הקרב על רבנות ירושלים יצא לדרך • הדילים והשטיקים

מי שחשב שבחירה בראש עיר חילוני לראשות העיר ירושלים תשליך רק על האופן שבו יתוקנו מדרכות או כבישים בשכונות החרדיות, עמד במהלך השנים האחרונות על טעותו. שוב ושוב.

לעומד בראש העיר ולדעותיו יש השלכות כלפי נושאים שונים, ובימים האחרונים, כך נראה, ההשלכה המשמעותית ביותר תהיה על בחירת רבני עיר הקודש.

אתמול (א') קבעה ועדת הבחירות לרבנים הראשיים בירושלים את רשימת בתי הכנסת שנציגיהם ישתתפו באסיפה הבוחרת. בין הנציגים נכללים נציגי עירייה, חברי מועצת העיר, נציגי משרד הדתות ונציגי בתי הכנסת. על פי המסתמן כרגע, יש רוב ברור לבחירת רב דתי-לאומי למשבצת האשכנזית ורב ספרדי חרדי.

• עוד שלב בדרך לבחירת הרבנים הראשיים לירושלים

קדמו לגיבוש הרשימה פגישות רבות שהתקיימו בין יו"ר ש"ס אלי ישי, לבין ראש העיר ניר ברקת.

בדגל התורה זועמים על התוצאה ועל השלכותיה - ומאיימים לפנות לבג"צ. אתמול אמורה הייתה להיערך אסיפת חירום בבית הגרי"ש אלישיב, אך היא נדחתה. בינתיים.

כבר לפני שנה עצר בית המשפט העליון את הליך הבחירה, לאחר שקיבל את עתירת ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, נגד שר הדתות יעקב מרגי, וקבע שיש להתחיל מחדש את ההליך כולו.

בעתירה, שהוגשה בידי עו"ד אביעד הכהן, טען ברקת לליקויים בבחירת בתי הכנסת לאסיפה הבוחרת. פרקליטות המדינה, שהשיבה לעתירה בשם שר הדתוץ, הסכימה לרוב הטענות ולכך שיש להתחיל מחדש את ההליך. בנוסף, הסכימה הפרקליטות לכך שיועצו של השר לא ישתתף בישיבות ועדת הבחירות ולא ירכז את עבודתה, בשל הטענה כי הוא נתון לניגוד אינטרסים.

מתפללים בימים הנוראים בלבד

בבסיס טענותיו של ברקת עמדה הטענה, כי חובה לדאוג לכך שהגוף הבוחר רבנים ראשיים לעיר ירושלים ישקף את הרכב האוכלוסייה בעיר, וכי לא יתכן שבעיר בה יחס החרדים-חילונים עומד על 30% על 70% בהתאמה, לא יכהן אדם מהזרם הציוני כאחד מרבני העיר.

בהליך הבחירה מחדש הוביל ברקת מהלך לפיו תחולק העיר גיאוגרפית על פי חלוקתה למנהלים קהילתיים, כך שבתי הכנסת ישקפו את מערך הכוחות בין הציבורים.

בית המשפט מתח בשעתו ביקורת על עמדת הוועדה, לפיה רק מתפללים דתיים יקבלו ייצוג בגוף הבוחר.

כזכור, היה זה השופט רובינשטיין שסיפר כי הוא מתפלל בבית כנסת שכמחצית ממתפלליו בימים הנוראים אינם מגיעים לתפילה מידי יום ביומו. "האם אין להם זכות לקבוע מי יהיה רב העיר? כל אדם בירושלים נזקק לשירותי הרב. לא רק אדם דתי. כל אדם באשר הוא. יש לתת לכך ביטוי בגוף הבוחר שייצג וישקף את כלל תושבי העיר", טען אז השופט.

השופטת מרים נאור, שעמדה בראש ההרכב, דרשה מהשר מרגי לפעול לתיקון תקנות חדשות לבחירת רבני עיר כך שיינתן מענה לליקויים שנמצאו בתקנות הקיימות.

העתירה נמחקה, כאמור, לאחר שהיועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת הודיע כי הוועדה תסכים לדון מחדש בכל הנושאים.

"רב ראשי מן הזרם הציוני מתוך שני רבני עיר הוא הכרח בעיר בה 70% מהאוכלוסייה היהודית היא ציונית ובעלת צרכים ייחודיים משלה, ועל כן ראוי שאחד מהרבנים שייבחרו יהיה מהזרם הציוני", שב וטען ברקת.

הברירה של מרגי

לפני כשלושה חודשים כמעט נסגר 'דיל' בין ברקת לבין מרגי, לאחר שנתפרו כל הקצוות. אולם, לחץ שהופעל מצד נציגי דגל התורה בכנסת על יו"ר תנועת ש"ס, אלי ישי, מנע את מימושו של ה'דיל'.

בראיון שהעניק בערב חג הסוכות לאתר 'בחדרי חרדים', הודה מרגי כי היו סיכומים, אך לא הסכים לכנותם כ'דיל'.

לגבי טענות הציבור הליטאי, אמר מרגי: "הציבור הליטאי חושב שאני עובד אצלו ועובד בשבילו, אני אמרתי לו שאני חייב להביא גוף בוחר, מאוזן, ואדרבה, אם יש לך רב טוב שישווק את עצמו. יש לך 48 חברי גוף הבוחר, אם הרב טוב יבחרו בו, אם לא טוב לא יבחרו בו.

"לא מצאתי באף עיר בארץ שהציבור הליטאי עזר לי שייבחר רב ספרדי, פלוני או אלמוני.

"באתי לראש העיר והבטחתי לו שני דברים: האחד, גוף בוחר יציג, השני שאני לא אתערב במינוי הרב האשכנזי. אנחנו כמפלגה לא נהיה מעורבים אקטיבית במינוי הרב האשכנזי.

"ברור שהנטייה שלנו בתנועת ש"ס היא ודאי שיהיה רב ליטאי. יחד עם זה אני לא יכול להתכופף לגוף הבוחר, אני רק יכול להביא אותו, לפי גודלם של בתי הכנסת ופריסתם בעיר".

"חודש-חודשיים אחרי החגים זה יגמר"

מרגי הבטיח כי "חודש-חודשיים אחרי החגים זה יגמר, 24 מתוך מועצת העיר, 24 מתוך בתי הכנסת, יחד יהיה לנו גוף בוחר".

הוא הוסיף כי הוא לא אחראי לכך שכולם יהיו מרוצים.

השר אף התייחס לכך שהחרדים האשכנזים עדיין אינם 'סגורים' על מועמד. "אז עדיין אין להם מועמד, הם לא מאוחדים, לעניות דעתי גור יתמכו במישהו אחר, הליטאים במישהו אחר, אני לא יודע מה בעלזא ואחרים יעשו, ראינו את הבחירות לעיריית ירושלים, הם לא סגורים על עצמם ולצערי הרב הליטאים דווקא לא מכירים את גודלם ואת כוחם האמיתי. שילמדו בירושלים את גודלם וכוחם היחסי, אחר כך יבואו בטענות. אני לא קוסמטיקאית ולא יכול לכסות על פגעי הטבע. הם יקבלו לפי גודלם, בתי הכנסת שלהם ידועים, אני יכול להבטיח שהם לא יקופחו. האם יהיו מרוצים? לעניות דעתי לעולם לא".

כששאלתי אותו על הלחץ הליטאי המופעל על ש"ס, השיב: "בכנות אני לא אוהב את זה. זו דרכם, זו מנטאליות ליטאית, אם אתה לא תקיף, אם אתה לא מתנגד לכל דבר, אם אתה לא גאה מדי, אז אתה לא ליטאי. אז שיבושם להם, כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות. אנחנו מתנהלים אחרת!

"ודאי שגם אני בהשקפת עולמי מעדיף שיהיה רב חרדי אשכנזי, אבל אני מציאותי יותר... אני מדבר איתך כשר דתות, וככזה אני חייב להביא גוף בוחר לטובת הציבור, גוף שהוא מאוזן ומייצג את כלל האוכלוסייה בירושלים. זה התפקיד שלי. פוליטית, אם הייתי חבר בגוף הבוחר, מה הייתי מצביע? אני יודע מה הייתי מצביע. אבל זה לא אומר שבגין השקפת עולמי אני צריך לבגוד בערכים הבסיסיים וגם בתקנות המחייבות אותי לבחור רב בצורה מסודרת".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!