זהו שיר פרידה • הרב דוב פוברסקי בטור מיוחד

עוד בטרם נפתחה מערכת ההסתה המשומנת, המתוזמנת והמתוקשרת במיוחד נגד הציבור החרדי, ידע כמעט כל חרדי, כי את תופעות הקיצונים יש למגר.

כל אותם אלו השורפים חנויות, פוגעים באוטובוסים, שוברים רמזורים, או מלבישים את נשותיהם ובנותיהם ב'רעלות' הינם ממציאי דת חדשה, שלא על דעת רבותינו - ומהווים סכנה השקפתית קיומית לנו ולכל בית ישראל.

הדת היהודית היא כזו האומרת לנו שעל מצוות מן התורה או מדרבנן - יהרג ובל יעבור. ומאידך, על כל השאר לוותר, לא לריב, לא להפעיל אלימות, ובטח שהיא יוצאת נגד רוע לב ופורקן יצרים.

ולכן, חייבים אנו לבצע הפרדה ברורה בין תקנות שעה, לבין המצאות שלא ידענו.

ואפרט: אם הצפיפות באוטובוסים יוצרת מצב של חוסר צניעות - בדגש על התחבורה העירונית - הרי שתקנת חכמים שאין לנסוע באוטובוס שכזה, המהווה מכשול - הרי זו תקנה חשובה ממדרגה ראשונה.

מאידך, אותם אלו המלבישים את נשותיהם ובנותיהם בלבוש ערבי, עם כיסויים שונים ומשונים, המסתירים את פני הנשים - אלו הן המצאות של מי שנוח להם להקפיד על מה שחז"ל לא ציוונו, על חשבון הלכות ודעות של תורה וקדמונים.

שלא לדבר על אלו היורקים בפני ילדה בת 8, או הפוערים את פיהם בגסות-רוח, תוך חילול ה' נורא.

המופקרים ילמדו אותנו אהבה מהי?

השנאה המושפרצת בימים אלו מצד כלי התקשורת החילוניים, כמו גם מצד אינטרסנטים שונים משמאל, המרכז והימין - היא מהמסוכנת שהדמוקרטיה הישראלית, עליה הם מבקשים להגן כביכול, ידעה.

לשנאה הזו שותפים לא פחות ואולי יותר, משטרת ירושלים, עבור דרך הפרקליטות, והאחרון בציר הידוע - בית המשפט.

איך לקחו אברך, שהעיר את שהעיר מתוך כאב על חוסר צניעות, והלבישו עליו תיק פלילי של מטרידן מהסוג הזול וההופכי של העניין. השופטת גם ידעה לנמק את העיוות, כשאמרה שהתופעה של 'הדרת נשים' כה מסוכנת, שיש להשתמש נגד כך בכתב אישום מופרך שכזה.

מצב שכזה מעמיד אותנו, שלא במתכוון ולא ברצון, במקום אחר. כי אם עלינו לבחור את מיקומנו, מבין השניים, בין המלחמה כנגד החרדים, ובין התופעה שמובילים כת הסיקיריקים, אנו כולנו עם האברך המעיר, ובדיעבד עם אותם סיקיריקים. לשם הם דוחפים אותנו במלחמתם נגד החרדים בכללם, ונגד כל היקר והקדוש בפרט. כל זאת מול הרוע והשנאה – ובעיקר השקר וההסתה - נגד כל מי שתורת ה' בליבו.

זו תופעה המוכיחה יותר מכל, כי לא הדרת נשים בליבם, אלא שנאה לחדרים ולתורת משה. יוונים של ממש.

בתוך כך הכפייה על חייל חרדי לשמוע קול אישה, גם דבר זה שהוא איסור תורה ובגדר של יהרג ובל יעבור – לפחות על פי פסיקת הרבנות הראשית לישראל, מתורגמת על ידי הרבצ"ר הנוכחי – המשמש כרב מטעם, כחומרות והקצנה שאינם ראויים להיות בצבא.

אחרי למעלה מ-60 שנות קיום המדינה, אנו עומדים במערכה על שמירת מצוות הבסיסיות ביותר – שעליהם, כבר אמרנו, נפסק יהרג ובל יעבור.

את הכבוד שיש להעניק לנשים שיבואו ללמוד אצלנו. בשבת האחרונה התארחו בביתנו בני משפחה חילונית מהצפון. הילדים החילונים ידעו לספר לנו, כי 50% מהחברים שלהם לכיתה הינם בנים למשפחות חד-הוריות. כאלה שאביהם מאוד כיבד אותם, את הילדים, שלא לדבר על הנשים אותן הדיר אחר כבוד לחיות לבדן בבדידות ונבגדות.

שלא ילמדו אותנו אותם פורקים ומופקרים אהבה מהי וכבוד לאשה איך היא.

המדיה ממנה אני נפרד - יכולה להציל אותנו

תקשורת זו, המדיה האינטרנטית, ממנה אני נפרד בימים אלו, יש לה, בניגוד לעיתונות החרדית הכתובה, שמטבע הדברים אינה מגיעה לכל בית בישראל, נגישות לציבור הרחב וביכולתה להעביר את המסר לציבור הכללי המוסת, ואולי בכך להעביר את תחושותנו ומחשבתנו (כדוגמת הדברים המצוינים שהשמיע ידידי הרב מרדכי בלוי מעל גלי האתר).

הבה נירתם לעזרת אחינו החילונים, ונעזור להם לשמור על הדמוקרטיה שלהם מכל משמר, דמוקרטיה אותה הם מאבדים, בכל פעם כאשר מדובר בחרדים (לא בערבים חלילה).

היום זהו כתב אישום מופרך מעיקרו, ובתירוץ מטומטם של שופטת, שאומרת שכך ניתן יהיה למגר את תופעת הדרת הנשים.

בעבר החזיק בית משפט קטין במעצר, עד אשר 'העדה' תתחייב להפסיק את ההפגנות. דמם של החרדים הוא דם מופקר, ממש בגלות, לא כמו – ממש גלות.

נעזור להם לשמור על הדמוקרטיה, הרי בנו הם לא יכולים לפגוע. לנו יש שומר טוב יותר – התורה מגנא ומצילא, כפי שאומרת הגמ' במסכת בבא מציעא.

ההסתה הגיעה אליכם? הותקפתם? ספרו לנו באמצעות המייל האדום [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!