לדוד תבדוק אם מתאים לנו

ראש הממשלה הוכיח שוב השבוע שהוא לוליין מופלא. באישורו ובהסכמתו קודמה הצעת חוק לשינוי דרכי הבחירה של הועדה לבחירת שופטים.

מאחוריה מסתתרת כמובן הכוונה להשפיע על הרכב בית המשפט העליון. כמה חברי כנסת נמרצים (מדי) מהקואליציה שלו דחפו וראש הממשלה הסכים בשתיקה.

ביום ג' הופיעה לישיבת הועדה אורית קורן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. בקול יציב ושקט הסבירה כי הצעת החוק המוצעת, אשר מיועדת להשפיע על הרכב הועדה בשלב זה, היא מעשה לא חוקתי ואסור לקבלו. זה היה רגע של התעלות לכולנו. עובד ציבור שאינו חושש להביע דעה הפוכה מזו של השר הממונה עליו ושל חברי הכנסת הצופים בו בכעס ונשאר נאמן לעקרונותיו המקצועיים.

חברי הכנסת מהקואליציה האזינו, התעלמו ו... המשיכו בדיון, כאילו אוזניהם אטומות. אולם הרעש שהתעורר אחר כך בליכוד, גרם לראש הממשלה, בפעם ה- 20 מאז החל בכהונתו, לשנות את דעתו. אמנם זה לא נעים לראות ראש ממשלה מזגזג, אבל עדיף כך והצעת החוק הוטמנה בארון. כדאי לחשוב בהזדמנות זו אילו עוד החלטות, להן איננו מודעים, התקבלו על ידי ראש הממשלה ומה עלה בגורלן.

ביום שני הגיעו לכנסת למעלה ממאה אנשי תקשורת לכנס חירום ביוזמתי ושמו "תקשורת תחת אש". מצב החירום אליו נקלעה התקשורת הישראלית דרש התכנסות כזו דווקא בכנסת שמשפיעה כיום על תפקודה של התקשורת. אף שר ואף חבר כנסת מהקואליציה לא העז לבוא לחדר. הם ידעו כי לא יעמדו בתסכול ובכעס של נציגי כלי התקשורת השונים ועובדיהם.

אני שמח שחברי, ציפי לבני, שאול מופז, דליה איציק, איתן כבל, דני בן סימון, יוחנן פלסנר, יוליה שמאלוב ברקוביץ, ניצן הורוביץ ושלמה מולה באו להביע תמיכה.

כפי שניתן היה לצפות, היה זה במידה מסוימת קול קורא בערבה. דבר אינו משתנה ובמיוחד גורלו של ערוץ 10 שב- 28 לחודש זה יסיים את שידוריו.

על רקע זה הגשנו, איתן כבל ואני, הצעת חוק שמיועדת להמיר את חובות הערוץ בגובה של 45 מיליון שקל בהפקות מסוגה עלית, כלומר הפקות מושקעות שישודרו בערוץ 10. החוק עשוי לתת לערוץ זה מרחב נשימה, להעניק ליוצרים ולמפיקים "מנת ברזל", במיוחד בשוק מצטמצם והולך של הפקות, לאפשר לצופים ליהנות מתכניות איכותיות, לספק תעסוקה למאות עובדי ערוץ 10 ולאחרים הקשורים בהם ולשמר את התחרות בשוק הפרסום. המון יתרונות, חסרונות אין. נמתין לראות מה תהיה עמדת הממשלה, אם בכלל נספיק להביא את החוק בפני הכנסת מבעוד מועד.

הממשלה ביצעה השבוע תרגילים חשבונאיים מאוד מסובכים כדי להסתיר את העובדה כי הבטחותיה מהקיץ האחרון התפוגגו. העלאת מחירי החשמל בגובה 9% ובסך הכל 24% מהקיץ, מזמינה התייקרויות נוספות בעלויות הייצור שבסופו של דבר תיפולנה על כתפי כל אחד מאיתנו. תרגילים אחרים של העלאה בתקציב הביטחון והורדתו לא הסתירו את העובדה כי במקום קיצוץ משמעותי, כפי שהציעה ועדת טרכטנברג, תממן הממשלה את חינוך הפעוטות מגיל 3 ומעלה באמצעות קיצוץ משמעותי בתקציב. הממשלה בורחת מהחלטות כואבות ומעדיפה לחלק את הנטל באופן מעוות. מי שמשלם בלאו הכי, ישלם יותר, ומי שאינו משלם או משלם פחות, וודאי גם לא ירגיש את הקיצוץ הזה.

המשבר בין חרדים לחילוניים מחריף והולך וגילוייו שונים ומגוונים. הוא פרץ את גבולות הקונצנזוס בשבת האחרונה. חרדים בהפגנתם בירושלים הציגו ילדים עם טלאי צהוב מרימים את ידיהם לאות כניעה, תזכורת לתמונת השואה המפורסמת מגטו וורשה. זה היה ביזוי וזילות לזכרם הקדוש של קורבנות השואה שנעשה על ידי קבוצה קטנה אבל משמעותית שאינה עוצרת באדום. היא עושה הכל כדי להתסיס, להרחיב את הקרע ולכרסם בערכים המשותפים לחברה הישראלית. גל הגינויים הניע אותי להגיש במהירות הצעת חוק שתאסור שימוש בסמלי שואה לצורך הפגנות פוליטיות. הצעות דומות היו גם בעבר ונפלו.

אני סקרן לראות אם הממשלה תהיה מוכנה, לשם שינוי, לחשוב "מחוץ לקופסא" וללכת לכיוון זה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!