כ' חשון התשפ"ה
21.11.2024
פולמוס הלכתי מרתק

הפיצויים מהטיסה, למי? למזמין או לנוסע

חברת אל על אמנם לא הוציאה מפיה את המילה "מתנצלים" על ההאשמות השווא בדבר נוסעים חרדים שהיכו דיילות ואיימו לפרוץ לתא הטייס, אולם החליטה לפצות את כלל נוסעיה באותה הטיסה שנחתה לשבת באתונה והמשיכה במוצאיה לישראל - בכרטיס טיסה לאירופה | התעוררה שאלה, למי הולכים הפיצויים, למי שרכש את הכרטיס או למי שנסע בפועל | פולמוס הלכתי מרתק

הפיצויים מהטיסה, למי? למזמין או לנוסע
מטוס של חברת 'אל על' ממריא מנתב"ג צילום: משה שי, פלאש 90

טיסת 'אל על' שממשיכה להיות בראש הכותרות מזה כעשרה ימים וזכתה לכינוי 'טיסת השבת', זימנה לשוחרי התורה, לעסוק בה מזוויות הלכתיות שונות. אחת כזאת מופיעה בגיליון 'וישמע משה' האחרון, בו מברר בעל המחבר הרב משה פריד מבית שמש, שאלה הלכתית מעניינת הנוגעת הלכה למעשה לנושא הטיסה המדוברת.

מעשה באדם שנתן לבנו מתנה בשווי כאלף דולר, שיסע על חשבונו ליו"ט מארה"ב לארץ הקודש, וכשהמטוס עצר לחניית ביניים בקפריסין אירעה תקלה במטוס והנוסעים עוכבו בקפריסין למשך שמונה עשרה שעות! מכיון שכך החליטה החברה לפצות את הנוסעים בהחזר דמי כרטיס הטיסה ועוד פיצוי כספי.

והתעוררה שאלה למי מגיע הפיצוי הכספי - לאבא ששילם את עלות הטיסה או לבן שהיה תקוע בקפריסין במשך כ"כ הרבה שעות.

הגר"מ פריד מציין בגיליונו, כי שאלה כזו נשאלה כבר לפני שנה, בפרשת ויצא תשע”ח, בענין ישיבה ששלחה את תלמידיה לקברי צדיקים באירופה וגם שם היה עיכוב שבעקבותיו העניקה החברה פיצויים לנוסעים ועלתה השאלה האם הפיצויים שייכים לבחורים או לישיבה. ואע"פ שרוב הסברות שנכתבו שם נכפלו כאן, מכל מקום אין בית המדרש בלא חידוש ולכן ראינו לנכון לכפול הדברים.

שמעתי מכמה רבנים, כותב הרב פריד, שיש סברא לחלק בין המקרים, ולומר שגם לדעת אלו שהכריעו באותו מקרה שהפיצויים מגיעים לישיבה, בנידון דידן הכל שייך לבן שנסע, והטעם, שהישיבה מעוניינת לקיים את ההתחייבות שלה כלפי התלמידים במחיר הזול ביותר שתמצא, ומה שתוכל להוריד במחיר תעשה זאת, ולכן בוודאי דעתה שאם בסופו של דבר הטיסה לא עלתה כלום מכל סיבה שהיא אינה מעוניינת לשלם כלום לבחורים.

אבל בנידון דידן האבא רוצה להעניק לבן שלו מתנה בשווי אלף דולר, ואם היתה הטיסה בחינם מלכתחילה יתכן שהיה נותן לו מתנה אחרת בשווי זה, ולכן כעת כשהחברה נתנה פיצוי לנוסעים יש סברא שהאבא היה רוצה שבנו ירויח את הפיצויים ואף שעכשיו דורש את הכסף לעצמו, אולי נמלך וחזר בו.

הגאונים רבי שמואל אליעזר שטרן, רבי משה שאול קליין, רבי נפתלי נוסבוים, רבי מנדל שפרן, רבי יעקב מאיר שטרן, רבי יצחק כץ, הסכימו שהפיצויים שייכים לבן שהצטער בהמתנה הממושכת ולא לאבא, למרות שהאבא שילם על הטיסה. והגר"י כץ הסביר, שכן הוא לפי חוקיהם, שהפיצוי מגיע לנוסע, ומסתבר שדעת החברה לעשות כפי הקבוע בחוק.

ואילו הגאון רבי יצחק זילברשטיין, רבה של שכונת 'רמת אלחנן' בבני ברק, פסק כי הכסף מגיע ללקוח שקנה את הכרטיס ושילם את מחיר הטיסה, כי עיקר מטרת החברה היא שהלקוחות יהיו מרוצים וייהנו מהשירות, ולכן היא מכוונת להעניק את הפיצוי ללקוח שקנה את הכרטיס ולא למי שנסע בפועל.

הגרש"א שטרן בשומעו את סברת הגר"י זילברשטיין, השיב על טענה זו ואמר שהלקוח יהיה מרוצה כשיידע שהנוסע שסבל שעות כה רבות בהמתנה בקפריסין יקבל פיצוי על העגמת נפש שהיתה לו, ולכן גם החברה מרוצה בזה שהלקוח מקבל את הכסף.

ויש מי שחילק ואמר שהכסף שנותנת החברה כהחזרת דמי הכרטיס שייך לאבא ששילם את הכרטיס, אבל מה שהחברה מוסיפה על דמי הכרטיס כפיצוי לנוסעים זה בודאי שייך לבן שסבל מן העיכוב ולא לאביו. ולכן סובר הגאון רבי שמאי גרוס, מגדולי פוסקי ההלכה בעיר אשדוד, כי יש לאבא ולבן לעשות פשרה ויחלקו ביניהם בין את דמי הכרטיס ובין את תוספת דמי הפיצויים. וכן הורה שר התורה הגר"ח קניבסקי, כשנשאלה שאלה זו בפעם הקודמת.

והגאון רבי אברהם צבי דירנפלד, דומ"צ חסידי בעלזא בבית שמש, חידש, שדין זה הוא רק באם האבא נתן לבנו כסף כדי שיילך ויקנה לעצמו כרטיס טיסה, וממילא מי שעמד מול החברה כלקוח הוא הבן שהזמין את הכרטיס ושילם עבורו, ואין זה מענינה של החברה מנין קיבל הבן את הכסף. אבל אם דמי הכרטיס משולמים מכרטיס האשראי של האבא, באופן שכלפי החברה האבא הוא מזמין הכרטיס והקונה שלו, א"כ דמי הפיצויים שייכים לאבא, שכן החברה מפצה את מי שבעיניה נחשב הלקוח שלה.

סברה נוספת, נשמעה מאת הגאון רבי שלמה זלמן אולמן ראש כולל סאטמר בבני ברק, שאמר כי ניתן לברר זאת בצורה הבאה, שישאלו את החברה באם יש אנשים שקנו כרטיס טיסה לנסיעה זו ולבסוף מאיזו סיבה לא עלו על המטוס והפסידו את הטיסה, האם גם הם זכאים לפיצוי מכיון שהיה להם כרטיס לטיסה זו וכל בעלי הכרטיסים זכאים לפיצוי, או שהפיצוי מיועד לאלו שטסו בפועל, אבל אלו שלא טסו בפועל אינם זכאים לכל פיצוי. ואם תאמר החברה שגם מי שלא טס זכאי לפיצוי א”כ בודאי הכל שייך לאבא שהוא בעל הכרטיס, אבל אם רק מי שטס בפועל זכאי לפיצוי, א”כ הפיצוי שייך לבן שסבל מן העיכוב.

ובמקום שאי אפשר לברר זאת יחלוקו, די”ל דחשיב כמו שליח שקיבל תוספת, שבאופן שי”ל שסיבת התוספת היא מחמת שניהם אמרינן דיחלוקו.

לסיום, הובאה דעתו של הגאון רבי מנדל שפרן, הידוע בבקיאותו הנדירה בדיני ממונות, שהשיב על כך, שהפיצוי הוא בהחזרת דמי הכרטיס עצמו, ולכן אין טעם לומר יחלוקו, אלא או הכל לאבא או הכל לבן.

פיצוי כספי אל על חרדים פסק הלכה וישמע משה הרב משה פריד

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}