הראב"ד: לא לקבל לת"ת, ילדים שלא התחסנו

בתקופה האחרונה עם התפרצות מחלת החצבת בארץ ישראל, נכנסו מספר רבני קהילות ורבני ערים למעונו של ראב"ד 'העדה החרדית' הגאון רבי משה שטרנבוך, לקבל הכרעה במספר שאלות הלכתיות הנוגעות להגדרת מחלת החצבת בהלכה, כאשר בעיקר ביקשו הרבים לדעת, אם יש לדון את ההתפרצות הנוכחית כ'פיקוח נפש' על כל השלכותיה ההלכתיות של הגדרה זו.

בנוסף אף נכנסו בימים האחרונים מנהלי התתי"ם למעונו, לשאול האם ילד שהוריו אינם מסכימים לחסן אותו רשאי להמשיך ללמוד בתלמוד תורה, או שיש להגדירו כמזיק וכמסוכן לכלל הציבור, ואין להניחו להיכנס ללמוד בתלמוד תורה כל זמן שלא חוסן.

ל'בחדרי חרדים' נודע כי הגר"מ שטרנבוך זימן אליו את ד"ר הרב מנחם חיים בראייר - סגן מנהל בית החולים "מעייני הישועה", וביקש ממנו לברר עד כמה נפרצה המגיפה השנה ביחס לשנים קודמות, ומה הם סיבוכי המחלה ואחוזי התמותה, בכדי לדון אם יש להתייחס להתפרצות זו כ'מגיפה', כמו כן ביקש לברר עד כמה הוכח שהחיסון מועיל למנוע את המחלה.

ד"ר מנחם בראייר הציג בפני הרב שטרנבוך את הנתונים כי בשנה האחרונה נפגעו ממחלת החצבת קרוב לאלפיים בני אדם לעומת 34 נפגעים בשנה הקודמת. כמו כן הציג בראייר את הנתונים כי לפני פיתוח החיסון לחצבת 90% מהילדים חלו בחצבת, ורק לאחר פיתוח החיסון נמנעה התפרצות מחלת החצבת.

במקביל, למעונו של הרב שטרנבוך, הגיע טלפון בהול מארצות הברית מאת ראש ישיבת לייקווד הגאון רבי אריה מלכיאל קוטלר, אשר סיפר כי לאחר שהתפרסם בארה"ב פסק ההלכה הנחרץ של הראב"ד לפני מספר שבועות כי "חובת כל אחד לחסן את בניו ואין האב בעלים למנוע את בנו מהחיסון", החליטו מנהלי המוסדות בארה"ב שלא לאפשר לילדים שאינם מחוסנים להיכנס ללמוד בתלמודי התורה, ובעקבות כך נשארו כאלפיים ילדים שאינם מחוסנים בבתיהם. בשיחת הטלפון הנדירה ביקש הגר"מ קוטלר מהראב"ד להתערב בנעשה בארה"ב ולהכריע בסוגיה העומדת בפני מוסדות החינוך בארה"ב.

בתשובה לשאלתם של מנהלי התתי"ם – ובעקבות פנייתו הדחופה של הגר"מ קוטלר, כתב הגר"מ שטרנבוך מכתב הלכתי ארוך ומנומק המתפרס על פני שלושה עמודים. במכתבו המתבסס על הנתונים שהציגו בפניו הרופאים בעניין התפרצות החמורה של מחלת החצבת ואחוזי התמותה והסיכונים של המחלה, מברר מרן פוסק הדור שליט"א את מעמדם ההלכתי של הילדים שאינם מחוסנים. בדבריו הזכיר יסודות בהלכה ששמע בצעירותו מפי מרן הרב מבריסק זצ"ל, אך סייג את דבריו כי הוראתו מופנית בעיקר לשאלת מנהלי התתי"ם בארץ, וכי אינו מתערב בנעשה בארה"ב, "שההכרעה לאמריקה תלויה בחכמי המקום, אך מ"מ בכמה דברים נוכל להקיש מאן לשם".

את מכתבו הגר"מ שטרנבוך בתשובה לגאון רבי מלכיאל קוטלר: "בע"ה, אור לי"ח כסליו תשע"ט, לכבוד ש"ב ראש ישיבת ליקווד הגאון הגדול הרב אריה מלכיאל קוטלר שליט"א, אחדשה"ט וש"ת, בהמשך לדברים אשר השמיע לי כת"ר בטלפון אודות החלטת מנהלי המוסדות בארה"ב למנוע מהילדים שאינם מחוסנים במחלת החצבת להיכנס ללמוד בתלמוד תורה, ולדבריו מחמת זה יושבים כאלפיים ילדים בניו יורק וגלילותיה בבתיהם, כיון שהוריהם מסרבים לחסן אותם מחמת חשש שהחיסון עצמו מזיק לילד, ומאידך אף הנהלת התלמודי תורה מסרבים לקבל אותם כל זמן שלא חוסנו, הנה בעניין הזה כתבתי תשובה בהנוגע לארץ ישראל, והדבר תלוי במקומו ושעתו, ולא באתי להכריע לאמריקה שתלוי בהכרעת חכמי המקום, אך מ"מ בכמה דברים נוכל להקיש מכאן לשם, ואעתיק לו המכתב שכתבתי בנוגע לארץ ישראל:

(הגר"מ קוטלר ראש ישיבת לייקווד)

בשלב זה עובר להכריע בעניין צדדי השאלה הנוגעים לארץ ישראל, כשבמרכז דבריו הכריע כי יש לדון את ההתפרצות הנוכחית כ'פיקוח נפש' על כל המשתמע מכך בהלכה. "אודות מחלת החצבת שנתפשטה כאן עד שנחלו במחלה זו כאן קרוב לאלפיים חולים בשנה האחרונה ה"י, הנה לפי מחקרי הרופאים שהוצגו בפני, מכל אלף חולים בחצבת מתו אחד או שנים, ונראה דבכה"ג שהוכח במציאות לפנינו שמכל כאלף חולים מת אחד, חשיב כ'פיקוח נפש' לדון בו דיני הצלה בפיקוח נפש, ועוד נראה דגם בלא צד רחוק דמיתה מהחצבת עצמה, מ"מ הלא הרופאים מעידים שמחלת החצבת לפעמים מסוכנת לאיברים הפנימיים, שעלולה לגרום לדלקת ברקמת המח או לדלקת ריאות ולפגיעה בדרכי הנשימה, ובזכרוני ששמעתי מפי הגאון דבריסק זצ"ל שפיקוח נפש אינו רק מה שמזיק מיד אלא גם מה שגורם חולשה לאחר שנים רבות, וגם כאן בהתקפה חזקה של חצבת, המחלה עלולה להזיק באברים הפנימיים, ופעמים שלא יורגש סכנת היזק בזה מיד אלא רק לאחר שנים רבות".

בהמשך דבריו התייחס לאותם החוששים כי החיסונים עצמם מסוכנים להזיק לילדים: "ואע"פ שיש כמה רופאים יחידים הטוענים שהחיסון עלול להזיק לילד, אבל כיון דרובא דרובא דהרופאים סוברים שאין החיסון מזיק כלל, אין לחוש למיעוטא דמיעוטא דרופאים האומרים שהחיסון מזיק, ולכן נראה פשוט שאין האב בעלים למנוע מבנו החיסון ולהכניסו בכך לפיקוח נפש לדעת רוב הרופאים, וכ"ש הכא דבמניעת החיסון הוי חב לאחריני, שהרי על ידי שמונע מבנו החיסון גורם להתפשטות המחלה לא רק אצל בנו אלא גם אצל אחרים שעלולים להידבק מבנו".

לאחר דיון נרחב בענייני רוב רופאים בהלכה, הכריע בשאלת מנהלי התתי"ם: "ונראה עוד, שיש זכות להורי הילדים המחוסנים לדרוש שאותם הילדים שאינם מחוסנים לא ייכנסו ללמוד בתלמוד תורה יחד עם בנם, שהרי כידוע מחלה זו מדבקת ביותר, והחיסון עצמו אינו מועיל למנוע לגמרי חשש הידבקות, [שנשאר עוד כשלוש אחוזים חשש הידבקות לאחר החיסון], ואין זכות לילדים שאינם מחוסנים להזיק לילדים המחוסנים ולהכניסם לחשש הידבקות במחלה, ואף שחשש מוות בילדים מחוסנים הוא חשש רחוק מאוד, אבל הא מיהא יש צד מועט שיחלו במחלה, ויש זכות להורים לדרוש שלא להכניס את בנם לחשש סכנה ממחלה גם בלא צד מוות, וכעין זה מצאנו לגבי עישון סיגריות שהדין פשוט שאין המעשנים רשאים לעשן סיגריות במקום ציבורי כיון שמזיקים בזה לשאר הציבור שאינם מעשנים, ואע"פ שישנם כמה יחידים הטוענים שאין העישון מזיק, מ"מ אינם זכאים לכוף את הציבור לשמוע לדעת מיעוט הרופאים, גם כאן כיון שרוב רופאים סוברים שיש להתחסן, אין האב רשאי להכריח את הציבור לסמוך על מיעוט הרופאים הסוברים שאין להתחסן, אלא הציבור יכולים לדרוש לקיים חובת פיקוח נפש כהלכה לשמוע לדעת רוב הרופאים, וממילא אף הנהלת התלמודי תורה אינם מחויבים לקבל אצלם ילד שלא התחסן – כיון שהוא מסוכן ונוגד לרצון ההורים החוששים לנזק".

בדבריו הוסיף הגר"מ שטרנבוך כי אותם הנמנעים מלהתחסן מחללים שם שמים: "ומה גם שיש בזה חילול ה' שנותנים יד למינים ולפושעים ללעוג על החרדים שהמחלה מתפרצת דווקא אצלם, ולטעון שהדת שלנו אינם חוששים לפיקוח נפש, בשעה שהאמת היא להפך - שתורתינו הקדושה חוששת לכל נדנוד חשש פיקוח נפש".

את דבריו סיים: "סוף דבר כיון שהוכח שהחיסון מועיל למנוע התפשטות המחלה, מוטל על כל אב לחסן את בניו למנוע התפשטות המחלה – וכדין תורה ללכת אחר רוב המומחים, וכל שכן כאן דדעת רובא דרובא דרופאים ודעת משרד הבריאות שיש לחסן, וכמו כן רשאים הנהלת התלמודי תורה לדרוש שהילדים שלא חוסנו לא ייכנסו ללמוד בתלמוד תורה".

"וכל דברינו כאן הם בהנוגע לארץ ישראל, אבל במה שנוגע לאמריקה ידונו הרבנים והאדמורי"ם שם, וישמעו דעת הרופאים ויחליטו דין תורה, וכוונתם רק לשם שמים לבירור ההלכה ויהא להם סייעתא דשמיא, ושומר מצווה לשמוע דברי חכמים לא ידע דבר רע".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!