כ' חשון התשפ"ה
21.11.2024

להכיר את המאזדה 2 מזוית נשית

כמו ה'ישראלי', כך המאזדה 2: חצופה, ואימפולסיבית. הוצאתי את הסופרמיני הסופר שווה הזו לטיול וחזרתי עם כמה תובנות על חיסכון בדלק

להכיר את המאזדה 2 מזוית נשית

אחרי מבחן דרכים רגוע יחסית על רנו מגאן סדאן בשבוע שעבר, קיבלתי לידיי מכונית קטנה וזריזה או אם אדייק - תזזיתית, המכוונת לקהל מטרה אחר לגמרי. המאזדה 2 היא שדרוג מוצלח מאד של המאזדה 121 המכוערת, מתחילת שנות ה90. ב2007 היא לבשה צורה כל כך אטרקטיבית עד כדי כך, שסולחים לה על חולשות של פרמטרים מהותיים, אותם אפרט בהמשך.

במבט ראשון מתא הנהג, פנים הרכב יפה ומאופק, צבע מבריק וכסף לאבזור פלסטי בסיסי עושה פלאים ובעיקר רושם ראשוני טוב. שמחתי להווכח שיש מזגן שסוף סוף ממזג את הרגליים ולא מוצג לשווא כאופציה, תא כפפות גדול ומעוצב!, ומראות צד ענקיות, חלונות חשמליים, ונעילת חלונות למחמירים, כשעל כל אלה ניתן לשלוט ולכוון בעזרת כפתורים בצד דלת הנהג. אך התענוג הצרוף הגיע מכיוון לוח השעונים - עיצוב בניחוח איטלקי.

החיסרון היחיד לדעתי, הוא העדר תצוגה של מד חום המנוע, מד חשוב שמשאיר אותך עם 'יד על הדופק' ולא רק לנהגים/ות פסיכים (כמוני) שרוצים להיות בשליטה מלאה. ליתר דיוק, קיימת נורת אזהרה שתהבהב במידה וחום המנוע 'עלה על גדותיו'.

מראה מקום

בגזרת הנהג, המרחב צנוע למדי, היה לי מקום למנוחת רגלי השמאלית ומינימום מקום להתרווחות, כך גם במושב האחורי: עיצוב מינימליסטי, 3 משענות ראש מתכוונות, ומרחב סביר.

גודל תא המטען סביר - 250 ליטר, דומה למתחרות בקבוצת הסופרמיני.

יצאנו לדרך, דוושות הגז והברקס עצבניות כמו העיצוב, כשנגיעה רפה על הגז שולחת אותך קדימה ומהר, ולחיצה סבירה על הברקס יכולה לשלוח אותך למקום שכולו טוב. כמו גם בהילוך 'רוורס', מומלץ לנקוט במשנה זהירות עד שמתרגלים לרגישות שלהן.

בכבישים הבינעירוניים, רעש הנסיעה סביר מאד יחסית למהירות שהמאזדה סוחפת אותך אליה, קל מאד לטפס גבוה במעלה הקמ"ש, גם מבלי לסחוט את הגז. אבל כאן נכנס למשוואה פרמטר היציבות - תמיד הרגשתי צורך לתפוס את ההגה בשתי ידיים, האחיזה שלה בכביש בעייתית בשל משקלה, ואולי זה אחלה תירוץ לצבור מטען כבד ומיותר בתא המטען. לזה מתווספת בעיתיות קלה של הגה 'מנותק' ורגיש לתזוזות.

במישור, נתוני ההאצה מ0 ל100 קמ"ש הם 12.5 שניות (תמיד אפשר פחות), ובגזרת העליות - גלו סבלנות, יכולות המנוע לא באות לכדי מיצוי.
 
חבל על כל טיפה

על פניו, נתוני צריכת הדלק של המאזדה הקטנה והשובבה הזו סבירים יחסית למתחרות בקבוצה שלה - בין 11.9 ל-14.7 ק"מ לליטר, כשבטווח הזה, היצרן מורה על 13.7 (ק"מ/ליטר) וצריכה גבוהה יותר בבדיקות של נהגים פרטיים.

אני מצידי ניסיתי להתכלב (=לחסוך, למצות עד תום) ולהגיע לתפוקת הדלק המקסימאלית שהמאזדה 2 יכולה לתת. קבלו את כללי הברזל לנהיגה חסכונית:

• סגרו את חלונות המכונית > למנוע כניסת רוח ויצירת התנגדות לנסיעה
• ותרו על המזגן > שימו אוורור.
• הורידו את הרגל מהגז > נסיעה מתונהתביא אתכם לאותו מקום.
• לא לעקוף/להשתגע > שינויים תכופים במהירות ודפוס הנהיגה מביא לצריכה מוגברת.
• הכירו את N - (ניוטרל) - אם לא התגלשתם מגן חובה, זה הזמן להכניס ל - N ולהתדרדר (לא מומלץ לנהגים עם קשיי קשב וריכוז שרגילים לגיר אוטומטי, * לתשומת ליבכם, בהילוך N הברקס נחלש משמעותית).

בעזרת העצות הנוראיות האלו, הצלחתי בגאון לפרוס 18.5 ליטר על פני 300 קילומטר = סה"כ 16.2 (ק"מ/ליטר).*כמובן שכל הנ"ל הינם בגדר המלצה והלצה.

יתרונות: אמינה, צעירה, מספקת.

חסרונות: פחות יציבה במהירויות גבוהות, יש מרווחות ממנה באותה קטגוריה, תא מטען קטן.

למי כן: למי שעיצוב ומהירות עושים לו את זה. לקחת בחשבון ששילוב בין מכונית קלילה וזורמת ורגל קלה על הגז יכולה להיות בעייתית ומסוכנת. אז למופרעים, נא לחזור לפוסט על הרנו מגאן.

למי לא: לגבוהים, גדולים פיזית (סליחה, כן? פשוט אין מקום) משפחות, על אף תוצאות נאות במבחני התרסקות, לא מומלץ.















תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}