נשיא צ'כיה מבקר בישראל וזוכה למחמאות

ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו הגב' שרה נתניהו השתתפו היום בישיבה מיוחדת לכבוד נשיא צ'כיה מילוש זמאן בכנסת.

נתניהו אמר לו, "הניסיון לשלול מאיתנו את קיר המגן של הרי יהודה ושומרון בלב מולדתנו ההיסטורית ישאיר את מדינתנו בלא הגנה, ויאפשר לכוחות האיסלאם הרדיקלי לאיים על כל המזרח התיכון"

עוד הוסיף רה"מ, "אנו עומדים היום במלוא כוחנו מול האיומים של האיסלאם הקיצוני. זה אינו רק מאבק מקומי שלנו ושל שכננו. ישראל היא מוצב קדמי של העולם החופשי במערכה על הבטחת החירות והנאורות בעולם כולו".

נאומו המלא של ראש הממשלה בנימין נתניהו:

"הנשיא זמאן, חברי היקר מילוש, ברוך הבא לישראל, וברוך הבא לירושלים, בירתנו הנצחית.

כולנו התרגשנו כשהכרזת בנאומך לרגל יום העצמאות ה-70 שלנו 'לשנה הבאה בירושלים'. אמרת זאת בטקס חגיגי, בארמון הנשיאות בפראג.

ובכן ידידי, זה לקח פחות משנה, והיום אתה פה איתנו, כאורח רצוי, כידיד אהוב וכמנהיג דגול שמגן על האמת. ובשם האמת, היית אחד המנהיגים הראשונים בעולם, בעת הזאת, שהכירו בירושלים כבירת ישראל. תמיכתך העקבית בהעברת שגרירות צ'כיה לירושלים הולכת ומתגשמת. מחר ייפתח בבירה 'בית צ'כיה', כשלב חשוב במימוש יעד זה. ידידי, זהו ביטוי נוסף מני רבים לברית האמיצה בינינו, בין שתי מדינותינו.

אנו פועלים יחד להבטיח עתיד של קידמה ושגשוג לאזרחינו: בכלכלה, במסחר, במדע, בטכנולוגיה, בבריאות, בהגנת הסביבה כמו בהגנת סייבר ובתחומים רבים נוספים. פנינו נשואות לעתיד, ובו בזמן אנו יונקים משורשי העבר. שני העמים העתיקים שלנו, העם היהודי והעם הצ'כי, הם בעלי מורשת מופלאה בחלקה משותפת. על אדמת בוהמיה ומוראביה פרחו קהילות יהודיות במשך 1,000 שנים. היו מכאובים, היו מצוקות, אבל בראייה כוללת משקלה של האחווה היה גדול הרבה יותר. בחבלי-ארץ אלו קמו לנו רבנים, מדענים, פילוסופים, גדולי תורה ובראשם המהר"ל מפראג. בזכות רוחב אופקיו, המהר"ל אפילו הוזמן באותם ימים לחצרות הקיסרים – דבר שהיה מאוד לא שגרתי בתקופות הללו.

לפני שש שנים ביקרנו רעייתי ואני בבית הכנסת 'אלטנוישול' בפראג, שבו התפלל המהר"ל. זה היה ביקור מרגש מאין כמוהו. לא ראינו שם את הגולם מפראג, שיצירתו יוחסה למהר"ל, אבל ראינו את מקום מושבו של גאון-התורה, ששמור בקדמת בית-הכנסת כבר 400 שנה. אמרתי שם 'קדיש' על אבי, פרופ' בנציון נתניהו ז"ל, שנפטר כמה שבועות לפני כן ואז שרנו כולנו את שירת 'התקווה'.

מכובדי הנשיא, לפני 100 שנים, עם סיומה של מלחמת העולם הראשונה, הצטרף קו-מחבר נוסף להיסטוריה המשותפת של הצ'כים והיהודים. האימפריה האוסטרו-הונגרית קרסה, ועל חורבותיה התאפשרה הקמתה של צ'כוסלובקיה. במקביל, האימפריה העות'מנית קרסה, ועל חורבותיה התאפשרה עליית הציונות שהובילה למדינת ישראל. הצהרת בלפור מ-1917 הפיחה רוח כבירה במאמצינו לבנות את ביתנו הלאומי. נביא התקומה היהודית הרצל, שעל קברו הנחת זר אתמול, הוריש לנו חזון מלא השראה. הרצל כאן, וגם אנחנו כאן.

גם לכם, בצ'כיה, יש מנהיג נערץ כהרצל, מחולל תנועת העצמאות והנשיא הראשון שלכם תומאש מסריק. הרצל היה עד לעלילה האנטישמית בצרפת נגד הקצין היהודי אלפרד דרייפוס - ויצא נגדה. מסריק היה עד באותם ימים לעלילת הדם נגד היהודי הצ'כי הילזנר - ויצא נגדה. שניהם, הרצל ומסריק, וכמה אנשי רוח יחידי סגולה כמו אמיל זולא, יצאו מיד למערכה נגד האנטישמיות.

גם אתה, ידידי הנשיא, ראוי לכל שבח על המאבק הנחוש שאתה מוביל באנטישמיות – נגד האנטישמיות הישנה, ונגד האנטישמיות החדשה, שמכוונת את חציה המורעלים אל מדינת ישראל. אנטישמיות ואנטי-ציונות - חד הן. טבעי הדבר אם כן שמסריק הזדהה עם מטרות הציונות. הוא ראה בה תנועה מוסרית ובלשונו "טיפה משמן הנביאים". איזו אמירה נשגבה. הביקור שערך הנשיא מסריק בארצנו, ב-1927, עורר כאן התלהבות בלתי רגילה. הוא התרשם מאוד מהישגי הציונות בהפרחת הארץ. קיבוץ כפר מסריק בגליל המערבי, כיכרות ורחובות בערי ישראל, מנציחים את דמותו הייחודית ואת תמיכתו הכבירה בציונות. מסריק ידע מה זה צדק, צדק לעמנו, צדק היסטורי. אבל הוא ידע עוד דבר חשוב, הוא ידע שעמים קטנים מחויבים בזהירות מתמדת כי לעתים קרובות, כוחות גדולים מאיימים על עצמאותם ועל שרידותם.

בימים אלה מציינת צ'כיה 80 שנה לסיפוח חבל הסודטים האסטרטגי על ידי גרמניה הנאצית. זו הייתה דרכו של היטלר להשתלט על צ'כוסלובקיה כולה. איומי הרודן שאם לא ימסרו לו את חבל הסודטים הוא יפתח במלחמה הטילו מורא על המדינות החופשיות באירופה. כל ההבטחות שלהן לערוב לשלומה של צ'כוסלובקיה היו שוות כקליפת השום. מנהיגיהן חתמו על 'הסכם מינכן' הנודע לשמצה. הם עשו הכל כדי להרוויח שקט זמני, שקט שאף פעם לא הושג. כתוצאה מן הפייסנות הכוזבת צ'כוסלובקיה - שקראו לה במאמר המפורסם בטיימס הלונדוני "מדינה קטנה ולא חשובה במקום רחוק" - הופקרה לגורלה. נפילתה רק האיצה את גלגלי מכונת המלחמה הנאצית. בשם הטענה לזכות ההגדרה העצמית של תושבי הסודטים, הוורמאכט השתלט בקלות על הרי הסודטים, ומשם הייתה הדרך ללבה של אירופה פרוצה.

אנחנו מכירים את ההיסטוריה הזאת היטב, אנחנו מכירים אותה גם כשהיא התרחשה, ואנחנו מכירים אותה גם ביחס להקבלה לגבי ישראל. הניסיון לשלול מאיתנו את קיר המגן של הרי יהודה ושומרון בלב מולדתנו ההיסטורית ישאיר את מדינתנו בלא הגנה, ויאפשר לכוחות האיסלאם הרדיקלי לאיים על כל המזרח התיכון. גם במקרה שלנו יש מי שרוצה לקנות שקט, שקט זמני אם בכלל, במחיר פיוסם של משטרי עריצות תוקפניים - בראש ובראשונה של המשטר הרודני באיראן.

הם אולי לא הפנימו את לקחי ההיסטוריה. אבל אנחנו, כן הפנמנו אותם. אנחנו הפנמנו אותם היטב ועל כן התנגדתי בתוקף להסכם הגרעין שנחתם עם איראן, הסכם שסלל את דרכה לארסנל גרעיני, ושהוסיף חטא על פשע כשנתן לה הון-עתק לממן את תוקפנותה באזור.

לא קיבלנו שקט, קיבלנו אימפריה שיעית רדיקלית שנוגעת כבר בגבולנו. התנגדתי להסכם גם כשהדבר היה כרוך בעמידה מול כל העולם. התעקשתי על החזרת הסנקציות על איראן, ולשמחתי הנשיא טראמפ אכן קיבל את ההחלטה האמיצה לחדש אותן. אני יכול להגיד לך שהתוצאה של המהלך הזה כבר מורגשת בשטח.

ידידי הנשיא, בשואה הושמד שליש מעמנו. שישה מיליון יהודים הוכחדו באכזריות – ובתוכם רוב רובה של יהדות צ'כוסלובקיה. האסון הנורא שפקד אותנו הוא תזכורת נוספת לחובתנו להיות רבי-עוצמה כדי להגן על עצמנו בכוחות עצמנו. תמיד נוקיר את הסיוע הצ'כי להשגת עצמאותנו – הן במישור המדיני והן במישור הצבאי. התמיכה המדינית התבטאה בהחלטת החלוקה של האו"ם, בנובמבר 1947. בהובלת המדינאים הצ'כים יאן מסריק ואדוארד בנש צ'כוסלובקיה תמכה בהקמתה של מדינת ישראל. היא נמנתה עם 33 המדינות שתמכו בהקמת מדינה ליהודים. היא גם הייתה בין המדינות הראשונות שהכירו בעצמאות ישראל, חצי שנה לאחר מכן.

אבל בד בבד קיבלנו מכם תמיכה צבאית וזאת בשעה גורלית לקיומנו. הנשק הצ'כי שרכשנו היה חיוני כאוויר לנשימה: רובים, מקלעים, כדורים, מרגמות ואולי חברי הכנסת אינם יודעים - גם מטוסים. צנחנים וטייסים ישראלים עברו הכשרה מקצועית בצ'כוסלובקיה. הם חזרו לארצנו עם רשמים עמוקים מהידידות ומהסולידריות שבהן התקבלו במדינתכם.

אלא שהגלגל התהפך במהירות ולאורך ארבעה עשורים בעידן הקומוניסטי, ידענו ריחוק ומתח ביחסינו. גם על כך התגברנו. צפינו בהתרגשות בלתי רגילה ב'מהפכת הקטיפה' ב-1989. בעקבותיה באה הפשרת היחסים בינינו, שהחייתה זיכרונות ורגשות חמים. מאז ועד היום אנו הולכים ומטפחים את הידידות הגדולה בינינו, כפי שכתב הסופר היהודי הצ'כי המופלא פרנץ קפקא: "שבילים נעשים באמצעות הליכה". אני שמח שכתבי קפקא, אחד מגדולי הסופרים בהיסטוריה, נמצאים בספרייה הלאומית שלנו. מי שפרסם אותם הוא סופר יהודי צ'כי דגול נוסף, מקס ברוד.

אדוני הנשיא, צ'כיה וישראל הן דמוקרטיות קטנות, אבל דמוקרטיות גאות. במזרח התיכון הסוער והקנאי, ישראל נושאת את לפיד החירות. גם אתם ביקשתם חירות. אחד מגדולי הזמרים שלנו, אריק איינשטיין, שר שיר נפלא שהפעים את לבנו: 'שיר שחלמתי על פראג'. לכם היה את 'האביב של פראג' – ולנו יש את 'האביב הערבי'. בשני המקרים התקוות המיידיות לחופש ולקידמה לא התממשו כמצופה.

אנו עומדים היום במלוא כוחנו מול האיומים של האיסלאם הקיצוני. זה אינו רק מאבק מקומי שלנו ושל שכננו. ישראל היא מוצב קדמי של העולם החופשי במערכה על הבטחת החירות והנאורות בעולם כולו. לצערי, יש עדיין מי שנוהגים למתוח ביקורת אוטומטית דווקא על ישראל – כשהיא מבקשת להתגונן מפני אויבינו המשותפים. זוהי צביעות שאין כדוגמתה. האיסלאם הרדיקלי מבקע מדינות, טובח מאות אלפים, ומניס מיליוני פליטים מהמזרח התיכון. במקום לגנות את הקנאים צמאי הדם, מועצת זכויות האדם של האו"ם בוחרת פעם אחר פעם לגנות דווקא את ישראל - הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. אני יכול להרחיב אבל אני חושב שאתה יכול לעשות זאת במקומי כי שמעתי אותך כשנפגשנו באיפא"ק ובמקומות אחרים. אתה יכול לעשות זאת טוב ממני.

ולמרות הכל, מכובדי הנשיא, אני מעודד. יחסינו עם מדינות העולם בפריחה חסרת תקדים. ידידים נאמנים כמוך אינם שותקים. הם מפיצים בלא חשש את בשורת האמת. צ'כיה, בנשיאותך, נמנית עם קבוצת וישגרד, שיחסינו עימה מתהדקים. אני גאה על כך, שכראש ממשלת ישראל אני אחד המנהיגים הבודדים מחו"ל שהוזמן להשתתף בוועידת וישגרד אשתקד. בכוונתנו לארח בשנה הבאה את הוועידה בישראל. וישנו עוד מקור מבטיח של עידוד, קשרינו עם המדינות המתונות בעולם הערבי והמוסלמי הופכים קרובים יותר ויותר. הדבר נעשה לא רק בסתר, אלא גם בגלוי. כפי שמעידים ביקורי האחרון בעומאן, וביקורו אתמול בישראל של נשיא צ'אד. פה לדעתי טמונה תקווה גדולה לעתיד, ותקווה גדולה לשלום.

במשך השנים רווחה המוסכמה, שרק השלום עם הפלשתינים יאפשר התקרבות בין ישראל לעולם הערבי. המציאות מוכיחה שדווקא שיתוף הפעולה שלנו עם מדינות מובילות בעולם הערבי והמוסלמי עשוי בעת הזאת לקדם את פתרון הסכסוך עם שכנינו. השלום עם הפלשתינים הוא יעד ראוי בפני עצמו, ואין ספק שהתקדמות בו תסייע ליחסינו עם מדינות ערב. אבל זו איננה ערובה להימשכותם. עובדה היא שהיחסים עם מדינות ערביות שנרקמו בעקבות הסכמי אוסלו, נקטעו בשל הסרבנות והטרור הפלשתיניים. העובדה היא שהיחסים שלנו עם מדינות ערב, מדינות בעולם המוסלמי, מתחדשים כשאין תהליך שלום עם הפלשתינים מצביעה על כך שהיחסים עם העולם הערבי, המושתתים על נכסיותה ועוצמתה של ישראל, הם במידה רבה חזקים ויציבים יותר.

במשך עשרות שנים לא התנינו את פיתוח המדינה בשלום עם העולם הערבי, ולא נתנה היום את פיתוח יחסינו עם העולם הערבי בשלום עם הפלשתינים. נחפש שלום עם כולם, ונתקדם עם אלה משכנינו ואלה ממדינות האזור שרוצים שלום – ואני יכול להגיד לך אדוני הנשיא, הרבה רוצים.

מכובדי, יוצאי צ'כיה בישראל הטביעו חותם מובהק על התפתחות ארצנו. כאזרחים גאים, הם שותפים בבניין הגשרים בין מדינותינו. המוני תיירים ישראלים מבקרים בצ'כיה היפה בכל שנה, היא באמת יפה. גם הם גשר אנושי, שמצמיח את הקירבה הזאת. כשהם עוברים על גשר קארל בפראג מקצה לקצה, מתחדדת משמעות החיבור בין הישן והחדש, בין העתיק והמודרני. זהו, בתמצית, סיפורם של קשרי ישראל וצ'כיה – עבר של קירבה, הווה של אחווה, עתיד של תקווה.

אני מודה לך מעומק לבי, מכובדי הנשיא, ידידי מילוש, על תרומתך לחיזוק הברית בינינו. אני מודה לך על היותך חבר אמיתי שלי, של מדינת ישראל. בשם כל אזרחי ישראל, ברכת תודה חמה לך ולחברי המשלחת שאיתך. ברוך בואכם לציון, ברוך בואכם לירושלים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!