הדוקטורט הגאוני שהציל את העגונה המסכנה

עו"ד ד"ר יעקב וינרוט ז"ל היה לא רק מורי ורבי, אלא דמות שראיתי בה מודל לחיקוי מילדות. מי שהצליח להיות גדול עורכי הדין בישראל ובו זמנית תלמיד חכם, איש הלכה ובעל חסד. על שלושה דברים העולם עומד: "על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים", את שלושתם הוא קיים בהידור.

מחד גיסא, משפטן מבריק, שכל בכירי המדינה - מבחינה פוליטית, כמו גם בכירי המשק, נהרו לפתחו וביקשו את עזרתו, והגנתו המשפטית.

ומאידך גיסא, הצליח להתעלות למעלת תלמיד חכם מופלג, תוך כדי לימוד תורה בהתמדה בדבקות ובאהבה. לימוד ברמה הגבוהה ביותר כחברותא עם גדולי ראשי ישיבות, דיינים ותלמידי חכמים, מוסר שיעורים מחונן, שתלמידי חכמים רבים היו שותים בצמא את דבריו - צד שהיה בו ושלא היה מוכר לציבור הרחב. כל זאת בנוסף להיות איש חסד עצום, בממונו ובגופו, בקנה מידה שקשה אפילו לדמיין.

את עו"ד יעקב וינרוט ז"ל זכיתי להכיר עוד בהיותי בחור ישיבה. בנו הבכור עו"ד ד"ר יחיאל יבדל"א, משפטן מבריק ותלמיד חכם בזכות עצמו, למד איתי באותה כיתה בישיבת "הישוב החדש" והיינו בקשר חברי ולכן הייתי ממש בן בית בביתו.

כותב השורות, עו"ד משה מורגנשטרן

אני זוכר כנער צעיר את ד"ר יעקב ז"ל חוזר מיום עבודה עמוס, בו הוא עסק בנושאים המורכבים ביותר מבחינה משפטית, כשהוא טרוד בשאלות המשפטיות בהן עסק, וכולו אומר עייפות. אך שעה בה הגיע החברותא ללמוד, הוא השיל מעליו את העייפות והחל להלחם את מלחמתה של תורה, כשהוא לומד שעות ארוכות עד אמצע הלילה. הבטתי בהשתאות ובתדהמה על היכולת לשכוח את כל הבלי העולם הזה, ולהיות שקוע שעות על גבי שעות בלימוד התורה, שנתנה לו חיים וחיות.

לאחר שסיימנו ללמוד בישיבת "הישוב החדש" עברנו - בנו יחיאל ואנוכי ללמוד בישיבת "איתרי" בירושלים. גם שם פגשתי את יעקב על בסיס קבוע. הוא הגיע אחת לשבוע כדי ללמוד בחברותא עם הגאון הגדול רבי שלמה פישר. שוב ראיתי בחוש את ההתמדה, ואת אהבת התורה שפיעמה בו.

לימים, כשעזבתי את ספסלי הכולל והלכתי ללמוד משפטים, התייעצתי איתו מתחילת הדרך, תמיד מצאתי אוזן קשבת וסיוע ממנו, החל בייעוץ משפטי ודרך תיקים שהוא העביר לטיפולי.

לא אחת, הוא עצמו שילם את שכר הטרחה עבור הייצוג, היה זה במקרים בהם הגיע לפתחו תיק של נזקק. הוא היה מייצג בחינם, ואף הגדיל לעשות והעביר את התיק לאחרים (בין היתר אלי) כשהוא משלם מכיסו את שכר הטרחה, והכל בתנאי שהמיוצג לא ידע על כך שהוא משלם. 'מתן בסתר' ברף הגבוה ביותר.

כמשפטן, היה ד"ר וינרוט לוחם צדק, הוא לא היה מסוגל לראות עוול ונלחם בכל הכוח כדי להוציא את האמת לאור. היה חריף שכל, בעל כושר דיבור וניתוח לוגי. לראות אותו מופיע בבית המשפט - זו הייתה חוויה אינטלקטואלית מהמדרגה הראשונה. הייתי יושב כתלמיד לפני רבו ולומד. היה מדהים לראות את הכבוד שרכשו לו השופטים, ויותר מזה - את הדרך בה הוא הופיע תוך שהוא משלב בדבריו מובאות מן המקורות בסוגיות משפטיות.

זכורני, פעם כשהוא ייצג אישה בהליך גירושין קשה, בסוגיה סבוכה שנגעה ל"גט מעושה", הוא התווה דרך חדשה, שהייתה מקובלת מבחינה הלכתית ומשפטית. דרך שהתקבלה בהתפעלות אצל גדולי מורי ההלכה והדיינים. על הרעיון שלו הוא כתב דוקטורט, הוא עשה זאת בשלושה חודשים (לדבריו ב- "no time" בשעות הערב המאוחרות לאחר העבודה והלימוד), הדוקטורט היה כה מוצלח, עד כי הוא קיבל עליו את הציון הגבוה ביותר. אך יותר מכך, את הרעיון שלו אימץ המחוקק והוא הפך לחוק בספר החוקים. כך השתלבו ביחד היכולת ההלכתית והמשפטית שלו, היכולת "לחשוב מחוץ לקופסא", יחד עם הרצון לעזור לאותה עגונה ולהביא מזור למכאובה, ופתרון לעגונות אחרות.

ולסיום, אנקדוטה אחת, יעקב שימש בין היתר כמרצה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. היה לו מאוד קשה להכניס את ההרצאות ללוח הזמנים הצפוף שלו, והוא פנה למורו ורבו עוד מזמן היותו תלמיד ישיבת פוניבז', מרן הגר"מ שך זצ"ל, לשאול אותו מה לעשות. הרב שך פסק לו להמשיך וללמד, והוא נימק שכשהוא מלמד סטודנטים הוא עושה קידוש השם. הם רואים את הדמות שלו כמשפטן מבריק ובו זמנית כשומר תורה ומצוות ומקפיד על קלה כחמורה, וזה לבד סיבה המחייבת אותו להמשיך וללמד.

חבל על דאבדין. יהי זכרו ברוך. תנחומי לרעייתו, בניו ובנותיו ושאר המשפחה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!