הדו"ח חושף את מעשה הסדום ביריבים

תחקיר ארגון זכויות אדם קובע כי הרשות הפלסטינית וחמאס מענים מתנגדים פוליטיים באופן שיטתי.

לפי ארגון Human Rights Watch, מנגנוני הביטחון של שתי הממשלות הפלסטיניות עוצרים מתנגדים פוליטיים ועיתונאים באופן שרירותי, מפלילים את מבקריהם ומתעללים בעצורים.

"ארון" בגדה המערבית ו"אוטובוס" בעזה - שניהם כינויים המתארים תנאי כליאה ועינוי בתאי מעצר זעירים, שבהם משתמשים מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית ושל חמאס.

זאת כחלק משיטה של מעצרים שרירותיים, עינויים התעללויות ואיומים המפורטת בתחקיר שפרסם אתמול (שלישי) הארגון Human Rights Watch.

הדו"ח בן 159 העמודים שפורסם תחת השם "שתי רשויות, דרך אחת, אפס התנגדות. מעצרים שרירותיים ועינויים תחת הרשות הפלסטינית ורשויות חמאס" מפרט כיצד, כבתמונת מראה, שני המשטרים הפנים-פלסטיניים מדכאים מתנגדים פוליטיים ועיתונאים. לפי הדו"ח, המשטרים עושים שימוש במעצרים שרירותיים, מפלילים דברי ביקורת בתקשורת החברתית, תוקפים מפגינים ונוקטים שיטות עינויים קשות כדי לחלץ הודאות מעצורים וכדי להרתיע אחרים.

כך, לדוגמא, נכתב כי "צעיר ממחנה הפליטים בלאטה סיפר כי אנשי כוחות הביטחון נתנו לו פעמיים מכות חשמל ופעם אחת קשרו חוטי חשמל סביב גופו, הוא סיפר עוד כי היה עד למקרה שבו אנשי כוחות הביטחון פרקו את כתפו של עצור אחר כשהכו אותו עם כיסא בעת שידיו היו קשורות מאחורי גבו"

הדו"ח כולל גם כמה עדויות של אנשים שנעצרו בחשד למעשים פליליים ועונו באופן קשה.

בין היתר מוצגות בדו"ח עדויות על עציר בעזה שנחשד בגניבה ומת בזמן שעונה, אך הרשויות טענו כי הוא התאבד. העצורים מואשמים לעתים בסעיפים מעורפלים כמו גרימת "סכסוך כיתתי" ו"העלבה של הסמכויות הגבוהות" בגדה המערבית, או "פגיעה באחדות המהפכנית" ו"העלבה של הסמכויות הגבוהות" בעזה.

אולם כפי שנכתב בדו"ח, לעתים רחוקות מגיעים האישומים לדיון משפטי של ממש.

חוקרי HRW ראיינו 95 עצורים לשעבר - 47 בגדה ו-48 בעזה - בעיקר מהשנים 2016 ו-2017, ופגשו עוד 52 מבני משפחותיהם, עורכי דין ונציגי ארגונים לא ממשלתיים פלסטיניים.

מסקנת הארגון היא שהשימוש בכליאה שרירותית ובעינוי של שתי הממשלות הפלסטיניות היריבות הוא שיטה.

במכתבים, שמופיעים בדו"ח במלואם, הם מציינים שורה של חוקים והסכמים בינלאומיים עליהם הם נסמכים שאוסרים על השימוש בעינויים, מעצרי שווא, איומים ודיכוי הבעת דעה. נציג משרד הפנים והביטחון הלאומי בעזה אף כתב ל-HRW שמשרדו מחויב לאמנות הבינלאומיות "שפלסטין אישררה" (כלומר – הרשות בראשות מחמוד עבאס), במיוחד האמנה הבינלאומית לזכויות פוליטיות ואזרחיות והאמנה נגד עינויים.

הנציגים דחו את מסקנת התחקיר כי העינויים והשימוש בכליאה שרירותית הם שיטתיים וטענו כי לכל היותר מדובר במקרים חריגים.

למרות ההכחשה מצד הרשויות, HRW שב וקובע שהממצאים שבידיו סותרים את הטענה כי מדובר במקרים חריגים.

כך, התחקיר ציין שעל אף מנגנוני הבקרה והביקורת הפנימיים ברשויות הפלסטיניות ומנגנוני הבקרה החיצוניים כמו ארגוני זכויות אדם פלסטיניים והצלב האדום, שגרת ההתעללויות לא נפסקה.

לארגון לא ידוע על אף אדם ממנגנוני הביטחון הפלסטיניים שהורשע בגין מעצר ללא סמכות או יחס בלתי הולם לעצירים.

כ-50 עמודים בדו"ח מוקדשים לעדויותיהם של 40 מהעצורים-לשעבר, שכוללות תיאורים של העינויים וההתעללויות שעברו. תומכי חמאס, עיתונאים העובדים בכלי תקשורת המזוהים עם הארגון, חברי מפלגת א-תחריר האסלאמית ותומכי מוחמד דחלאן נפלו קורבן לשיטות המעצר והעינוי של הרשות ברמאללה.

בעזה העצורים הם לרוב חברי פתח, המנגנונים הביטחוניים של הרשות הפלסטינית ורשות השידור שלה, אך גם מי שמזוהים עם הג'יהאד האסלאמי והחזית העממית.

הדו"ח מציין כמה תומכי חמאס שנעצרו ועונו בידי מנגנוני הרשות הפלסטינית ואז נעצרו גם במעצר מינהלי על ידי ישראל.

בחלק מן המקרים חמאס התנה את שחרור העצורים בהתחייבות מצדם שלא ישמיעו דברי ביקורת על הארגון.

בשני האזורים, לעתים המעצרים חוזרים ונשנים.

שיתוף פוסט בפייסבוק, הפגנה נגד מצוקת החשמל, צילום שיירת ראש הממשלה הפלסטיני במחסום ופעילות באוניברסיטה - כולם יכולים להיות עילה למעצר ולהתעללות.

חלק מהעצורים מעידים בתחקיר כי לאחר מעצרם והאיומים נגדם החליטו להפסיק להיות מעורבים בביקורת פוליטית מכל סוג שהוא.

עבדאללה אבו שרח', מורה למתמטיקה בן 55 מהרצועה, נעצר ארבע פעמים בין ינואר 2017 לינואר 2018 בגין דברי ביקורת שהשמיע על מנהיג חמאס. למראיינים בתחקיר סיפר: "החלטתי לעזוב אותם בשקט, כדי שהם יעזבו אותי בשקט". אחרים החליטו לעזוב את הגדה או את הרצועה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!