צבא של שודדים • 'חיבוק הדב' - יסתיים באסון

אחת האגדות על הרשל'ה, מספרת שיום אחד הוא הלך בשליחות של אחד העשירים באוסטרופול מקום מגוריו, ובידו תיק ובתוכו סכום גדול של מזומנים להעביר לרבי לצורך חלוקה לעניים.

בדרך, התנפל עליו שודד, ובאיומי בנשק דרש ממנו את הכסף. אמר לו הרשל'ה: בשמחה אתן לך את הכסף, שכן איננו שלי. רק עשה טובה, כשאחזור אל העשיר ואספר לו ששדדו את הכסף ממני, יאשים אותי העשיר שאני גנבתי אותו. אם תירה בכובעי, תהיה לי הוכחה שהכסף נשדד ממני.

נתרצה השודד, הוריד הרשל'ה את כובעו לאדמה, וירה בו השודד.

המשיך הרשל'ה ואמר, כדור אחד לא מספיק, יאמר העשיר כי נתקעתי בענף ולכן נחרר כובעי. הסכים השודד וירה כדורים נוספים.

פנה אליו הרשל'ה ואמר, הכובע מושלם, ובטוח אני כי לא יחשוד העשיר שגנבתי את כספו. אבל עדיין, על מנת שיסכים לשלם לי את דמי השליחות, עלי להוכיח לו כי נאבקתי בשודד. לכן אוריד כעת את מעילי, וגם בו תירה כמה כדורים. ומדיבור למעשה, נזדרז הרשל'ה להוריד את המעיל, תלה אותו על ענף עץ, ודחק בשודד לירות עוד ועוד כדורים בכדי שיוכל להוכיח כי ניהל מאבק עיקש בטרם נכנע.

הודה לו הרשל'ה, וביקש ממנו, "אם לא קשה לך, רק עוד כדור אחד בתיק - כדי שיהיה ברור כי מאבקי בך היה עיקש". ענה לו השודד, בשמחה הייתי עושה זאת, אבל מה אעשה ומלאי הכדורים שלי אזל?

אמר לו הרשל'ה 'אין כדורים - אין כסף!' והמשיך לדרכו.

מה יקרה בעוד חצי שנה?!

בשבוע שעבר כינס תא"ל עמיר רוגובסקי מסיבת עיתונאים (חרדים בלבד, כתבים חילונים הודרו מאותה מסיבה) ובה התחייב כי התנאים של חיילי השח"ר לא נפגעו ולו יפגעו.

למרות שבאותו ארוע הצהיר גם על כך שהרב ראבד לא התפטר ולא פוטר 'אין כאלה מושגים אצלינו' – אמירה שאם יש בה מן האמת כנראה לא תואמה עם הרבצ"ר, אני נוטה להאמין לדבריו כי התנאים של חיילי שח"ר לא יפגעו. לא בסיבוב הזה.

כעת, עדיין הנשק טעון, הרב ראבד התפטר וחובת ההוכחה היא על צה"ל. בכל זאת הפרויקט חשוב לו מספיק כדי להמשיך ולעמוד בהתחייבויות שלו עצמו. ויש גם את הגיבוי של הרבצ"ר בנסיון להוכיח כי התפטרותו של הרב ראבד מהפרויקט היתה על רקע לא ענייני.

אבל מה יקרה בעוד חצי שנה, כשלא יהיה את הרב ראבד שיתפטר?

התשובה ברורה.

לא מהרבנות הצבאית בראשה עומד אדם שההלכה היא בקושי המלצה בשבילו, תבוא הישועה.

גם לא מהעסקונה החרדית שרק תחכך ידיים בהנאה, ותאמר 'אמרנו לכם'.

ובוודאי לא מהתקשורת, הנזעקת להגן על זכויותיו של כל מיעוט, מלבד אלו של 'הסחטנים החרדים'.

אז מערך גיוס האדם בצה"ל, שממהר כעת להתחייב על שמירת זכויותינו, לא מתוך הכרה בזכויות, אלא מפחד הירידה באחוזי הגיוס, יוכל ל'חנך אותנו מחדש' כאוות נפשו. שהרי בעיניהם אינינו אלא 'שודדים' המבקשים תנאים לא הגיוניים. וללא יכולת איום, אין סיבה להתחשב בנו.

אז נזכר בהרשל'ה, ונבין שבלא כח, לא נקבל את המגיע לנו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!