאונות דרכים.
נניח לציניות לרגע.. בשורה התחתונה, אנחנו מדברים על הכבישים בארץ, כולל כביש 6 הנחשב קל ונוח לטיסות כלי רכב. אם את/ה לא מתחרה במרוצים מחתרתיים, באמת צריך לנסוע מהר יותר מזה?
נתוני הצריכה שלה משביעי רצון, בנהיגה מפוקחת וממוצעת, בתוך העיר ובנסיעה בינעירונית, המגאן הפתיעה עם צריכה של 10.5 קמ"ש/ליטר. נתוני ההאצה שלה מ0-100 קמ"ש במפרט הטכני הרשמי הינם מעט מעל 13 שניות, אני עודדתי אותה לשפר ל12.7, נתונים יפים לעומת כמה מכוניות קטנות ומשפחתיות זריזות שפגשתי. בנסיעה של שעה פלוס מינוס 15 רמזורים, אף מכונית אחרת לא באמת נתנה לי 'פייט', והיו כמה מתחרות מרשימות.
וגם אם זה רק אצלי בראש ואף אחד לא באמת ניסה לתת לי פייט, הפתיחות שלה מרשימות, הנסיעה בה חלקה ונוחה וההאצה שלה ביחס לכובד והנוכחות שלה תגרום לנהג/ת הממוצע/ת להרגיש טוב איתה ועם עצמו בעיקר.
בדרך חזרה מהדרום השומם למרכז כבר הייתי ממש גאה, בתוואי דרך שנוי במחלוקת (צומת שוקת, דרך להבים, והלאה) נחשפה עלייה תלולה במיוחד שגרמה לשיירת מכוניות להאט, בזמן שכף רגלי נותרה סטטית על הגז כמו מחוג המהירות ומד חום המנוע. 115 כוחות סוס נושאים 1250 טון, וראו זה פלא, 'הלברדור' מטפסת בשקט יחסי עלייה אכזרית.
טעון שיפור
כשבחנתי את הפתיחה וההאצה של המגאן, בנסיעה בינעירונית, הגיר לעתים נתקע בין ההילוך השלישי לרביעי. היתקעות שגרמה לסל"דים להשאר על 4000 טורים ולי לפיק ברכיים. טראומה קלה שאני סוחבת מצעירותי, כששיקול הדעת שלי לא התגבש דיו, ונהגתי בפיאט פונטו ידנית, משנתון 1998. לחצתי את דוושת הגז לכדי קיק דאון [2](שלא היה קיים), בזמן שזחלתי בעלייה וקלטתי שהמנוע צורח ודוושת הבלמים לא מגיבה, זו הייתה דוושת הגז שנתקעה וכל שנותר הוא להתאפס ולבלום תוך הורדת הילוכים אטית ושקולה. אילו זה היה מתרחש במגאן, היה זה זמן טוב לערב את אופציית הטיפטרוניק.*
לסיכום
תחושת הבטיחות והמרחב השלימה עבורי את הפאזל ובסך הכל, המגאן הינה מכונית חיובית וחיונית: היא מאיצה כשמאיצים בה, נטועה בקרקע כשמתעקלים איתה, 'סוחבת' בעליות 'בלי להניד עפעף' ומפנה לך מקום למשפחה בת חמש נפשות ומטלטלין לרוב. שווה לשקול תוספת של גגון, היא תישא בגאון מטען של עד 550 ק"ג.
עכברי העיר לבטח יזדקקו למעט יותר סבלנות במציאת חניה למתוקה הזו, היא צריכה את הספייס שלה. לכשתמצאו חניה, מראות הצד יקלו על מלאכת ההתמקמות. קצת זוטות ברשותכם, במנוע 1600 תוכלו למצוא אותה גם בגיר ידני ובצבעים מעוררים יותר כמו ירוק בקבוק, אפור עכבר, לבן צח כשלג ובזהב שמדבר בעד עצמו.
יתרונות: בטיחותית, מרווחת, מנוע מכובד וחזק.
חסרונות: אבזור בסיסי, גיר טיפטרוניק שנוי במחלוקת.
למי כן: למשפחות עם ילדים ומטענים, לנשים שרוצות להרגיש אקסטרה ביטחון על הכביש, וגברים שאוהבים רכב צרפתי בניחוח אמריקאי.
למי לא: לצעירים וילדים בנפשם שרוצים 'לקרוע' את הרכב.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות