רבי יהושע העשיל וואָלהענדלער זצ"ל • דמעות וזכרונות

רבים מבני היהדות החרדית בברוקלין שרויים עדיין בצער רב על פטירתו בטרם עת של הרב הגאון המפורסם איש אשכולות כל רז לא אניס ליה ואשר רבים נהנו ממנועצה ותושיה, - רבי יהושע העשיל וואָלהענדלער זצ"ל מפארי התלמידי חכמים בוויליאַמסבורג.

בחיי חיותו חיבר את הספרים'גופי הלכות'ע לשו"ע יו"ד חלק ב' מאיר עיני חכמים' על סדר הגט הלכות גיטיןוחליצה.

למגינת לב הוא נלקח לבית עולמו כשהוא בן 58 שנים בלבד לאחר מחלה קשה וממאירה אשר ליוותה אותו בשנת חייו האחרונה וכילתה כל חלקה טובה מגופו הדווי אך לא מנשמתו האצילית.

פטירתו השאירה חלל ריק בעולם התורה וההלכה בהיותוַ גאון חריף ובקי נפלא, מורה ודאין, ברזי מהלכיו הנפתולים של הלכות גיטין, הן בבתי הדין והן עם רבנים ובתי דין ברחבי תבל.

זכה שרבים נהנו ממנו עצהותושיה,על אף שהמנוח היה אישיות נדירה בעולם התורה בכל זאת מעולם לא שם מקומו בכותל המזרח , ולא לבש איצטלא דרבנן, היה ענוותן ושפל ברך. אך עם זאת היה ידוע ומפורסם מאד בעולם התורה וההלכה, וי להאי שופרא דבלי ארעא!

מתולדתיו:

ר' יהושע העשיל ז"ל נולד בשנת תשי"ג, להוריו החשובים, אביו הרה"ח הישיש, רבי חיים שמואל מאיר וואָלהענדלער שיבלחט"א, יהודי חסידי מפורסם מיוצאי פולין בוויליאַמסבורג, ולאמו האשה החשובה הידועה כמשכילה וחכמה, היתה מהתלמידות הראשונות של שרה שנירר ע"ה בבית יעקב בקראקא.

המנוח זצ"ל ספג כבר בצעירותו אהבת תורה ויראת שמים. בהתמדתו הנפלאה בתורה, הוא היה מאריות של החבורה בישיבה ושמוהטובהלך לפניו, כאחד מבחירי הישיבה ונחשב כלמדן ועילוי מובהק, כבר אז התעסק במקצעות לימודים קשים בדרוש ופלפול, ובכשרונו העצום כבר סיים את הספרים "שאגתאריה" ו "מנחתחינוך".בגיל צעיר.

במהלך השבעה סופר, שהוא סימן לעצמו את הטעויות דפוס של הספר שאגת אריה, כשלאחר שנים יצא המהדורה החדשה של הספר שאגת אריה עם תיקונים של כל הטעויות ציין ר' יהושע העשיל שנשארו 28טעויות, שהיה מסומן אצלו, הוא שלח אז מכתב שהתחיל במליצה וקוי' ד' יחליפו כ"ח..

למרות שהוא היה מהבחורים החריפים בישיבה, הוא ניחן בלב של זהב, - לב רחום, הוא היה בחור שבאורח קבע ויתר לזולתו, ותמיד קירב את החלשים, למד איתם את השיעורים של הישיבה, ובכוח ההסבר שלו ובבהירות שלו עזר להם להצליח בלימודם.

אחד מתלמידי הישיבה סיפר שהוא ידע מסכת נדרים כמעט בעל פה, הייתי יושב בסמוך להבחור יהושע העשיל, והייתי שומע איך שהוא מלמדו פעם אחר פעם בנעימות ובסבלנות לבחור בעל כשרון חלש, עד שהדברים היו מחודדין – אף בפיו של השכנים שהיו לצידו...

כשהגיע לפרקו נישא לרעייתושתחי' בתו של הגאון רבי בן ציון הכהן קאָהן זצ"ל אב"ד סענפּעטער ומח"ס בנין ציון ואבני ציון. חותנו היה מפורסם כחריף ומחדש נפלא יוצא מן הכלל ובקי בכל מכמני התורה, השתעשע עמו הרבה בלימוד, ושנים ארוכות היה לו שיעור עם חתנו, דבר יום ביומו באופן קבוע, והם סיימו הרבה מסכתות הש"ס בעיון רב.

ר' יהושע העשיל ז"ל הסתובב הרבה בספריה התורנית הענקית המפורסמת של חותנו, שהכילה אלפי ספרים, הוא ישב שעות בספריה וגמע ספרים לאין שיעור בפסק ושו"ת, וקנה שם ידיעות מקיפות בכמה ממקצועות התורה וההלכה, הוא סידר את כל הספרים וקיטלג אותם באופן מסודר כך, שידע המקום המדויק של כל ספר וספר כשהוא מייגע את עצמו בעמקות ובקיאות מקצועות שלימות בתורה ובהלכה לאסוקי שמעתא אליבא דהילכתא.

רבייהושע העשיל ז"ל למד כל השנים תורה מתוך הדחק, כשהוא ישב באהלה של תורה והסתפק במועט, לפעמים לא היה לו פרוטה מיותרת ממש, אבל נפשו חשקה בתורה ועלה ונתעלה במעלות התורה.

במשך השנים קיבל היתר הוראה ושימש לדון ולהורות, אצל גדולי הרבנים והפוסקים בניו יורק, שהפליגו מאד בשבחו.

בשנת תש"מ כשהוא עדיין אברך צעיר בשנות העשרים כשהוציא את חיבורו הראשון ספרו גופי הלכות על שו"ע יו"ד ח"ב, הוא סידר בצורה יפה ובהירה כל ההלכות שיהיה מובן ושווה לכל נפש, כסגנון ספר משנה ברורה על או"ח. ספרו הוא מן הראשונים, לחבר ספר בצורה זו אחר משנה ברורה המקורי. הספר נתעטר בהסכמות נלהבות מגדולי הרבנים, כשהם מפליאים את הספר ואת המחבר הצעיר.

רך כקנה ותקיף כאריה

הרבי מדברצין כותב בהסכמותו על הספר "האמת אגיד ולא אכחש, שכל כך נתרגשתי ונתפעלתי מהספר.... שלמרות טרדותי העצומות גזלתי לי זמן ועברתי עמו ממש שורה בשורה כל ספר...." דבר נדיר עד למאוד, שמראה חשיבות שראה בחיבור זה.

באותם הימים שהוא כבר הכין לדפוס את חלקו הראשון של ספרו, בא אל ספריה המפורסמת של חותנו תלמיד חכם צעיר ורצה לעיין בכמה ספרים על יו"ד ח"ב. לשאלת ר' יהושע העשיל הוא השיב שהוא עומד באמצע חיבור על יו"ד ח"ב וזקוק לעיין בכמה וכמה ספרים. ר' יהושע העשיל עזר לו במאור פנים האופיינית לו, ולא אמר לו אף הגה שהוא כבר השלים את הספר אלא אדרבה הושיט לו עזרה והזמין לו ספרים שיועילו בעבודת מחבר המתחרה. ולחברו הטוב אמר אז ר' יהושע העשל "אני רואה שיש להמחבר הזה לשון וסגנון טוב, אז אדרבה שאף הוא יוציא לאור ספרו שרבים יהנו ממנו". זו היא דוגמא אופיינית על עינו הטוב ומדותיו הנאצלות.

בשנים שעברו התמקד בעיקר במקצוע של סידור גיטין וחליצה, הוא חיבר את הספר "מאיר עיני חכמים על סדר הגט" חיבר כמה קונטרסים בנושא הזה הוא השאיר חיבור על 'שמות בגיטין' שלא הספיק להוציא לאור בחייו חיותו, וחיבור שלם על הלכות חליצה.

במשך השנים התפרסם מאד כמומחה ובקי בסידור גיטין, פנו אליו במקרים והסיפורים הכי מסובכים, והא נכנס בזה בכל כוחותיו, שעות רבות הקדיש לנסות להשכין שלום ולמצוא פתרון להחזיר שלום הבית. כשזה לא היה מעשי, אז הוא הביא את הדברים לכדי סיום וסידורו של הגט ללא שהיות ועינוי הדין. הוא התמסר גם בתיווך בין שני הצדדים לשביעת רצונם של כל הצדדים, היה עורך חליצות וגיורים והיה ידוע למומחה נפלא באלו ההלכות, ופנו אליו לשאול דבר ה' זו הלכה ממקומות רחוקים וקרובים.

לרבי יהושע העשיל ז"ל היתה דרך ייחודית מצד אחד היה רך כקנה, ענוותן ושפל ברך, הוריד עצמו לכולם, אבל מצד שני כשהוא היה צורך ללכת בתקיפות התגבר כארי, לאחת מפני כל, פירסם את דעתו בהלכה כדי להוציא אישה מעיגוניה או להתיר איש מעיגונו.

רבים נהנו ממנו עצה ותושייה, זכה להביא לא פעם לידי גמר סיפורי חיים מסובכים של שנים ארוכות, והוא בתקיפותו וגדלותו התורה הצליח לשנותו בהצלחה.

מסירות נפשו לחינוך

רבי יהושע העשיל ז"ל עמד בקשר תמידי עם כל בתי דין, רבנים ופוסקים מכל המגזרים ושכבות הציבור מכל העולם, הוא היה מתכתב תכופות לברר את ההלכה במקרים קשים ומסובכים שעמדו על הפרק, היתה לו מסכת קשרים מיוחדת עם הדיינים של הבד"ץ העדה החרדית שהחשיבו אותו במיוחד.

קירבה מיוחדת קירבו הגאון הצדיק אב"ד קאשוי זצ"ל, שהעריץ אותו במיוחד הנפטר נכנס לחדרו היה הרב עומד לכבודו גם בהכנסו אצל יבלחט"א הראשל"צ הגאון רבי עובדיה יוסף נשנה הדבר.

רבי יהושע העשיל ז"ל השפיע מידיעותיו ומכישרונותיו לאחרים, הוא הורה ולימד מורי הוראה צעירים, לדון ולהורות גם במקצועות אחרים עזר לאברכים למדנים לקבל מושגים פרקטיים בפסק והוראה, ואיך צריך לפסוק נתן מעצמו לכל תלמיד חכם צעיר , ואף לבחורים, ובחפץ לב נתן מזמנו ועסק אתם בתורה והלכה.

בלבו החם עסק הרבה במעשי חסד, באצילות ובחן, אף שבביתו תמיד שרר הדוחק והעניות, הרבה לאסוף סכומים אדירים וחלקם לנצרכים כמתן בסתר מבלי שהם ידעו מי דואג לכלכלם.

התמסר תקופה ארוכה לעזור למשפחה נצרכת בוויליאמסבורג שהאבא נפטר בדמי ימיו בהותירו אחריו בית שבור וילדים יתומים ללא משען ותומך, הנפטר הדגול לקח אותם תחת חסותו, הוא היה לוקח את הילדים כל שבת ויו"ט לתפילה בבית הכנסת הוא היה בוחן אותם ועקב אחרי הצלחת לימודם, הוא דיבר עם המלמדים שלהם ומגידי השיעורים לעקוב אחרי הצלחותיהם בלימודם, ועזר בכל מה שיכל לאמם האלמנה תחי', כדי שתוכל להמשיך לגדלם.

לפני שנים רבות עסק המנוח יחד עם ידידו הנאמן יבלחט"א הרה"ח העסקן רבי יוסף בעכער מלונדון שהיה נוסע לתימן עוד בשנים ההם לפעול למען האידישקייט, ר' יהושע העשיל היה נוסע לשם מפעם לפעם ופעל שם גדולות ונצורות ליראת שמים ותורה, הוא למד עם היהודים הלכות טהרת המשפּחה ועוד הלכות נחוצות, היה מביא אתו ספרי קודש ותשמישי קדושה, פעל לבניית מקווה טהרה, ועשה כל שביכולתו לפעול למען שמירת התורה ומצוות, שבעה פעמים נסע לתימן הרחוקה ותוניסיה לפעול למען אידישקייט. באחת מהפעמים בהיותו שם מצא ילד, ומיד הרגיש שהוא בעל כישרון ויכול לגדול לתפארת, אך שם לצערנו בין תוהו ובוהו שהיה מנת חלקם של היהודים, לא יצלח בעדו, לכן פעל אצל ההורים שלו והביאו לניו יורק, והכניס אותו לביתו, והתמסר אליו במסירות נדירה, כאל אחד מילדיו. דאג להכניס אותו בתלמוד תורה בווילימסבורג, גם בר-מצווה נחגגה לו כראוי לאחר מכן, שלח אותו לישיבות קדושות, הדריך אותו ולא נח ולא שקט עד שהביאו בברית הנישואין. כיום הוא אברך בן תורה אמיתי, הקים דור ישרים ומבורך לשם ולתפארת, כשהכול נזקף לזכותו, על שהוציאו מתימן, והובילו לחוף מבטחים.

הקשר המיוחד עם גדולי האדמו"רים

בינו לבין קונו, התנהג ביראת שמים ובחסידות דקדק בקלה כחמורה, ברח מחשש של איסור.מעשה שהיה ביהודי מבוגר וערירי אשר המנוח היה מקדיש לו מזמנו רבות לצרכיו, לאחר פטירתו של היהודי הערירי, נמצאה אצלו מעטפה מרובת מזומנים, ר' יהושע העשיל חקר ודרש אם ליהודי היו קרובים, וברר למי שייך הכסף נמצאו לבסוף קרובי משפחה רחוקים, ולמרות שעל פי ההלכה ניתן היה למצוא היתר שיאפשר למנוח להשתמש בכסף הוא לא העיז לטול מעות אשר יש בהן ספק מכח אימת הדין אשר היתה שרויה בו כל ימיו לא חסך כח ומאמץ לאתר את יורשי הכסף.

היה לו התבטלות מיוחדת לגדולי ישראל כשהוא דיבר לילדיו ושומעי לקחו, בהתפעלות על צדיקי וגדולי ישראל. במיוחד היה דבוק להאדמו"ר מסאטמר זצ"ל ולצדיקי בית סקולען זצ"ל.

שנים רבות קבע מקום לתפלתו בבית המדרש 'תורה ודעת' בוויליאמסבורג,הוא מסר שם שיעורים ודרש לציבורביומי דפּגראומועדים,כשכולם ראו בו כמרא דאתרא.

לפני שנה התגלתה אצלו את המחלה הקשה, אבל הוא התחזק וחי את חיי הנצח על אף מצבו הקשה, עולמו היה של בירור הלכה ופסק והסיח דעתו לגמרי ממצבו העגום אלא "פרח לו איש האמת" כמו לעולם אחר ששם הכל מסתובב על תשובה של השואל ומשיב וסימן בשאגת אריה. ולמרות הכל הוא עדיין כתב מכתבים בבירורי הלכה וסידור כמה גיטין, עד שנחלש ולא יכול היה לצאת מהבית.

ילדיו ובני משפחה דאגו לו למנין בביתו, והוא המשיך לנהל את חייו. - כל חייו היו תורה והלכה,ואף כשעלו לבקרו בימי חוליו הוא תמיד שוחח בתורה והלכה, ואדרבה, כמו צינור חדש נפתח וכל מי שרק בא אתו במגע קיבל כמה דרושים באגדה וכמה מראי-מקומות ש"יעיין כשיגיע הביתה"... היה נוהג לומר.

רבים העתירו והרבו בתפילה לרפואתו, לפני מספר שבועות עבר ניתוח, ומצבו המשיך להדרדר עד שבשבת קודש פרשת תולדות השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה.

הוא הותיר אחריו את רעייתו החשובה שתחי' - נוות ביתו אשר עמדה לצידו בצוק העיתים ואשר הם גידלו לתפארה אתהוריו החשובים שיחי', ששה בנים ושלשה בנות.

חבל על דאבדין ולא משתכחין,יהי זכרו ברוך.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!