כ"ו אלול התשפ"ד
29.09.2024

ואחמד טיבי אמר: "זה קרקס של קואליציה שיכורה"

מה פשר יחסי האהבה-שנאה שמנהל נתניהו עם החרדים? • ואיך הצליח אלי ישי לחמוק מהזעם האשכנזי על הדיל הירושלמי?

מזגזג. בנימין נתניהו. צילום: בחדרי חרדים
מזגזג. בנימין נתניהו. צילום: בחדרי חרדים



"מה שקורה כאן, זה קרקס של קואליציה שיכורה".

זו הייתה הגדרתו הקולעת של ח"כ אחמד טיבי. היא הייתה כל-כך מוצלחת שאימצתי אותה בחום.

משהו בהתנהלות הקואליציה, הנהלתה ומרכיביה, בתקופה האחרונה, מזכיר באמת מחול של שיכורים, שאינם שולטים על מעשיהם.

חוק עורכי הדין היה רק דוגמה אחת.

כזכור, הצליח החוק לעבור אל כל המשוכות: ועדת שרים לחקיקה, קריאה טרומית, קריאה ראשונה, ועדות וגיבוש החוק לקריאה שניה ושלישית, השלב הסופי אליו התעתד החוק להגיע היום.

בצהרי היום פגשתי באחד ממסדרונות הכנסת את ח"כ יריב לוין מהליכוד, אחד מיוזמי החוק, ופניו היו נראות נפולות כפי שלא ראיתי אותן מעולם.

לצידו עמד ח"כ יוחנן פלסנר מ'קדימה' שנראה בהחלט מרוצה. אין ספק שהחוק עורר פולמוס רב וביקורת עזה משמאלה של המפה הפוליטית, ובכל זאת קצת קשה להבין את ה'השתפנות' של הרגע האחרון ואת פיק הברכיים שאחז, כך עושה רושם, בראש הממשלה, בנימין נתניהו.

בבוקר הוחזר החוק 'כלאחר כבוד' בשנית אל ועדת החוקה לסיבוב חוזר של כל הגלגל. ח"כ כרמל שאמה-הכהן הצליח להפעיל סעיף כלשהו בתקנון הכנסת שמאפשר לעשות זאת אלא שמסכת לחצים אותה הפעיל יו"ר הקואליציה, זאב אלקין, אחד מתומכיו הנלהבים של החוק, הצליחה לעצור את המעצור.

גם תנועת ש"ס לא אהבה את העצירה של החוק, שכן היא מבחינתה כבר שילמה את התמורה בתמיכתה ב"חוק גרוניס", לא לפני שהובטח לה שיו"ר לשכת עורכי הדין ישבץ נציג שיהיה מקובל עליה...

מי שמיהר להתערב היה ח"כ פלסנר, שהצליח להחתים למעלה משליש מחברי ועדת החוקה בדרישה לכנסה. היה זה לאחר שיו"ר הוועדה, דוד רותם, ביטל את הדיון המיועד בנושא ולא לפני התייעצות שלו עם נתניהו. חשוב להזכיר כי היועץ המשפטי לממשלה קבע כי החוק אינו חוקתי, ואולי זה מה שגרם לנתניהו לרצות לעצור אותו ולו אף אם מדובר ברגע האחרון.

החוק, בסופו של יום, נמשך מהמליאה.

ביבי נגד הצעקות

בשוליים התנהל הקרקס גם במישור האישי.

כדי שלא לפגוע בנפשות הפועלות לא אכנס לשמות, רק אומר שהסיפור נסוב סביב אחת מהעובדות הקשורות בקשר כזה או אחר בקואליציה, שניגשה בשלב מסוים אל אחד מיושבי סיעה החברה בקואליציה וזירזה אותו להביא את חברי מפלגתו ויפה שעה אחת קודם. אלא שהיא עשתה זאת בטונים גבוהים, נאמר בלשון עדינה.

האיש זעם כפי שלא זעם מעולם. "מה את צועקת עלי?" – שאל לעברה, וזכה מכיוונה להמשך שאגות על חוצפתו כי רבה.

"אם כך, תשכחי מזה, אני לא מביא את החברים למליאה פנימה", הכריז בפניה.

מהומה פרצה. יו"ר הקואליציה, זאב אלקין, שהריח צרות, מיהר להתערב. אך כשהבין שהמפלגה אשר עומדת מולו נחושה שלא להיכנס פנימה ושלא להצביע 'לו' על החוקים העומדים על הפרק הבין שאין ברירה וחייבים לגייס את הראש.

הגברת ה'צועקת' נקראה אל מקומו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הסבירה לו בלהט מה שהסבירה. הוא הקשיב לה בקשב רב ושתק, אבל משסיימה רק שאל אותה בטון שקט אך מקפיא: "אבל למה בצעקות??".

שעה קלה לאחר מכן, ראיתי אותה צועדת לעבר היציאה מהמשכן, 'זוכה' ביום עבודה מקוצר למרות שהמליאה עוד הייתה בשיא דיוניה.

יעוץ מגזרי? לא בטוח. מאיר גל. צילום: יחצצילום: יעוץ מגזרי? לא בטוח. מאיר גל. צילום: יחצ
יעוץ מגזרי? לא בטוח. מאיר גל. צילום: יחצ


תקדים דרעי

יגידו לכם מה שיגידו, ריח הבחירות כבר נישא בחלל הכנסת בחריפות רבה.

אז נכון, יו"ר 'ישראל ביתנו' אינו מראה סימנים של תזוזה. גם השימוע שייערך לו ב-17 לחודש לא ממש יגרום לו לעזוב את כסאו. אל תשכחו ששימוע הוא הליך שבעקבותיו עורכי דין נכנסים לתמונה, מגישים ניירת ומסמכים, או בשפה פשוטה יותר 'מושכים זמן'.

לפחות כמה חודשים 'טובים' יחלפו בטרם יוגש או לא יוגש כתב אישום של ממש, ומי אמר שכאשר מרחף על ראשך כתב אישום אתה לא יכול להמשיך להיות חבר בקואליציה? אריה דרעי, בשעתו, הוכיח כי כתב אישום על צווארך הוא מתכון משובח לגיוס 17 מנדטים, וגם כיום, כשמאחוריו שנים בכלא הוא מככב יפה מאד בסקרים. כשהציבור אוהב אותך, לא ממש משנה לו מהי דעת הפרקליטות או מערכת המשפט לגביך. כך טוענים רבים, ואולי זה גם מה שחושב ליברמן.

אפילו שר החינוך, גדעון סער, הזדרז לעבות את לשכתו בשחקן חיזוק מנצח והביא השבוע מינוי חדש: מאיר גל, ממשרד הפרסום גל-אורן. לא, הוא לא יעזוב לגמרי את המשרד, אבל ישמש כיועץ אסטרטגי. ניסיתי השבוע להבין במקום מי? מי הולך הביתה? בינתיים, כך נראה, אף לא אחד, אבל תמיד כדאי לצפות להפתעות. ולא, אל תצפו לפרטים נוספים.

האם הייעוץ שיעניק גל יהיה נוגע למגזר החרדי? כפי הנראה, לא. ערב בחירות לא חסר על מה לייעץ. יש את הפריימריז בליכוד, חשוב להשאיר רושם טוב בעשייה המשרדית ותמיד טוב לדעת איפה לשים את הדגש, ואולי, בין לבין, יעלה ויבוא גם הייעוץ החרדי. זה, אף פעם לא מזיק.

גם במפלגות החרדיות לא ממש מעוניינים בהרחקה ממוקדי השמנת אליהם הם מחוברים היום. לא שהם הצליחו להביא להישגים מרשימים יחסית למוקדי הכוח עליהם הם שולטים. יש להם ביד את משרד הפנים, משרד הדתות, משרד הבינוי ומשרד הבריאות. יש להם את מנהל מקרקעי ישראל ויש להם את וועדות הכספים והפנים. מה עוד צריך יהודי טוב כדי לגזור הישגים יפים לקהל בוחריו?

ובכל זאת, הקואליציה הזו לא תירשם כאחת מכוכבות ההישגים שלנו. נלחמנו על ההקפאה בערים החרדיות, אחר כך על קצבת האברכים ועד היום על לימודי ליבה ואפליות בסמינרים. אנחנו עסוקים בלהילחם, בלהדוף גזירות. למי יש אפשרות לגזירת קופונים אמיתיים? וכשכבר מביאים אותם, מבזבזים הרבה תחמושת ואנרגיה על החבאתם הרחק מעין התקשורת, לבל תעשה לנו חלילה 'עין הרע' על כל המשתמע מכך.

"אין כמו קואליציה עם השמאל"

ורגע, עוד לא אמרנו מילה וחצי מילה על ראש הממשלה של הקואליציה הזו, זה שבעת משברים אוהב לתפוס מאיתנו מרחק ומשם לסנן לעברנו פרקי מוסר. כך עשה לאלינו (ישי) על הר הכרמל, כך עשה לנו לפני כמה ימים כשניסה לחנך אותנו על אוטובוס נו ועל נשותנו. חוץ מלקרוא לכולם לבוא ולהפגין בבית שמש הוא אמר כמעט את הכול (ואת התענוג האחרון הותיר לנשיא מדינת ישראל, עד מאה ועשרים). כן, בסופו של דבר חזר בו, אלא שהדברים שנאמרו, נאמרו, גוגלו בגוגל עד לעולמי עד ולמוחקם לא ניתן עוד.

כה פתאום נשכחו ממוחו (180 IQ) תלמידי ישיבת "דרך השם" שהגיעו להשלים לו תפילות במניין בימי השבעה, ולא, הם ממש לא קיצוניים. ככה פתאום נשכח ממוחו הרבי מליובאוויטש זצ"ל עליו הוא אוהב לספר, ולא, הוא ממש לא היה קיצוני. ככה פתאום נשכח מליבו הגר"ע יוסף לשמחותיו הוא מגיע ולביתו הוא סר, ולא, הוא ממש לא קיצוני, ככה פתאום נשכחו ממוחו חבריו החרדים מימי העבר, הרבה מהם חב'דיקים אבל לא רק, פתאום הפכנו כולנו לקיצוניים, למהדירי נשים, למפרידי אוטובוסים. השם ישמרנו ויצילנו.

"אין כמו קואליציה עם השמאל", אמר לי השבוע נציג חרדי בכיר. "הם לפחות אומרים לך בגלוי מה הם חושבים, לא משחקים לך משחקים, אתה יודע על מה אתה חותם איתם וזה מה שתקבל מהם".

ואחד מהשרים החרדים סיכם לי את זה במילים פשוטות יותר. "נפגעתי ממה שנתניהו אמר. אישית".

מה היועצים לוחשים לנתניהו

אני מנסה להיכנס לראש של ראש הממשלה ולהבין למה הוא עושה לעצמו את זה.

מן הסתם אומרים לו יועציו את הדברים הבאים: "תסתכל על הסקרים, בפעם הבאה אתה סוגר עם לפיד ו/או מפלגה חברתית, עם העבודה ועם ישראל ביתנו, מי צריך את החרדים".

ואני שואלת:

א. למה הם שוכחים את דבריו של נשיא מדינת ישראל על כך שסקרים הם רק כמו בושם? להריח, לא להתלהב.

ב. האם ימצא נתניהו פרטנרים נוחים יותר מהמפלגות החרדיות, שלא 'עושות לו את המוות' בנושאים מדיניים ודי נוחות בתחומים נוספים?

ג. איפה ימצא לו עוד אלי ישי כזה, שר בממשלה שאתה דורך עליו בכרמל ומוצא אותו ממושמע מולך ולא מעיז אפילו להוציא נגדך מילה אחת של ביקורת?

ד. הברית בין הליכוד לבין החרדים עתיקת יומין היא, שורשיה נעוצים אי שם בשנת 1977', עבור דרך נאומיו התנכיים של מנחם בגין המנוח וכלה בנאום השפנים של הרב שך זצ"ל. לא מפרקים ברית שכזו רק כי בא לך להיות נחמד עם התקשורת. היא לא תתגמל אותך על כך לעולם, התחקירים בדרך כשרק יהיה די חומר כדי להשלימם. תסגור את 10, זה יבוא לך מ-2.החרדים, גם כשהם נושכים אותך, הם לא עולם לא ישפכו לעברך חומר מפליל! אגב, גם העיתונאים 'שלהם' לא...

ה. אתה שוכח שבתוך הליכוד שלך עצמך ובשרך יש כוחות שונים, חלקם דתיים כמעט חרדיים. קח את השר יולי אדלשטיין רק לדוגמה, הדעות שלו בנושאים רבים דומות יותר לדעות המפלגות החרדיות מאשר לדעת מפלגתו של יאיר לפיד, רק לדוגמה. אתה עלול למצוא את עצמך בקואליציה חילונית כשאתה משוסע בידי אנשיך שלך.

ו. וזו אולי הסיבה המנצחת מכולן. כל עוד זוהי הקואליציה שלך, שמור עליה. קואליציה היא כמו משפחה. אתה לא מדבר נגדה, אתה שומר עליה מכל משמר, אתה דואג לה. גם לילדים המוצלחים יותר וגם לאלו שהם חכמים פחות. ככה זה. טיפ טיפה של נאמנות, זה כל הסוד.

חוקר את האמת מאחורי ההסתה. רובי ריבלין. צילום: קובי הר צביצילום: חוקר את האמת מאחורי ההסתה. רובי ריבלין. צילום: קובי הר צבי
חוקר את האמת מאחורי ההסתה. רובי ריבלין. צילום: קובי הר צבי


הדרת חרדים

מי שמנסה ליטול פיקוד ולהנמיך להבות הוא יו"ר הכנסת, ראובן רובי ריבלין.

לפני מספר ימים נפגש עם ח"כ משה גפני כדי לשמוע ממנו בהרחבה על הנושא. הביקור לא קצר כותרות כי לא זו הייתה מטרתו. ריבלין רצה - באמת ובתמים - ללמוד את הנושא המורכב לפרטיו. יסודי כדרכו המשיך ריבלין במלאכת הבדיקה ונפגש גם עם סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן. הבוקר (ד') נפגש עם יו"ר תנועת ש"ס, אלי ישי, ושמע גם ממנו את הדברים. הרבה כאב שפכו בפניו נציגנו החרדיים. על גל ההסתה, על חוסר הגיבוי לו הם זכו דווקא מצד גורמים בליכוד ועל אש המחלוקת. וריבלין, כאילו היה המבוגר היחיד שבחבורה, מנסה לצנן את להבות האש באמירות מפשרות, ממתנות ומרגיעות.

לא ראינו אותו בהפגנה בבית שמש, וכאשר התקשורת כולה דיברה על נושא אחד ויחיד בשם "הדרת נשים" מצאנו אותו מדבר, בעת ביקורו ב"מפת"ח" דווקא על "הדרת חרדים" ממקומות עבודה חילוניים.

אין ספק שריבלין הוא טיפוס מעניין המקפיד לגבות גם את המיעוטים. כיו"ר הכנסת הוא מנסה לשמור על ממלכתיות ולהיות הוגן עם כל חלקי הבית, מימין ומשמאל, ערבים וחרדים. הוא הולך בין הטיפות ומשתדל שלא להירטב אף לא מאחת מהן. בליכוד יש המבקרים אותו, אבל הוא בהחלט אינו מתכוון להיות בובת מחמד של איש. יש לו את האמת שלו, ואיתה הוא הולך.

אנשים של פעם, כבר אמרנו? הדור שידע את האצ"ל ואת הלח"י, התחכך עם בגין וידע מהי אמת ואיך שומרים עליה, עד הסוף.

ראיון וידאו מקיף ובלעדי עם ריבלין, יפורסם אי"ה היום (ה') ב'בחדרי חרדים'.

הסניף הירושלמי של 'בית יוסף'

למען האמת, בתחילת השבוע ראיתי בעיני רוחי את מלחמת העולם השלישית הפורצת בין יהדות התורה לש"ס. היה זה לאחר שנפל דבר בקרב על רבנות הבירה, והצליח מי שהצליח לתפור דיל עם ראש העיר, ניר ברקת. לא, למען הפרוטוקול נדגיש כי חלילה וחס, שום דיל לא היה כאן - רק הליכה 'לפי הספר' ולפי הקריטריונים, ובכל זאת, אתם יודעים, אפשר לקרוא את הספר מימין וגם משמאל.

במבחן התוצאה, רשימת הנציגים לוועד הבוחר יפיקו, כפי שהדברים נראים כרגע, רב דתי לאומי לעיר (הרב אריה שטרן) לצד רב ספרדי (הרב יצחק יוסף).

איש בש"ס אינו מביע התלהבות מכך שלרבנות ירושלים ייבחר רב דתי לאומי, אבל מה יכלו לעשות? הם שואלים. לא בידינו היה הדבר, הם מוסיפים.

קדמה להחלטה התייצבות של שניים משרי ש"ס בחדרו של הגר"ע יוסף. היו אלה שר הדתות, יעקב מרגי, האיש שעל מפת הרבנויות והמועצות הדתיות, ויו"ר תנועת ש"ס, אלי ישי. ישי הציג בפני הרב את התנגדותו למהלך (זוכרים את מסכת הלחצים שהופעלה עליו בידי מפלגת האחות האשכנזית?). מרגי הביע את תמיכתו.

הרב הכריע: לא מתערבים בבחירת הרב האשכנזי, קרי, זה לא עסקנו.

לא סופר אותם. מרגיצילום: לא סופר אותם. מרגי
לא סופר אותם. מרגי


זה מול זה

התגובה האשכנזית לא איחרה לבוא, גם אם לא באופן רשמי. ליקטתי צרור אמירות, שנזרקו לחלל מפי אישים שונים המזוהים עם המפלגה, לאו דווקא ח"כים. האמירות כוללות אמירות מפי הצד האשכנזי, וגם מפי הצד הספרדי, תוכלו לאבחן מי אמר מה.

"הרב יוסף ירשת את כל חנויות ירושלים בבד"צ בית יוסף".

"מה פתאום. דווקא משום שהרב יוסף קשור בקשרי משפחה להנהלת הבד"צ הוא יימנע מלעשות זאת. זו הסיבה לכך שלא כולם בבית הרב תומכים בבחירתו, אך חזקה עליהם רצון הרב לראותו עומד כרב בירושלים".

"לאשכנזים אין אפילו שם של מועמד".

"אם היה להם, שכל היו מציבים בראש את בנו של הרב לאו. הוא אמנם על משבצת חסידית אך בחירתו מובטחת. אלא שלהם, לאשכנזים, אכפת רק מעצמם. הם לא יוותרו לחסידים ויעדיפו רב דתי לאומי".

"יש לנו עורך דין בכיר, נביס את הדיל בבג"ץ".

"אין להם סיכוי, בג"ץ לא ייתן להם את הסעד גם אם יביאו את עו"ד יעקב ויינרוט".

"ובכלל, איפה הם היו שנתיים? כשאנחנו נלחמנו על הגוף הבוחר, מה בדיוק הם עשו? עכשיו הם באים אלינו בטענות?"

"נמשוך זמן לפחות עד לבחירות, אחר כך דברים ישתנו".

לשבחם של יועצי השר ישי ייאמר, כי עצם העובדה שהצליחו להסיט את אש הביקורת לכיוונו של השר מרגי היא הצלחה יפה בכל קנה מידה. מרגי כבר יידע להסתדר עם האשכנזים. הוא הרי לא סופר אותם...
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 11 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}