בואו נשקם את 'אגודת ישראל' מתוך אחריות

לאחר ניצחונה הברור של 'דגל התורה' בכל מקום בו הופיעה, מן הראוי שהתנועה הליטאית תפנים, שבתוך בליל הניצחון הניתז עליה מכל מקום ועבר, שהיא המפסידה הגדולה בבחירות אלו.

אז כן, לאור סיסמתה "פעם אחת ולתמיד", פעם אחת ולתמיד נפנים ששלושים שנה מעת הקמתה היא מושפלת פעם אחר פעם.

אילולי תושייתם של אלפי פעיליה הרבים, שצעקו בכל כינוס ומפגש "די לרמיסתנו", לא היינו מגיעים ליום הזה.

בהיעדר ההבנה הברורה, לנושאי דגלה, שהגיע הזמן שנפסיק להיות מושפלים, לא היינו מגיעים ליום הזה.

כמה היה חסר והיינו נופלים פעם נוספת בזרועותיה הכובלות של אחותנו 'אגודת ישראל', ושוב היינו מקבלים פירורי נציגות באותם מקומות בהם התמודדנו.

מאותו רגע שנציגנו הנאמנים קלטו את הגישה הפטרונית במלוא מערומיה וערמומיותה, והודות לעקשנותה של 'אגודת ישראל' על המקומות הבכירים, הגענו ליום הגדול הזה בו אנו עומדים.

אילולי נאמני ביתו של מרן אביר הדעה שר התורה מאור עינינו, שוב היינו נופלים בהבטחותיה הנבובות של 'אגודת ישראל'.

אני גאה בתנועתי, שידעה לנשוך שפתיים דוממות, כאשר עמדו אותם חצופי פנים והחציפו מול נאמני ביתו של מרן אביר התורה שר התורה שליט"א. בטוחני, שמעבר לחשבון האישי באי בחירתם של אותם אישים, חשבון נפש מדוקדק ייעשה, לבל חוצפה זאת תישנה.

השמחה היא איננה שמחה לאיד חלילה. זו שמחה אמיתית של עולם התורה, שראה עצמו פעם אחר פעם ככבשה השחורה הנדרסת ונמחצת תחת העסקונה היהירה של 'אגודת ישראל'.

אך אל לנו לשכוח, קיים פוטנציאל אדיר לתנועת 'דגל התורה' לאחות ולשקם את תנועת 'אגודת ישראל', בשותפות מלאה ומתוך אחריות של המפלגה הגדולה בתוככי היהדות החרדית.  

שטות גדולה תהיה באם תזוח דעתנו עלינו. אדרבה, עלינו להוכיח כי פתוחים אנו לכל שיתוף פעולה מתוך כבוד והערכה.

בל נשכח שסיעת 'שלומי אמונים' הייתה לכל אורך הדרך שותפה נאמנה. היא זו אשר נתנה כתף אוהד למאבקיה הצודקים של תנועת 'דגל התורה'. אל לנו לשכוח, כי בצמתים מכריעים, הרב מאיר פרוש היה לצידנו כתף אל כתף.

הערכנו את גישתו אז ומחויבים אנו לא לשכוח זאת, ולראות בו שותף אמיתי, שמעידתו היא אמנם גורלית - אך חד פעמית.

אינני חושב שחלקים גדולים בסיעות 'אגודת ישראל' הביאו למצב שנוצר. ברובם, הם היו נגררים ומונהגים, לא מובילים. חבל שרק עתה אנו נחשפים לאותם פרשנים, שמספרים היום, שכבר אז, חלק נכבד מהעסקונה האגודאית  הביעו ביקורת למהלכים התמוהים, להם הם היו לצערם ולמגינת לבם שותפים. אנו צריכים לחשוב לעתים על המצוקה בה הם היו שרויים. 

המאבק בשום פנים לא היה אישי, כואב מאוד שההסתה הפרועה שלטה כאן ברמה האישית, חבל שדמות אצילית כמו הרב יוסי דייטש, מועמד ראוי ואיש יקר, לא עמד בפיתוי והתיר רסן של שנאה והצקות מיותרות. אני מבין את חששם שהתאימה למציאות, אך בשום פנים ואופן לא מצדיק דרך קלוקלת זו.

בתוככי ליבי אין בי עצב רב על מה שהתרחש בעיר אלעד, גם שם הוכח ש'דגל התורה' יכולה הייתה לכבוש בסערה, בטוחני שהרב ישראל פרוש, ברוך הכשרונות, שהנני מכירו שנים רבות, יידע להפנים את המסר הזה, וכדרכו ימצא את שביל הזהב לאחות את הקרע הנורא, שהוא ומפלגתו היו שותפים לו. דווקא מתוך אותה שותפות נפלאה שהייתה לנו בעבר, נוכל לאחות את השברים.

גם ברגעים של ניצחון, אל לנו להטמין ראשינו בחול, 'אגודת ישראל' הייתה שותפה ותהיה גם כזאת. התנאים ישתנו "פעם אחת ולתמיד", אך מתוך כבוד הדדי.

היהדות החרדית לא יכולה לוותר בנקל על נציגי 'אגודת ישראל' היקרים.

אסור לנו לשכוח את פועליו הברוכים של הרב יעקב ליצמן למען היהדות החרדית בכללה, ובעזרתו לכל פונה.

זה הזמן לראות את הדברים החיוביים שקיימים בקרב נציגיה המובחרים של 'יהדות התורה' "המאוחדת".

בטוחני, ששרשרת הטעויות שהיו מנת חלקם של אותם גורמים, שניסו לפלג ולרמוס את 'דגל התורה' ותומכיה, יהיו נחלת העבר, כדי ש"פעם אחת ולתמיד" ישכון השלום האמיתי ביו כותלי היהדות הנאמנה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!