א' כסלו התשפ"ה
02.12.2024

הסוד הכלכלי שיקפיץ את לחץ הדם למשקיעי "לוויתן"

רגע לפני הגעת אסדת הקידוח לשכבת הנפט ב"לוויתן", ייאלצו ככל הנראה השותפות בה לפרסם את ההסתברות למציאת נפט לפי מודל מחמיר יותר

  • י"ג טבת התשע"ב
צילום: אלבטרוס
צילום: אלבטרוס

בעוד מספר ימים, צפויה אסדת הקידוח ההומר פרינגטון, להגיע לנקודת הקידוח של לוויתן 1, לאחר עיכוב של מספר ימים מהלו"ז המתוכנן. המשקיעים מצפים חודשים ארוכים לקידוח, המיועד לבדוק האם קיים נפט בשכבות הקרקע העמוקות ב"לוויתן", מתחת לשכבת הגז המוכחת.

אולם, מה שעשוי להטריד את משקיעי השותפות הישראליות במאגרי הגז הטבעי דלק קידוחים (22.5%), אבנר (22.5%) ורציו (15%), הוא דיווח שרשות ניירות ערך תכריח ככל הנראה לפרסם רגע לפני תחילת הקידוח - לגבי הערכת כמויות הנפט שעשויות להימצא במקום, לפי מודל ה-PRMS הגיאולוגי. דיווח זה עשוי לעורר מהומה למרות שלא בהכרח יהיה משמעותי.

אלום, נובל אנרג'י, השותפה והמפעילה של תמר, "לוויתן" ורישיונות חיפוש רבים נוספים, היא חברה אמריקאית שלא פועלת לפי כללי רשות ניירות ערך הישראלית, והנתון הגיאולוגי בו היא משתמשת ומפרסמת למשקיעיה הוא ה-Gross Mean - הממוצע הכלכלי של טווח הנתונים.

מנגד, הרשות מחייבת בשימוש ופרסום לפי מודל ה- PRMS, בו מקבלים המשקיעים את ההערכה הנמוכה (P1, הסתברות של 90%), ההערכה הגבוהה (P3, הסתברות של 10%) וההערכה הטובה ביותר (P3, הסתברות של 50%). ה-P3 (או ה-P-50) הוא למעשה החציון של סדרת הנתונים הגיאולוגים שבידי החברה והוא עשוי להיות שונה מהכמויות לפיהן פעלו המשקיעים בעבר, גם ללא שינוי בנתונים המקוריים.

באוגוסט 2010, 4 חודשים לפני ההכרזה על תגלית גז טבעי במבנה "לוויתן", פירסמה נובל אנרג'י הודעה חדשה, לפיה קיים סיכוי כי ימצא גם נפט בשכבות הקרקע העמוקות, דבר שבמידה ויקרה בהחלט ישנה את חוקי המשחק בעולם הגז והנפט הישראלי. לפי הנתונים שעלו מהסקרים הסייסמים התלת מימדיים (סוג של בדיקות גיאולוגיות), עולה כי בעומק של 5,800 מטר קיימת הסתברות של 17% להימצאותן של 3 מיליארד חביות נפט ובעומק של 7,200 מטר קיים סיכוי של 8% להימצאותן של 1.2 מיליארד חביות נפט.

הרשות נלחמה בפרסום החציון כנתון הרשמי כבר כמעט שנה, מאז פירסמו השותפות ברישיונות חיפושי הגז הימיים מירה ושרה את ההסתברויות להמצאות גז ונפט בהם, והשתמשו בחציון שהיה גבוה משמעותית מהממוצע. על רקע זה, עיכבה את הנפקת איי.פי.סי המתוכננת (לשעבר שלדיאלי) וכבר פעמיים הורתה לשותפותיה של נובל אנרג'י לפרסם הבהרות בעקבות הדיווחים שלה - פעם אחת עם ההכרזה על קידוח דולפין כתגלית ועם פרסום הערכת משאבי הגז הטבעי במבנה "לוויתן" שנבע מקידוח לוויתן 3.

לעיתים החציון והממוצע הכלכלי דומים יחסית (בעיקר כשמדובר בהתפלגות סטטיסטית נורמלית כמו במאגר שמבנהו מוכר ממאגרים אחרים, או הדומה בדרכים אחרות לסדרת הנתונים). אולם, כשטווח הנתונים רחב מאוד (במקרים של מבנים לא מוכרים כלל, כמו במקרה הנוכחי), ההבדל בין שני המספרים עשוי להיות גדול מאוד, בדרך כלל לשלילה.
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}