ממשלת ירדן מציגה: אין כניסה לדתיים

הדרת דתיים: הסכם השלום עם ירדן יצר מציאות שבה כ-30-20 אלף ישראלים נוהגים לבקר באתרי התיירות שלה מדי שנה. לא מדובר בכמות גדולה ביחס למספר התיירים שפוקדים את ירדן, אך הממלכה מאפשרת את הביקורים האלו ואף מאבטחת את קבוצות התיירים מישראל.

אולם, מזה שנים קיים תנאי ירדני עיקש ומתמשך שמעיב על החוויה: איסור על תיירים ישראלים-דתיים להכניס למדינה תשמישי דת. לאחרונה אף החלו הירדנים לאסור הכנסת מאכלים מבושלים מישראל לירדן. האיסור הזה מקשה על רבים וגורם לא פעם לעוגמת נפש רבה, כך חושף הבוקר עיתון 'מקור ראשון'.

ד', מדריך תיירים ותיק שנמצא בקשרים טובים עם השלטונות, מודע היטב לבעיה. לדבריו "בירדן יש פלאי עולם וטבע רבים, המושכים כ-2 מיליון תיירים בשנה. נוסף על כך, לישראלים דתיים וחרדים יש עוד כמה בונוסים, מעבר למצוקי ים המלח ופטרה. דתיים יכולים לפקוד את קבר אהרון הכהן המזוהה עוד מימי בית שני, אצל יוסף בן מתתיהו. יש בממלכה גם ישובים עבריים מבית שני. זו אפשרות לצאת מהמדינה מבלי לצאת מארץ ישראל", הוא אומר. אלא שלמרות קשריו הטובים גם הוא נתקל לא אחת "במטיילים שחזרו בוכים לאחר שהחזירו אותם מהגבול בעקבות קשיים שונים הקשורים לדתיותם של המטיילים, או שנבעו מחוסר הבנה כזה או אחר", אבל הדבר 'הכי קשה' שקרה לו היה החרמת חומוס על ידי השוטרים הירדנים, שסירבו להכניס לממלכה אוכל עם סימני זיהוי ישראליים בולטים.

בהקשר זה אומר ד' כי הדרך הטובה ביותר להימנע מעוגמת נפש היא לעבור במעבר הגבול ליד אילת. "בין ישראל לירדן יש שני מעברי גבול: אחד בבית שאן, שדרכו מאוד קשה לדתיים להכנס. אוכפים שם את התקנות באופן מחמיר. לעומת זאת יש מעבר אחד ליד אילת, שם אף אחד לא אוכף ונותנים לכולם לעבור. לכן מטייל דתי שרוצה לעבור ללא בעיות רבות מומלץ לו לנסוע במעבר הדרומי. גם שם, אני ממליץ לשים כובעים ולא כיפות, ובסופו של דבר, צריך להתחפש. אין מה לעשות. ברגע שעוברים את הביקורת אפשר לשים את הכיפה על הראש, ולהתפלל במניין והכל, הביקורת היא בדרך כלל חפיפניקית".

משרד החוץ הישראלי : אין איסור על הכנסת תשמישי קדושה. יש בקשה לירדנים להצניע אותם מטעמי בטחון.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!