המאבק על ענף הרכב תופס תאוצה

על ירון זליכה נהוג לומר שהוא אוהב "לשרוף את המועדון", כלומר ממליץ על רעיונות קיצוניים ולא ישימים - ואז עוזב בזעם כשאלה לא מתקבלים. ואולם הוועדה לבחינת התחרותיות בענף הרכב מוכיחה שמשהו השתנה אצל זליכה. הרעיונות המהפכניים שהוצגו בתחילה - כמו פירוק כל יבואניות הרכב ושינוי שיטת המיסוי - עברו ריכוך ושינוי, מה שהפך את יישומם לריאלי יותר.

זליכה מציע לפרק רק יבואני הרכב שמחזיקים בנתח שוק של 8% ויותר, מה שישאיר במאבק מולו רק את כלמוביל ודלק מוטורס, שעמם יהיה קל יותר להתמודד. לצד ההצעה להקמת מחירון רכב ממשלתי, שכנראה לא תמומש, יש הצעה מציאותית יותר לשיתוף מפתח הדגמים שלפיו נקבעים המחירונים, מהלך שיפתח את התחרות בתחום זה.

למרות הריכוך, לחקיקה שתתבסס על מסקנות הוועדה צפוי מאבק ארוך ומסובך, וחברות הליסינג ינהלו נגדה מלחמת חורמה. כבר אתמול בוועידת הרכב נשמעו בכירי הענף אומרים כי יש "עליהום" על חברות הליסינג.

עם זאת, העלאות המחירים האחרונות, כמקובל בראשית ינואר, המחישו את הכשלים בענף הרכב. מרבית יבואני הרכב העלו את מחירי המכוניות המשפחתיות, וכעת המחיר של כל הדגמים בקבוצה הוא 122-123 אלף שקל - בלי קשר למטבע שבו הם נרכשים, לאיכותם או למידת היוקרה של המותג.

ניסאן טידה, למשל, היא מכונית מצוינת, מרווחת וזריזה למדי. עם זאת, היא מיושנת יחסית וממשיכת דרכה כבר הוצגה בחו"ל. היא גם קטנה יותר ממתחרותיה בקבוצה וגם קרובה יותר במידותיה ליונדאי i25, שנמצאת בקטגוריה נמוכה יותר. ואולם טידה מותגה כמשפחתית, ולכן מחירה צמוד למחירן של שאר המשפחתיות. באולמות התצוגה אפשר לרכוש אותה ב-105 אלף שקל, אבל השחקנים הגדולים בענף מעוניינים לשמור על פער בין המחירון הרשמי, שממנו נגזר המחיר של המכוניות המשומשות, לבין המחיר האמיתי.

יונדאי לא התבלבלה, ומיד אחרי שהעלתה את המחירים של כל דגמיה, פתחה במבצע חבר שבו מוצעות הנחות ניכרות. כך, בעוד שמחיר המחירון גבוה ורק עולה, המחיר האמיתי נע בין מבצעים להנחות שונות לחברות הליסינג.

מי שנהנה מהמצב הקיים הן חברות הליסינג, שערך הצי שלהן מחושב לפי המחירון "הרשמי" של לוי יצחק, ולא לפי המחירים בפועל. כך, רק מועדוני לקוחות, מקורבים וכמובן לקוחות ליסינג נהנים ממחירים נוחים. האזרח הפשוט צריך לשלם יותר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!