הפרעות דיכאון – אבחון וטיפול

הפרעות הנפש השונות הן מן התחלואות הנפוצות ביותר בחיים המודרניים. לבעיות אלה השפעה על אנשים רבים מכל הרקעים. לפי הנתונים האחרונים שפורסמו 15% מן הישראלים סבלו מהפרעת רגש או מחרדה כלשהיא במהלך חייהם. נתון העולה בקנה אחד עם נתוני מחקר גדול שנערך לאחרונה באירופה ממנו עלה כי 30 מיליון אירופאים סובלים מדיכאון. מכאן עולה כי הדיכאון הינו תופעה חוצה גבולות אשר עלולה לתקוף כל אחד, ללא קשר לשיוכו הלאומי, אמונתו הדתית, גילו או מינו, אם כי חייבים לציין ששכיחות הדיכאון בנשים גבוהה יותר מאשר בקרב גברים ביחס של קרוב לפי שניים.

השפעת הדיכאון על מהלך החיים התקין מרחיקת לכת. הדיכאון משפיע באופן משמעותי על רמת האנרגיה של האדם וגורם לחוסר חשק והימנעות מעשייה של דברים שונים: החל מלקום בבוקר וכלה בביצוע פעילויות או מלאכות שבעבר היו מסבים לנו הנאה. למרות השפעתו הקשה של הדיכאון עולה כי, בקרב כלל האוכלוסייה, 50% בלבד פונים לקבלת טיפול בעוד השאר ממשיכים לחיות כשהמשקולת הכבדה על גבם, במקרים רבים תוך פגיעה במערכת היחסים הזוגית ובחיי המשפחה.

מעבר לפגיעה באיכות החיים ובחיי המשפחה משפיע הדיכאון גם על בריאותו הפיזית של האדם. מחקרים רבים הוכיחו כי מצבי דיכאון לא מטופלים פגעו לאורך זמן בבריאות הפיזית כולל פגיעה במערכת הלב וכלי הדם. בנוסף עלולה לגרום התופעה לפגיעה בתהליכים מטבוליים שונים ולבעיות שונות החל מהשמנת יתר ועד התפתחות סוכרת מסוג 2. במקרים רבים מבוצע טיפול בבעיות הנלוות לדיכאון אך בעקבות חוסר אבחון של הדיכאון, הגורם לבעיה נותר ללא טיפול.

כיצד מזהים מצבי דיכאון?

זיהוי מצבי דיכאון הינו פעולה המבוצעת באמצעות אבחנה פסיכיאטרית. יחד עם זאת קיימים סימנים העלולים לעורר חשד לדיכאון. זיהוי סימנים אלה בקרב בני המשפחה, השכנים או החברים מבעוד מועד עשוי להביא להצלת הנפש ולמניעת מצבים של דיכאון קשה, פגיעה בחיי המשפחה ואף מצבי אובדנות.

מצב רוח דיכאוני הוא בין הסימפטומים הבסיסיים אשר מופיעים במרבית מקרי הדיכאון. מדובר בעצב ודכדוך הנמשכים לאורך זמן וללא סיבה הנראית לעין. סימפטום בסיסי נוסף המאפיין מצבי דיכאון הינו אפתיה או אובדן עניין, גם במצבים שהסבו לנו הנאה מרובה. הכוונה היא לאדם המכונס בתוך עצמו ולא מביע עניין כלשהו במתרחש בסביבתו. במרבית מקרי הדיכאון לפחות אחד מהסימפטומים הבסיסיים האלה יופיע.

מעבר לסימפטומים הבסיסיים קיימים סימפטומים נוספים אשר עלולים לרמוז על בעיית דיכאון ונבחנים ברובד השני לאחר אבחון של אחד מהסימפטומים הבסיסיים.

• בעיות שינה – קושי בהירדמות, מחשבות טורדניות, יקיצות מרובות ויקיצת בוקר מוקדמת הינן הבעיות המאפיינות מצבי דיכאון.

• שינויים במשקל ובתיאבון – אכילה מרובה או לחילופין הורדה משמעותית של כמויות האוכל וחוסר תיאבון וחשק לאכול הינם סימנים העלולים להעיד על דיכאון.

• בעיות פסיכו מוטוריות – השפעות של הדיכאון על יכולת התנועה כאשר מדובר בהפרעות ההופכות את התנועה לגסה יותר ומאפיינת מצבי דריכות יתר או הפרעות שדווקא הופכות את התנועה לאיטית ולמסורבלת יותר כמאפיין של חוסר אנרגיה.

• תשישות – מצבי עייפות גופנית קשים עד כדי קושי לקום מן הספה כנדבך לחוסר האנרגיה.

• רגשות אשמה ותחושות חוסר ערך – נטייה לאשמה עצמית גם בדברים אשר אין כל שליטה על אופן התרחשותם. תחושות של חוסר ערך עצמי ודימוי נמוך של היכולות ושל הנפש.

• ירידה ביכולת הביצוע – חוסר יכולת לחשוב ולהתמודד עם נושאים מורכבים. פגיעה משמעותית בתפקוד השוטף וחוסר יכולת להתרכז.

• מחשבות אובדניות.

הופעה של 4 סימפטומים ומעלה מתוך רשימת הסימפטומים המשניים עלולה לרמוז על התפתחות דיכאון ומצריכה פנייה לסיוע.

כיצד מטפלים בדיכאון?

הטיפול במצבי דיכאון מורכב מטיפולים תרופתיים ומטיפולי פסיכותרפיה כאשר מחקרים רבים הוכיחו כי השילוב ביניהם הוא הטוב ביותר להשגת הקלה משמעותית בסימפטומים של דיכאון ובמניעה של הישנותם בעתיד. הטיפולים הפסיכותרפיים כוללים גישות טיפול שונות המשתנות בהתאם למשך הטיפול ולמקור הבעיה כאשר המכנה המשותף הינו שינוי דפוסי לשיבה והתייחסות למצבים שונים.

מרבית הטיפולים התרופתיים מתרכזים בהעלאה של רמת הסרוטונין במח, לא באמצעות תוספת מלאכותית של החומר אלא באמצעות השפעה על ספיגת החומר. הסרוטונין הינו מוליך עצבי אשר משפיע על תחושות מצב הרוח, פחדים, מחשבות ותיאבון. מחקרים הוכיחו כי ירידה ברמות הסרוטונין מאפיינת מצבי דיכאון וחרדה.

קבוצת התרופות הפופולארית לטיפול בדיכאון ובחרדה נקראת SSRI (selective serotonin reuptake inhibitor), תרופות אלה מעכבות חלקית את ספיגת הסרוטונין ובעקבות זאת מאפשרות לרמתו לעלות. בעבר התרופה הידועה בקבוצה זו הייתה הפרוזק אך כיום נכנסו לשימוש דור חדש של תרופות אשר מאופיינות בבטיחות וביעילות גבוהה יותר כאשר הידועות ביניהן ציפרמיל ,לוסטרל ,וציפרלקס. תרופות אלה אינן גורמות לתופעות התמכרות כלשהן אך למרות זאת על הנטילה ועל הפסקת הטיפול, עם השגת ההקלה, להתבצע תחת מעקב רפואי.

לסיכום, דיכאון הינו מחלה לכל דבר. הרמב"ם היה החלוץ שהגדיר את המרה השחורה כמחלה כבר במאה ה-12. לכן, כפי שמטפלים בכל מחלה כך נדרש לטפל גם בדיכאון. דיכאון הוא מחלה שאינה בהכרח כרונית וטיפול נכון ובזמן יכול למנוע הידרדרות של המצב והשפעות מרחיקות לכת על הבריאות הפיזית, על חיי המשפחה ועל המשך החיים.

לאבחון עצמי של דיכאון - ניתן להיכנס לשאלון אבחון דיכאון

* פרופ' אבי וייצמן הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל יח' המחקר במרכז לבריאות הנפש "גהה", מנהל מרכז פלסנשטיין למחקר רפואי של הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באונ' ת"א

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!