'הדרת אתיופים' בכנסת • גפני: "לא מתבייש להיות שחור"

הבוקר (ד') דנה ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בנושא הדרת יוצאי אתיופיה משכונות מגורים בקרית מלאכי. הרקע: פרסומים בתקשורת על סירוב דיירים בעיר להשכיר או למכור דירות ליוצאי העדה.

לדברי יו"ר הוועדה, דני דנון, "מדובר במקרה בוחן שמניף דגל שחור בחברה הישראלית".

בדיון נכחו גם הנציגים החרדיים משה גפני, אברהם מכאלי, ניסים זאב.

גדי יאברקן, פעיל יוצא אתיופיה, האשים כי "כולם פה צבועים ואף אחד לא הוציא הודעת גינוי על אירועי קרית מלאכי".

חברי הכנסת התלהמו והבהירו כי טעות בידיו מכיוון שהוצעו מספר הודעות, הצעות לסדר ואף דיון מיוחד ודחוף של ח"כ דני דנון בנושא.

ח"כ גפני הוסיף ואמר ספק באירוניה ספק ברצינות כי "הלוואי והייתי אתיופי, אולי הייתי זוכה להגנה"...

מיליון שקלים לצורכי העדה

איציק דסה, מנכ"ל עמותת טבקה, סיפר כי "כבר ב-2002 הייתה מודעה לדירה להשכרה בחדרה שאומרת בבניין מסוים אין אתיופים. התופעות האלו קיימות בכל עיר. מערכת אכיפת החוק הפקירה את קהילת יוצאי אתיופיה, והגיע הזמן שהכנסת תוקיע ותחוקק חוקים נגד גזענות נגד אתיופים"

ח"כ דנון קרא לשר החינוך ולשרת הקליטה להקים תוכנית מנע ממשלתית, לחינוך לשיוויוניות ולא לגזענות. במקביל פנה לשר לביטחון פנים להחמרת האכיפה נגד גזענות ויציאה בתוכנית אופרטיבית למיגור התופעה. דנון אף הודיע על חבילת חקיקה שתחמיר את הענישה ותעגן את האפליה על רקע גזעני, כעבירה פלילית שדינה קנס בסך 100,000 ₪ ומאסר של 6 חודשים: "עלינו להילחם בתופעה המסוכנת הזאת, אשר מכרסמת בערכי החברה הישראלית, כחברה מוסרים, וערכית אשר מאגדת בישראל את היהודים מכל העולם".

ראש עיריית קריית מלאכי, מוטי מלכה, אמר כי "20 אחוז מהתושבים הם עולי אתיופיה, ואנו חשים גאווה על כך שתושבי העיר יצרו אינטגרציה מלאה בחיינו ובחברה. ממשלות ישראל נכשלו כי הפריטו את הטיפול ביוצאי אתיופיה. לא קולטים אותם בצורה נכונה. בעירנו עושים לילות כימים כדי לטפל בהם. הסיפור המדובר חדש לנו לגמרי ושמענו עליו מהתקשורת. הוריתי לתחנת המשטרה לפתוח בחקירה פלילית".

ח"כ שלמה מולה (קדימה) שיבח את ראש העיר על ההתנהלות הציבורית, אך אמר כי "התופעות הללו חוזרות על עצמן, אנחנו מתריעים והתופעות ממשיכות. נישלו את הסמכות של מנהיגים הרוחניים האתיופיים ולא מזמינים אותם לשום מאורע חשוב. צעירי העדה לא יכולים להתחתן בכל מקום, וקיימים גיטאות עירוניים שאנשי מקצוע חינוכיים נתנו לה יד. בנוסף, מתעכב חוק מורשת יהדות אתיופיה. אנחנו דור ביניים, חשבנו שנהיה מגשרים אבל הדור הצעיר תובע את זכויותיו. משרד העלייה והקליטה לא הכניס שום דבר חדש לטובת יוצאי העדה".

צעירה יוצאת העדה, קסאי בייסין מרכזת קשרי חוץ בעמותת נאקוג': "אני דוברת אנגלית ברמת שפת אם, בעלת כישורים רבים ובכל זאת מתקשה בהשגת עבודה. רואים אדם שחור ומיד מתייגים אותו. גני ילדים נפרדים, ואפילו פעוטונים. למה תינוק לא יוכל לראות גם צבע שחור?!"

סנ"צ עופר מסינג, ראש ענף חקירות דרום במשטרה, חשף כי המשטרה קיבלה הוראה מהיועמ"ש לפתוח בחקירה, חלקה נערכת תחת אזהרה.

ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) סיפרה כי הגישה הצעה לסדר בנושא. "לפני שנה מולה ואני חוקקנו חוק נגד גזענות גלויה כנגד אתיופים. מרינה סולודקין ואני גם חוקקנו חוק נגד אפליה בקבלה לעבודה. סוגית החקיקה אינה הבעיה, הבעיה היא באכיפה. גזענות היא תופעה נתעבת וזאת אנו לא יכולים לסבול במדינה כמו שלנו – מדינה שחוותה את הגזענות באופן החמור ביותר. עלינו להוות חברת מופת ודוגמא, ולכן אני מגנה באופן עמוק כל גילוי של גזענות כלפי חרדים, ערבים, נשים, אתיופים וכו'. יש כאן התנערות של המדינה מאחריות".

שרת הקליטה סופה לנדבר (ישראל ביתנו) סיפרה כי "בשנת 2010 המשרד נתן מיליון שקלים לצורכי העדה האתיופית. אנו קידמנו את יוצאי אתיופיה בכלל, ובמוקדי התעסוקה בפרט. אנו ממשיכים בתמיכה באתיופים ובתוכניות החומש ב- 22 מוקדים שונים. הפער בין יוצאי אתיופיה לשאר התושבים הוא פער של שנים, אך מדינת ישראל עשתה הכול כדי לקלוט אותם בצורה הטובה ביותר".

אפליה וגזענות

בהמשך דנה גם מליאת הכנסת בנושא "מקרי האפליה והגזענות כלפי עולי אתיופיה בקרית מלאכי", של הח"כים שלמה מולה (קדימה), שלי יחימוביץ' (העבודה), עפו אגבאריה (חד"ש), פניה קירשנבאום (ישראל ביתנו), ניצן הורוביץ (מרצ) , משה גפני (יהדות התורה) ואברהם מיכאלי (ש"ס).

ח"כ שלמה מולה (קדימה), פתח את הדיון ואמר כי "לא כל תושבי קרית מלאכי הם גזענים ולא כל תושבי ישראל אבל בכל מה שקשור לקליטת עולי אתיופיה משהו לא הולך. הממסד, בעיקר הדתי, לא מכיר ביהדותם של עולי אתיופיה והממסד הדתי לא מכיר במנהיגות הדתית של יהודי אתיופיה. רק רב אחד בת"א מחתן. זו אפליה ממוסדת ומוכרת. יש יותר מ-24 גני ילדים ובתי"ס על טהרת יוצאי אתיופיה, שנוצרו עקב אזורי הרישום".

מולה הוסיף, "אם לא נגנה רב שקורא לא להשכיר דירות לערבים אז מה נגיד? התוצאה היא שגדלה קבוצה שמוציאה את דיבת ישראל לרעה. לדור הצעיר אין יותר סבלנות כמו להוריו או לדור הביניים שהיה מגשר ומפשר. קליטת עולי אתיופיה היא הראי של מדינת ישראל. אני מצפה משרת הקליטה להתנצל על דבריה, שלא היו צריכים להיאמר".

"חברה מתירנית"

ח"כ משה גפני (יהדות התורה), אמר כי הוא אינו "מתבייש להיות שחור". לדבריו, "היה תהליך גזעני בקרית מלאכי. הפכנו להיות חברה מתירנית שכל אחד דואג לעצמו. מי שבדרום תל-אביב לא יגור בצפון תל-אביב. האשכנזים, המרוקאים, החרדים, הציונות הדתית, כל אחד דואג לעצמו. עם זאת, זה פוחת מיום ליום". גפני פנה למליאה ואמר "שתקתם כשראש עיריית מלאכי אמר שהוא לא רוצה חרדים בעיר שלו כי הם נטל כלכלי ועכשיו זה עבר לאתיופים . זו אותה עיר, זו לא גזענות וירטואלית. מי שאשם בגזענות בקרית מלאכי זו הכנסת ששתקה לראש העיר".

ח"כ אברהם מיכאלי (ש"ס), האשים את המדינה על שהיא "נותנת לעולים לגור בשכונות החלשות. האנשים הללו מתמודדים יום יום עם האפליה, איפה התקשורת שהעלתה את נושא הדרת הנשים לראש סדר היום? אנחנו חברה גזענית שמפלה קבוצות בגלל שונותם. זכותם לחיות כאן ככל אזרח. בואו לא נאשים רק את קרית מלאכי שבעצמה סובלת מקשיים כלכליים. למה לא נלך גם לחולדאי? לעירייה חזקה. כנראה אף אחד לא רוצה להתמודד והתקשורת יוצאת צבועה".

שר המשפטים, הפרופ' יעקב נאמן, השיב להצעה לסדר ואמר: "צר לי שבנושא כה חשוב יש כאן מיעוט של ח"כים ושרים. זהו יום קשה למדינת ישראל. יש לראות בחומרה רבה את ההתבטאויות הגזעניות של תושבי השכונה ולגנות כל הסכם בין ועד הדירות שמפלה את התושבים יוצאי אתיופיה או כל תושב אחר. התנהגות תושבי קריית מלאכי הינה בגדר שנאת חינם. מגילת העצמאות קובעת שוויון זכויות גמור. ההתנהלות המפלה והגזענית כנגד העדה האתיופית נוגדת את כלל ערכי מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, נוגדת את חקיקת הכנסת ופסיקת בית המשפט ויש להוקיע התנהגות זו בכל לשון. אין להוקיע, להפלות לרעה או לפגוע בכל אוכלוסיה בחברה.

11 ח"כים תמכו בהצעת שר המשפטים להפוך את ההצעה הדחופה להצעה לסדר שתידון באופן דחוף במליאה ולא היו מתנגדים. ההצעה תידון במליאה כבר ביום שלישי הבא.

יו"ר הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין התערב בצעד חריג, בעקבות הדיון בהצעה הדחופה לסדר במליאה, והורה לקיים את הדיון המורחב במועד הראשון האפשרי (יום ג').

לדבריו, "אי אפשר לעבור על הנושא לסדר היום וחייבים לדון בו בזמן אמת. הסוגיה היא בנפשה של החברה הישראלית".

רה"מ נכנס לתמונה

יו"ר מועצת יש"ע, דני דיין, שוחח בנושא עם יועץ ראש הממשלה לענייני יוצאי אתיופיה, אללי אדמסו, והזמין אותו לסיור ביהודה ושומרון, במהלכו יוכל להיחשף לפעילות הקליטה המוגברת והייחודית של יהודי אתיופיה באזור ולדון במיזמי קליטה נוספים. "אנחנו רואים בקליטת יהודי אתיופיה בקרבנו לא רק משימה לאומית אלא גם ברכה להתיישבות. אנו גאים במה שעשינו בתחום זה עד כה, ומבקשים להרחיב את שיתוף הפעולה המיוחד הזה", אמר דיין לאדמסו, שבירך מצדו על הדברים והודיע כי יתאם בקרוב מועד לסיור כאורח מועצת יש"ע.

נציין כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הנחה את אדמסו לפעול למיגור תופעת הגזענות נגד העולים מאתיופיה. אמש נפגש אדמסו עם מארגני ההפגנה שהתקיימה שם ועדכן את ראש הממשלה על יישום תכנית החומש שאושרה בשנת 2010 בממשלה לשיפור תנאי קליטתם של העולים.

נתניהו הוסיף ואמר כי "אנו מלאי הערכה לעולים מאתיופיה. מול מכשולים וקשיים הם עלו ארצה ומשתלבים בחברה הישראלית, דבר שאנו מעודדים בכל דרך אפשרית. תופעות גזענות הן מקוממות ואין להם שום מקום בחברה הישראלית. קיבוץ הגלויות מאתיופיה ומכל מקום בעולם הוא חלק בלתי נפרד ממהותה של מדינת ישראל".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!