חוק גרוניס עבר • השופט בדרך לנשיאות העליון

מליאת הכנסת אישרה אתמול (ב') בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק בתי המשפט של ח"כ יעקב (כצל'ה) כץ (האיחוד הלאומי).

הצעת החוק שאושרה סופית, עוסקת בקביעת פרק זמן מזערי כתנאי למינוי לכהונה של נשיא או משנה לנשיא בית משפט העליון, ונשיא וסגן נשיא של בית הדין הארצי לעבודה.

נזכיר כי בשנת 2007 תוקן חוק בתי המשפט והוספו לו הוראות לעניין קציבת תקופת כהונה של נשיאים וסגני נשיא בבתי משפט. בנוסף, הוספה לו הוראה לפיה לא יתמנה לנשיא וסגן נשיא כאמור שופט שלא נותרה לו תקופה מזערית של שלוש שנות כהונה כנשיא משנה או סגן, לפי העניין, וזאת במערכת בתי המשפט כולה.

החוק שהתקבל, מבטל את פרק הזמן המזערי המינימאלי הנדרש לכהונת שופט כנשיא, משנה או סגן נשיא בבית המשפט העליון או בבית הדין הארצי לעבודה, לפי העניין. זאת מתוך תפיסה כי תפקידי הנשיא, משנהו וסגנו בבית המשפט העליון ובבית הדין הארצי לעבודה, לפי העניין, שונים מתפקידיהם של נשיא וסגן נשיא של בית משפט בערכאות אחרות וכי המגבלה שהוטלה לגבי מינויים אינה הכרחית כדי למנות לתפקיד החשוב הזה את המועמד הטוב ביותר לדעת ועדת הבחירה. כך יתאפשר לוועדה לבחירת שופטים להפעיל שיקול דעת רחב בלי לקבוע תנאים מכבידים שאינם נדרשים לצורך בחירת המועמד הטוב ביותר.

החוק סולל את דרכו של שופט, אשר נותרו לו פחות משלוש שנות כהונה, עד פרישתו לגמלאות. לכהן כנשיא בית המשפט העליון.

דחיות חוזרות ונשנות

יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), אמר כי "הצעת החוק מוגשת עם מספר הסתייגויות שרק אעיר עליהן שאינן עולות בקנה אחד עם עמדות של חלק מהמסתייגים בעת שעבר התיקון בשנת 2007, המבוטל כעת. אני קורא לכם לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. אציין גם שהנהלת בתי המשפט המביאה בפני הוועדה את דבר נשיאת בית המשפט העליון בעת שנדונות הצעות חוק בוועדה, אף היא לא הסתייגה מהתיקון המוצע".

ועדת החוקה, חוק ומשפט הפסיקה את הדיון הקודם בהכנת החוק, לאור הסתייגותו של ח"כ חנא סוייד (חד"ש), שביקש להחיל את החוק גם על נשיאי בתי המשפט השלום והמחוזי. ח"כ יואל חסון (קדימה) טען כי מדובר בנושא חדש וכי לא ניתן לדון בנושא חדש, שלא עלה לדיון בשלבים המוקדמים של הדיונים בהצעת החוק. חסון תבע לעצור את הדיון עד אשר ועדת הכנסת תדון ותחליט האם הנושא חדש.

ועדת הכנסת דנה והחליטה כי ההצעה, מהווה נושא חדש, ועל כן לא ניתן להכניס את הצעת ח"כ סוייד, כהסתייגות לחוק. בשל התארכות הדיון ובקשת הרוויזיה, נמנע מהוועדה, להמשיך ולדון בחוק.

החוק הובא לאישור המליאה לאחר שהוועדה דחתה שורה של הסתייגויות לחוק שהוצעו על ידי ח"כים מהאופוזיציה, ואישרה את הצעת החוק להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.

לבני תוקפת

ראש האופוזיציה, ח"כ ציפי לבני (קדימה), פתחה את הדיון בהסתייגויות ואמרה :"אין כבוד לדבר כזה לא בכנסת ולא בדמוקרטיה במדינת ישראל. התנגדותנו לחוק איננה בגלל האדם שבגינו מחוקקים את החוק וזה לא משנה מה אומרת נשיאת בית המשפט העליון או מישהו אחר. חוק פרסונאלי אינו ראוי שיעבור את סף הבית הזה. אדם שאכפת לו מהדמוקרטיה בישראל קם וקורא "לא יקום ולא יהיה" בעיקר כשהחוק רטרואקטיבי.

"חוק כזה שהוא גם פרסונאלי וגם רטרואקטיבי ומנסה לשנות את מה שנחקק כבר עבר היום בוועדת החוקה וכל זה קורה כי ראש הממשלה חף מהבנה דמוקרטית, מכל ערך דמוקרטי ואין לו את חוט השדרה הפנימי הזה שיגיד לו. אם הוא לא מבין מספיק טוב עברית, האמירה הברורה "It’s not done" מספיקה.

"הניסיון לבטל בחירות שהתקיימו הוא הדבר הנורא מכל. זה כל כך ברור שלא משנים תוצאות בחירות שהתקיימו על פי חוק, אבל זה לא מקרה שבו יש עיוורון לרגע. החוק הוא חלק ממזימת הקואליציה להפוך את המדינה ללא דמוקרטית בעליל, להשתלט על בית המשפט העליון, לגמד את התקשורת ולסתום את פיות האופוזיציה. למדינה כזו יש שם. אנחנו נמצאים במשטר טוטליטארי. על הציבור להתעורר ועל ראש הממשלה לעצור את החקיקה הזו ולחסוך מאיתנו את הנאום של אחר כך ש"זה לא יקום ולא יהיה".

יוזם החוק, ח"כ כץ, אמר: "לא נכחד שיש מחלוקת על בית המשפט, אבל תליתם את הכול על היחס אליו". כץ ציטט את דברי פרופ' מנחם מאוטנר לפיהם "מי שאשם ביחס לבית המשפט העליון הוא בית המשפט העליון עצמו".

ח"כ רותם עלה לסכם את הדיון ואמר "לא מדובר פה על דמוקרטיה, כשהביאה הממשלה הקודמת את החוק הייתה רוח רעה, והמלחמה הזו שניהלה ממשלת קדימה, אנחנו מתקנים את טעויות פרידמן. לא צריך לשים את כל הדמוקרטיה על כל הטעויות שעשיתם אז. אני מבקש מכם לאמץ את דעותיהם של ביילין וחנין ולתקן את החוק מאז".

בסופו של יום, 57 ח"כים תמכו בחוק ו-37 התנגדו לו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!