יוארך 'חוק טל' • הסערה הבאה בדרך?

אתמול (ב), במהלך דיון בוועדת חוץ ובטחון, פתח ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את תיבת הפנדורה העוסקת בנושא השירות הצבאי והודיע כי בכוונת הממשלה לאשר ביום ראשון הבא בוועדת שרים, את הארכתו בחמש שנים של חוק טל.

הנתונים, כפי שהציג אותם נתניהו, מצביעים על הצלחה מסחררת לחוק: עלייה בגיוס בקרב אברכים: "ב-2011 היו 2,400 מתגייסים לשירות צבאי ואזרחי, מתוכם 1,282 לשירות צבאי - עלייה של 40 אחוז בהשוואה לשנה הקודמת. מ-2008 המספר עלה פי שלושה".


אהוד ברק על חוק טל


המתנגדים לחוק לא איחרו להגיב כשהם מזכירים כי בית המשפט העליון עצמו מתח ביקורת חריפה על החוק. לדבריהם, ראש הממשלה מתעלם מעצומת 50 אלופים ותת אלופים שדרשו ממנו לשנות את החוק. "יד אחת של נתניהו מדברת על מלחמה באויבים חיצוניים, היד השנייה מפוררת את הצבא והחברה הישראלית מבפנים", הגיבו ב"פורום לשוויון בנטל".

גם ח"כ יוחנן פלסנר, יו"ר הצוות ליישום חוק טל בוועדת החוץ והביטחון, הביע תרעומת על דברי נתניהו. "נתניהו מנחית מכה קשה על ערך השוויון בנטל ומאיץ את סכנת קריסת מודל צבא העם. בשיא הציניות, לשכת נתניהו מציגה חצאי אמיתות ועובדות שהוצאו מהקשרן וכל זאת על מנת להצדיק את הארכת החוק המאפשר את המשך המציאות הבלתי מוסרית שתוביל לכך, כי בעוד מספר שנים, כמחצית מאוכלוסיית ישראל תתחמק משירות צבאי".

פלסנר הוסיף: "בכוונתי לגייס את הכוחות הציוניים בכנסת אל מול הברית של נתניהו והחרדים על מנת לכפות שינויי מדיניות וחקיקה שיצילו את ערך השוויון בנטל".

"השירות האזרחי בישראל מהווה מהפכה של ממש"

לעומתם, גיבה את נתניהו מנכ"ל מנהלת השירות האזרחי-לאומי, שר-שלום ג'רבי, באומרו כי "השירות האזרחי בישראל מהווה מהפכה של ממש בחברה הישראלית. בשנת 2008 התנדבו כ-300 חרדים לשירות האזרחי, השנה מתנדבים למעלה מ-1,800 חרדים לשירות התורם לקהילה ולחברה".

חוק טל נולד ב-2002 בעקבות ועדה שבראשותה עמד השופט צבי טל. החוק מאפשר לבחור ישיבה מעל גיל 22 שנת הכרעה בה יוכל לבחור האם להמשיך ללמוד או לצאת לעבוד. מי שיבחר לעבוד יוכל לבחור בין שירות צבאי מקוצר של שנה וארבעה חודשים ומילואים לבין שירות אזרחי של שנה לצד אפשרות עבודה נוספת.

בשנת 2007 האריכה הכנסת את תוקף החוק בחמש שנים נוספות, שהסתיימו כעת וכך התעורר הצורך להאריכו מחדש. בישיבת סיעת העצמאות הציע שר הביטחון, אהוד ברק, להאריך את החוק בשנה בלבד ובמהלכה לנסות ולהגיע לסידור מחודש של הנושא. "החוק לא עמד בתקוות שתלינו בו כולנו לפני עשר שנים", אמר ברק.

המעניין הוא כי גם החברה החרדית עצמה, כולל רבניה, חלוקה בדבר יחסה לחוק וקבוצות גדולות ממנה, בעיקר קיצוניות, מתנגדות לו. הארכת החוק מהווה, מבחינתם, מכה אנושה. ההתנגדות החילונית לחוק אינה לוקחת בחשבון נתון זה ושוכחת כי הסדר חוק טל נוצר רק לאחר תמיכה בו באומץ לב בידי חלק ממנהיגי הציבור החרדי שאף ספגו על כך ביקורת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!