איך מזהים את הקרטוקונוס?

קרטוקונוס היא מחלה נפוצה למדי – האומדן המקובל הוא 1 לכל 1000 בני אדם – אשר פוגעת בקרנית העין וכתוצאה מכך בראייה. ישנם מספר ליקויים בראייה שמהווים אינדיקציה לקיומה של המחלה, שמהותה היא עיוות צורת הקרנית מכיפה לחרוט. בנוסף נדרש אבחון מקצועי כדי לוודא שאכן זו בעיה ולטפל בה בהתאם. בעמוד זה תמצאו מידע אודות הסימפטומים של הקרטוקונוס, איפה כדאי לבצע את האבחון ומהן שיטות הטיפול המומלצות.

הסימפטומים העיקריים של קרטוקונוס

מחלת הקרטוקונוס מתפתחת בדרך כלל בין גיל 15-16 לגיל 30-32, אם כי ישנם כמובן גם מקרים של חולים צעירים יותר וגברים ונשים שהקרנית שלהם מתחילה להתעוות בגיל מבוגר יותר. צורת החרוט שנוצרת לקרנית גורמת לכך שקרני האור נשברות באופן לקוי ועל כן מגיעות אל הרשתית בצורה לא מדויקת. כתוצאה מכך מתפתחים הליקויים הבאים בראייה:

א. הופעת הילה בזמן התבוננות בפריט בוהק או במקור אור.

ב. קושי (שמתעצם עם הזמן) להבחין בפריטים קטנים ובמיוחד כשהם גם במרחק יחסית גדול מהאדם.

ג. ירידה באיכות הראייה התלת-ממדית – ליקוי זה מתרחש בעיקר כשמידת החומרה של הקרטוקונוס אינה זהה בשתי העיניים (בדרך כלל קרטוקונוס פוגע בשתי העיניים, אולם מידת החומרה עשויה להיות שונה).

ד. הופעת מעין “תמונת צללים” כשמתבוננים בתמונה בעלת ניגודיות גבוהה כגון פריט בהיר על רקע כהה במיוחד.

עוד חשוב לציין כי כתוצאה מהליקויים הנ”ל, אדם בעל קרטוקונוס עלול להתקשות בקריאה וגם לסבול מקושי הולך וגובר לנהוג (ובפרט בלילה).

איפה מבצעים אבחון?

לא ניתן לזהות קרטוקונוס בבדיקות ראייה פשוטות. הבדיקה הנדרשת כשישנו חשד לקיומה של מחלה זו היא מיפוי קרנית. הפרמטרים הנבחנים הם עובי חלקה הקדמי של העין, עוצמתה המקסימלית של העדשה וכן מידת העקמומיות של אותה צורת חרוט שמאפיינת את הקרנית. בהתאם לפרמטרים אלה גם נקבעת מידת החומרה של המחלה כשהאפשרויות הן קרטוקונוס מתקדם, קרטוקונוס חמור וקרטוקונוס אבנורמלי.

האבחון מתבצע במקרים שבהם ישנם ליקויי ראייה שמעידים על כך שייתכן כי האדם סובל מהמחלה, ובנוסף מומלץ לבצע ביקורות תקופתיות במקרים שבהם ישנו קרוב משפחה שאובחן כסובל מקרטוקונוס (שכן למחלה יש ככל הנראה רקע גנטי, כך שבמקרים אלה ישנו סיכון מוגבר ללקות בה וכדאי לזהות אותה מוקדם ככל האפשר וכך לטפל בה ללא עיכובים מיותרים).

האבחון מתבצע אצל אופטומטריסט/ית מוסמכ/ת. בהקשר זה כדאי להדגיש כי בניגוד לרופאי עיניים, שמתמקדים בפתולוגיות, האופטומטריסטים – שמסלול ההכשרה שלהם כולל 4 שנות לימוד במוסד אקדמי ובחינות הסמכה מטעם משרד הבריאות – בוחנים את העין באספקטים רבים: חדות ראייה, מיקוד, התנועות של העין ועוד. בהתאם הם אלה שמבצעים את האבחון של הקרטוקונוס.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!