משה, אשריך שנתפסת על דברי תורה!

לפני כ-1850 שנה, כמה עשרות שנים אחר חורבן בית שני, בזמן שלטון הרומאים בארץ-ישראל, גזרה המלכות שלא יעסקו ישראל בתורה.

יום אחד, פפוס בן יהודה רואה את רבי עקיבא, שחרף האיסור החמור, שהעונש על הפרתו היה גזר דין מוות - מקהיל קהלות ברבים ומלמד תורה.

פנה פפוס לרבי עקיבא ואמר לו: "עקיבא, אין אתה מתירא מפני מלכות?"

ענה לו רבי עקיבא: "אמשול לך משל למה הדבר דומה: לשועל שהיה מהלך ליד הנהר וראה דגים שהיו בורחים ומתרוצצים במים.

"אמר להם: 'מפני מה אתם בורחים?'

"ענו לו הדגים: 'מפני רשתות הדייגים, שרוצים להוציאנו מן המים'.

"אמר להם השועל: 'אולי תעלו ליבשה ונגור אני ואתם, כשם שדרו אבותי עם אבותיכם?'

"אמרו לו הדגים: 'אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות? לא פקח אתה, אלא טפש אתה! ומה במים, מקום חיותנו אנו פוחדים, ביבשה שהיא מקום מיתתנו בוודאי שלא נוכל להיות רגועים'.

המשיך רבי עקיבא והסביר את הנמשל: "אף אנחנו, ישראל, עכשיו שאנו יושבים ועוסקים בתורה שכתוב בה (דברים ל, כ) 'כי הוא חייך ואורך ימיך', אנו מאוימים בהריגה, אם אנו הולכים ומבטלים ממנה, על אחת כמה וכמה".

זמן מה אחר אותו מעשה, נפגשים שוב פפוס בן יהודה ורבי עקיבא. והפעם, בבית הכלא.

רבי עקיבא, כפי שהזהיר אותו פפוס, נתפס על שלימד תורה, למרות האיסור החמור.

מדוע הגיע פפוס לבית הכלא? יש המפרשים שמדובר באותו פפוס שהגיע לכלא, יחד עם אחיו לוליאנוס. בעקבות המעשה הבא:

בת מלך נמצאה הרוגה, וכמו שאנו רגילים במהלך ההיסטוריה, נפל החשד על היהודים. פפוס ואחיו, מתוך רצון להציל את אחיהם מסכנה, הלכו והודו ברצח אותו לא ביצעו, ומשום כך נגזר דינם למיתה.

פונה רבי עקיבא לפפוס, ושואל אותו: "פפוס, מי הביאך לכאן?",

עונה לו פפוס: "אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה, אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים".

למרות שפפוס נתפס, ולבסוף נהרג, בעבור הצלת ישראל (לפי הפירוש הזה), עדיין נתקנא ברבי עקיבא שנתפס על דברי תורה.

יש הסבורים, כי כדי לשמור על ה'אחידות החברתית' בצבא האמור להגן על ישראל, ניתן לזלזל בשמירת התורה ויראת השמיים.

בנועם ובנחישות ראוי שנבהיר להם: טפשים אתם! ללא המים, הדגים אינם יכולים לחיות גם לא שעה אחת.

ומילה אישית לרב משה ראב"ד, שעשוי לשלם מחיר אישי על נסיונו לעמוד בפרץ: אשריך רבי משה שנתפסת על דברי תורה!

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!