איך נצליח בחינוך? • תבלין לשבת עם צרור טיפים

לא פעם אני מוצא את עצמי אומר להורים, שעוד לא הודפס בעולם ספר חוקים מפורט 'המדריך להורה המושלם'.

לפני שנים, ניגש קצין בצה"ל לרבי מליובאוויטש זצוק"ל והתלונן שקשה לו לשמור על מצוות כיבוד אב ואם, מפני שהוריו אינם נותנים לו מנוחה, אינם מתנהגים כראוי בעיניו, ובנוסף לכל הרי שאינם חיים על פי דרך התורה.

"האם ידוע לך למה אנו נולדים לאב ואם?" - השיב לו הרבי בשאלה - "הרי הנה לנו תקדים של אדם וחווה, שיצרם הבורא ללא הורים.

"אלא שהקב"ה ברא אותנו כך, כדי שתהיה לנו את הזכות והיכולת לזכות בעוד מצווה - כיבוד אב ואם".

לנו ההורים, ישנה גם זכות שכזו, עוד מצווה - "ושננתם לבניך"

נכון שלא תמיד קל, אבל עדיין זו זכות ומצוה אשר רק אנו ההורים יכולים לקיים אותה. דבר אחד ברור לכולנו: להיות הורה זאת אחריות.

גם כשהילד צועק

לפעמים אנו רואים אנשי חינוך מוצלחים, שמגדלים דור של תלמידים יראים ושלמים, אבל דווקא אצלם בבית, משהו לא כל כך הולך.

בשיחה עם איש חינוך בכיר, שהתקשה לקחת אחריות בנוגע לבנו, שאלתי אותו, מה נותן לך את הכוח והיכולת לקחת אחריות על מאות ילדים מתוקף תפקידך, וכאשר אתה מגיע לבנך, לילדך שלך, אתה מתקשה?

התשובה לא אחרה לבוא, בליווי הסבר מפרט שבעבודה התפקיד מחייב, והוא אינו כרוך כלל בקשר רגשי.

כאן עולה השאלה, האם הורים אינם מחויבים להיות לעתים כאלה שמביטים על ההמעשה החינוכי כעל מילוי תפקיד, מבלי לתת לרגש להרוס אותו?

מחד, כלל לא הגיוני שהורה ייקח את ילדו מדי פעם לאדם שיגרום לו כאב עצום במכוון. אבל מאידך, לא תמצאו לעולם הורה שיוותר על טיפול שיניים לילדו, רק בגלל שזה כואב לילד.

לא פעם קשה לנו מאוד לשמוע את הילד בוכה מכאב ומתייסר על כיסא הרופא, אבל אנו יודעים שאין ברירה, מה שצריך להיעשות - צריך להיעשות.

היכולת הזאת, תנהל אתכם בדרך יותר טובה מול הילדים ותשרה בהם את אותה תחושה שמשדר מנהיג לנתיניו.

מנהיג, זהו אדם בעל שיעור קומה, שגורם לסובבים אותו תחושה והרגשה של ביטחון ונוחות.

תנו מקום לקדוש ברוך הוא

בפרשת השבוע אנו יכולים ללמוד דבר או שניים על מנהיגות.
.
אחת הסיבות שראובן הפסיד את הבכורה, היה בגלל שהיה פזיז. כך למשל, כאשר יוסף ביקש את בנימין כעירבון, תגובתו של ראובן הייתה 'קח את שני ילדי כערבון'.

לפי דברי המדרש, יעקב תמה, "האם ילדי ראובן, אינם ילדיו?"

אנו יכולים ללמוד מכך, שישנו הבדל עצום בין תגובה פזיזה, לבין קבלת החלטות באופן מהיר.

החלטה פזיזה מגיעה בדרך כלל כתוצאה מלחץ, מפחד. אדם שבוחר לעשות דברים בפזיזות שמא יפסיד, או כי הוא לחוץ, מבלי משים, הוא אינו נותן מקום לבורא העולם להנהיגו.

מנהיג אמיתי, הוא אחד שמסוגל לאפשר לעצמו "לישון לילה" על החלטה, ולחשוב על הכל, אבל מכיוון שכל התמונה ברורה לו, הוא מחליט כאן ועכשיו כי אין צורך לבזבז זמן מיותר והוא בטוח בביטחון מלא שזהו רצון בורא העולם.

שמעון ולוי. בפרשה הקודמת, למדנו כיצד אמר להם יעקב אבינו, לבניו "שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם". כעסו של יעקב היה על כך שהם בזזו את החללים ואת כל העיר, כולל נשים וילדים, מקנה ובקר, אחרי שנקמו על מה שעשה שכם לאחותם.

מדוע כה גדול הזעם על מעשיהם? הלוא סוף סוף שכם עשה משהו חמור מאין כמותו.

כאן בדיוק מגיעה המלכודת בה נופלים הורים רבים: אותם הורים אשר רוצים, הכל, כאן ועכשיו, ללא סבלנות.

לשמעון ולוי, לא היה חסר דבר, רק קושי לדחות את יצר הנקמה. דחיית סיפוקים שכזו. אולי לא העריכו את מה שיש כבר בידם, את מה שהם השיגו עד כה.

הקושי לתת לילד מרחב בטוח לפעולה, הוא דבר מצוי. גם כאן, חלילה, כביכול איננו נותנים לקדוש ברוך הוא מקום בחינוך הילדים.

יש מי שבטוח שהכל בידיים שלו ועליהם במו ידיהם לקחת את הילד לאן שצריך. לא חלילה שהם עושים את זה מתוך שנאה לילד אלא להיפך, רוצים רק בטובתו, שומרים עליו, ומחבקים אותו חיבוק דוב.

חפשו את הקושי

יהודה, מתברך בברכה מעניינת: 'יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויביך, ישתחוו לך בני אביך'.

אם נשים לב, ישנם רק שני ילדים אשר יעקב מוסיף להם את הפנייה "אתה": ראובן ויהודה.

אצל ראובן: "בכורי אתה". אצל יהודה: "אתה" - ללא כל תואר קודם.

כביכול יעקב אמר ליהודה: 'אתה טוב, כפי שאתה כעת - יש בך הכל. אם תישאר מי שאתה, אז יודוך אחיך על מה שהיית עד עכשיו.

"אבל תזכור, שכדי להגיע לרמה של "ישתחוו לך בני אביך", אתה צריך להיות בעורף אויביך - לחפש את ההתמודדות עם אויבים שלך, התמודדות עם מה שקשה, ולעולם לא לומר: "עשיתי מספיק".

גם כאן, לא די להגיד אני הבאתי את הילד הזה לעולם, אני משלם עליו שכר לימוד לתלמוד תורה. נכון, זה חשוב, אבל כדי להגיע לרמה של מנהיג כיהודה, אנו צריכים לזכור לחפש דרכים להתמודד עם הקשיים, מול הילדים שלנו.

שאלות שמאמן היה שואל אותך באימון:

א.מה הדבר שהכי מפחיד אותך בתקשורת עם ילדיך?
ב. איך לפי דעתך 'יהודה' היה פועל במצב שכזה?



יוסף חיים בולטון, מאמן בכיר בקאוצ'ינג, [email protected]