מכת מדינה • חוק המסתננים אושר סופית

אמש עבר חוק למניעת הסתננות: מדובר בהצעת חוק ממשלתית המסדירה את עיכוב המסתננים ומאפשרת את החזקתם במשמורת לתקופות ממושכות, במקרים מסוימים אפילו לתקופה העולה על 3 שנים.

יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס), הציג את הצעת החוק, שהוכנה בוועדה לקריאה השנייה והשלישית ואמר כי "הצעת החוק המונחת מהווה הסדר חקיקתי הבא להתמודד עם תופעת ההסתננות מגבולה הדרומי של מדינת ישראל, שרבים, בהם ראש הממשלה, רואים בה מכת מדינה, והיא מחייבת טיפול מערכתי מקיף והולם שיאפשר התמודדות עמה".

כיום, מושמים המסתננים במשמורת, אך הם משוחררים ממנה לאחר פרק זמן קצר יחסית, וזאת מאחר והטיפול בהם נעשה בהתאם להוראות חוק הכניסה לישראל. חוק זה אינו מאפשר, בעיקרו של דבר, החזקה של אדם במשמורת למעלה מ-60 ימים. ככל שמדובר במסתננים, בחלק ניכר מהמקרים דרוש פרק זמן ממושך יותר, בשל קשיים בגירושם של המסתננים בחזרה לארצות מוצאם. לדברי ח"כ כהן, "מצב זה יוצר הלכה למעשה תמריץ להמשך גל ההסתננות לישראל והתגברותו".

הצעת החוק הממשלתית, שאושרה סופית, נועדה בעיקרה לאפשר החזקה במשמורת למשך תקופה ארוכה באופן משמעותי מזו הקבועה בחוק הכניסה לישראל, תוך קביעת עילות נוקשות יותר לשחרור מהמשמורת.

תנאים הולמים לכבודם

עוד נקבע בחוק שהתקבל, כי לחוק למניעת הסתננות יתווספו המנגנונים הנדרשים לשם קיום ביקורת על ביצוע צו הגירוש, ועל החזקתם של מסתננים במשמורת עד לגירושם. תיקונים אלה מוצעים כהוראת שעה, לתקופה של שלוש שנים, שבמהלכן תיבחן השפעתו של ההסדר המוצע על תופעת ההסתננות לישראל. כמו כן, נקבעו תיקונים נוספים בחוק למניעת הסתננות, כתיקונים של קבע.

ח"כ כהן הוסיף כי "ההסדר שבהצעת החוק מבקש להחיל, אם כן, דין מיוחד ומחמיר למסתננים, בשונה מהדין החל על שוהים שלא כדין לפי חוק הכניסה לישראל, זאת מאחר ומסתנן הוא מי שנכנס ביודעין שלא דרך תחנת גבול וכניסתו מלכתחילה הייתה לא חוקית".

לדברי ח"כ כהן, "הוועדה הכניסה מספר תיקונים בהצעת החוק, שנועדו לאפשר את יישומו לאור תכליתו, בצד שמירה על זכויות האדם הבסיסיות של המסתננים.

ראשית, נקבע כי סמכותו של ממונה ביקורת הגבולות להורות על שחרורו של מסתנן בתום שלוש שנים מתחילת החזקתו במשמורת לפי שיקול דעתו לא תוגבל למקרים חריגים בלבד".

ח"כ כהן ציין כי "תיקון שני שהכניסה הוועדה נוגע לתחולת ההוראות הפליליות הקבועות בחוק. הוראות אלה נקבעו בחוק למניעת הסתננות מ-1954, כחלק מהמאבק בתופעת הפדאיון. משכך, נקבעו הוראות מחמירות יחסית, הן ביחס למסתננים עצמם והן ביחס למי שמסייע להם. מאחר שמאפייניהם של המסתננים כיום שונים, ורוב רובם אינו מסתנן על רקע ביטחוני, החליטה הוועדה כי ההוראות המחמירות יחולו, בתקופת הוראת השעה, רק לגבי מסתננים חמושים, או כאלה העוסקים בסחר בבני אדם או בסמים. בנוסף, הבהירו נציגי הממשלה בוועדה כי בכל מקרה, מדיניות האכיפה אינה מכוונת כלפי ארגוני סיוע או כלפי מי שהעניק סיוע הומניטארי למסתננים במהלך שהותם בישראל".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, משך את ההסתייגות שהגיש שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, שבאה לבטל את הצעת הוועדה, כך שהעבירות המקוריות לא ישונו. נתניהו משך את ההסתייגות לדבריו לאחר "שהתייעצתי עם חבריי" ולאחר שיו"ר הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין הבהיר כי הכנסת, באמצעות הוועדה, החליטה שלא לקבל את ההסתייגות. הצעת הוועדה נתקבלה כפי שהוצעה.

ח"כ כהן הוסיף כי "באשר לאופי המשמורת שבה יוחזקו המסתננים, החליטה הוועדה כי מקום המשמורת יהיה טעון את אישור הממשלה. כן נקבעו הוראות בהצעת החוק, בהתאם לחוק הכניסה לישראל, המבטיחות, בין היתר, כי מסתננים יוחזקו בתנאים הולמים שלא יהיה בהם כדי לפגוע בבריאותם ובכבודם".

מי בעד ומי נגד?

ראוי להזכיר גם כי הממשלה מצאה לנכון לציין בדברי ההסבר להצעת החוק כי בכוונתה ליישם את החוק באופן העולה בקנה אחד עם מחויבויותיה של מדינת ישראל על פי אמנות בין לאומיות ובכלל זה – "עיקרון אי ההחזרה", המעוגן באמנה הבין-לאומית בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951, ולפיו לא יגורש מי שהוכר כפליט למקום שבו יועמדו חייו או חירותו בסכנה, על רקע גזעו, דתו, לאומיותו, השתייכותו לקבוצה חברתית מסוימת, או השקפתו הפוליטית".

עו"ד איל ינון, היועץ המשפטי לכנסת, הופיע באופן חריג בפני הוועדה בעת שדנה בהצעה להכנתה לקריאה השנייה והשלישית ועמד על בעייתיות נוסח החוק הנוכחי.

בפתח דבריו הסכים כי "אין מחלוקת שתופעת ההסתננות מגבולה הדרומי של ישראל, המכונה בפי ראש הממשלה ורבים אחרים "מכת מדינה", מחייבת טיפול מערכתי מקיף והולם". עם זאת, אמר כי ההצעה הינה "חריגה בכל קנה מידה" בין השאר משום שמדובר בהחזקת המסתננים במשמורת ארוכה ביותר. ינון אף הוסיף כי הצעת החוק "אינו תואם את תקופתנו" שכן מדובר בעיקר במסתנני עבודה. "הפלטפורמה עליה "התלבשה" הממשלה יוצרת בעיות משפטיות סבוכות", אמר והוסיף כי הוא צופה כי החלת הסדרים בעייתיים עלולה לגרום יותר נזק מתועלת "גם במישור הפנימי וגם במשפט הבינלאומי".

בעד החוק הצביעו 37 חברי כנסת, כולם מהקואליציה, נגדו הצביעו 8: דב חנין מ'חדש', שלושת חברי מרץ, יצחק הרצוג ואיתן כבל מ'העבודה', ונינו אבסדזה ושלמה מולה מ'קדימה'. השר מיכאל איתן בחר שלא להצביע.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!