בלי מליצה: השבוע נפל דבר בישראל

השבוע, נפל דבר בישראל, וזו לא מליצה. בבית הכנסת הגדול בחדרה עלה בלהבות ספר תורה עתיק, והגווילים המפויחות נותרו שותקות בדממה. הכאב הוא של כלל הציבור בעולם היהודי. אין מי ששומע או רואה את יריעות ספר התורה בוערות ושרופות, וליבו לא נחרד.

התורה היא ספר הספרים של עם ישראל, ובו הוראות אלוקים לעמו כיצד לנהוג, זו התורה אותה קיבלנו בהר סיני, ואשר משה רבינו מסרה ליהושע ויהושע לזקנים ועד ימינו אנו. השבר הנורא בשריפת ספר התורה העתיק ואשר מיוחס לדורות קודמים, גרם לבכי ולנהי בכל שדרות הציבור.

בבית הכנסת הגדול מקום השריפה, קרא רבה הראשי של חדרה הגאון הגדול רבי דוד יחיאל ורנר שליט"א למסע התעוררות ותשובה וליום אבל ותענית. אפס, כי ניתן מעט להתנחם בעובדה שלא פשע שנאה יש כאן ולא איבה ואנטישמיות אלא לפי חקירת המשטרה מדובר באדם בלתי שפוי ונורמטיבי ששרף את הספר. זה היה ברור מאליו, אני מכיר את חדרה שנים רבות, את התושבים היקרים ואת הרוח המיוחדת הנושבת בעיר. הייתי בטוח למן הרגע הראשון שאף אדם שפוי בדעתו לא עשה זאת.

התורה מסתיימת במילים "לעיני כל ישראל". זו ההוראה והצוואה של משה רבינו כותב התורה אל עמנו: "כל ישראל" – אחדותה, היא זו ששומרת ומגינה עלינו מכל צרה ומכל פגע. כשאנחנו מאוחדים ומלוכדים – אזי התורה שומרת עלינו ומכוונת את דרכינו. אבל כשאנחנו חלילה מתפלגים ומתקוטטים אח נגד אח - אין לנו את הזכות שבשמירת התורה.

פרשת השבוע, פרשת וירא, עוסקת באברהם אבינו, ראש בני ישראל, היהודי הראשון שקרא תגר על אלילי הרחוב, לא סגד לעבודה זרה וניתץ את פסילי אביו תרח. לצד הכרת יהדותו מדגישה התורה ומספרת בהרחבה יתירה את מידת החסד שלו, זו המידה אותה הטביע בעם ישראל לדורות, כפי שאמרו חז"ל כי "כל מי שיש בו שלוש מידות הללו, בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו: רחמן, ביישן וגומל חסדים".

אברהם אבינו ייצג את מידת החסד, הרחמים, החמלה. הוא פתח את ביתו לכל אדם ואדם באשר הוא צלם אנוש, כאילו כולם היו בניו יחידיו. כשהיו סועדים בביתו הפתוח, היו מבקשים לשלם לו שכר, היה מסרב אברהם לקחת ואומר להם "תברכו למי שהמזון שלו". באמצעות הכנסת האורחים הוא קרב את אחיו, כי הוא קיבל כל אדם בסבר פנים יפות וכך התחברו אליו ואל רצונותיו.

אברהם אבינו לא הפלה בין דם לדם. המלאכים שבאו אליו בשליחות הבורא, היו נדמים לו כערבים - זרים , ובכל זאת יצא אליהם בחולשתו ובמחלתו, הביא להם מים לרחוץ רגליים, וטרח להכין להם סעודה דשנה. "והוא עומד עליהם תחת העץ", משגיח ועוקב מקרוב אחריהם, ודואג לטובתם ולרווחתם.

וכשאלוקים ראה את מידת הקרבתו עבור הזולת, עבור השני, הוא נגלה אליו, כפי שנאמר "וירא אליו ה' באלוני ממרא". כי כשעם ישראל מאוחד הוא זוכה לגילוי שכינה.

כותב השורות הרב נורדמן.

בחזרה לחולין: בימים אלו, אנו עומדים לקראת הישורת האחרונה במערכת הבחירות המוניציפליות. אין זה סוד שהתלבטתי רבות לאן אני מצטרף אם בכלל. ההכרעה נפלה בשיתוף עם ידידים, שותפים נאמנים, חברים טובים, ובעצתם של הרבנים וגדולי הדור . לכולם – לכולנו היה ברור: מחפשים בחדרה את המאחד מעל פני המפלג. לא עוד מפלגה סקטוריאלית, אלא תנועה רחבה, מאירה, מזהירה.

כי כשאנו באים לבחור, להצביע ולהשפיע, חשוב לנו קודם מי היא המפלגה החברתית ביותר, המפלגה שיורדת אל העם, קשובה לרחשי הציבור, מבינה ללב האנשים, קרובה לקונצנזוס, אכפתית ודאגנית.

מי ידאג מחר לעובדים?

מי איכפת לו מהתושבים?

מי מטפל במסכנים?

מי תומך באנשים הפשוטים?

מי יגונן על קשיי היום?

המוטו שלנו, והוא לא רק מוטו אלא דרך חיים, אותו סיגלנו אני וחבריי:

כן – לחמלה.

כן - לגמילות חסדים.

כן - לזכויות העובדים.

כן - לאהבת חינם.

כן - לאוזן קשבת.

כן - לשיתופי פעולה.

תצביעו למי שחושב חיובי. למי שעושה עבורכם. למי שאומר כן.

יחד שבטי ישראל – כן בקלפי !

שבת שלום ובחירות נכונות !

הרב בן ציון (בנצי) נורדמן

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!