סל התרופות: מלנומה וטרשת נפוצה בפנים - חיסונים ושקיפות עורפית בחוץ

תרופות פורצות דרך למלנומה ולצהבת סי בפנים, סדנאות השמנה וחיסונים בחוץ: בתום דיונים שנמשכו חודשיים גיבשה אמש ועדת סל התרופות את רשימת התרופות והטכנולוגיות הרפואיות החדשות שיתווספו לסל התרופות הממלכתי במימון המדינה בעלות של 300 מיליון שקל.

בין התרופות הבולטות שייכנסו לסל השנה שתי תרופות פורצות דרך למלנומה (zelboraf ו-yervoy), מחלה שנחשבה עד לאחרונה חשוכת מרפא. תרופות אלו, שעלותן 47 מיליון שקל לשנה, יסייעו ל-162 חולי מלנומה. התרופות מאריכות את חיי החולים ב-4-5 חודשים, ובמקרים מסוימים אף עוצרות את המחלה ומאריכות חיים במספר שנים. "זוהי בשורה אמיתית לחולי מלנומה", אמרו אתמול בוועדה.

עוד נכנסה לסל התרופה גילניה לטרשת נפוצה - תרופה חדשה יחסית הניתנת דרך הפה ולא בעירוי כמו שאר התרופות. הגילניה נכנסה לסל כקו טיפול ראשון לחולים עם "מחלה סוערת" וקו שני לשאר החולים. בוועדה מעריכים כי התרופה תינתן לכ-450 חולים השנה, אך נערכים לאפשרות שיותר חולים יבקשו אותה. לפיכך, הגיעה הוועדה לסיכום יוצא דופן עם חברת התרופות, שתממן על חשבונה את התרופה לעוד 50 חולים בשנה. במקביל, היקף המטופלים ייבחן שוב בעוד שנתיים, ואם תהיה עליה של יותר מ-100 חולים מכפי שהוערך - יוגדל התקציב לתרופה על חשבון תקציב סל התרופות של 2014.

השנה הושם בוועדת דגש על תרופות שעלותן לחולה הבודד גבוהה מאוד, ופעמים רבות אינה מאפשרת את רכישת התרופה. לסל נכנסו שלוש "תרופות יתום" למחלות נדירות ביותר שפוגעות במספר קטן מאוד של חולים ומחירן גבוה. כך, למשל, נכנסה לסל התרופה סולריס, תרופת יתום מצילת חיים למחלת כיליה גנטית - בעלות של 2 מיליון שקל לחולה, לשמונה חולים בשנה. כן נכנסה התרופה אורפדין לתסמונת גנטית נדירה בה חולים 17 אנשים בשנה - שעלותה 520 אלף שקל למטופל. נושא מימון תרופות היתום, שעלותן למטופל מגיעה עד מיליוני שקלים, עורר דיון סוער בוועדה סביב השאלה עד כמה רחוק צריכה ללכת המדינה במימון תרופה לחולה הבודד. השיקול שהכריע את הכף היה שמדובר בחולים שלרוע מזלם חלו במחלה "הלא נכונה" ואין להם כל סיכוי לממן בעצמם את התרופה שעשויה להציל את חייהם, ולכן על המדינה לממן את תרופתם כפי שהיא מממנת תרופות זולות יותר למחלות נפוצות.

כמו בשנים קודמות, גם השנה נכנסו תרופות רבות יחסית לסרטן, וביניהן סלקורי לסרטן הריאה (25 חולים - עלות שנתית של 6.5 מיליון שקל), טקסוטר לסרטן השד, גליבק לסרטן במערכת העיכול 114 חולים), מייפקט - לטיפול בסרטן העצמות במתבגרים (13 חולים), טסיגנה לחולי לוקמיה (375 חולים) ואפי ניטור וסוטנט לסרטן הלבלב (17 חולים).

בנוסף, נכנסו לסל שתי תרופות חדשות שנחשבות אף הן פורצות דרך לצהבת מסוג סי (אינסיבו וויקטרליס) שיינתנו לכ-510 חולים - בעלות שנתית של 44 מיליון שקל, תרופות לאיידס (prezista ו-isentress), לזאבת, לסוכרת ועוד. כן נכנסה לסל טכנולוגיה של ניטור רציף של רמות הסוכר בזמן אמת במבוגרים חולי סוכרת, בעלות של 3.1 מיליון שקל.

השנה לא נכנסו לסל טכנולוגיות מתחום הרפואה המונעת כמו סדנאות השמנה, חיסונים לסרטן צוואר הרחם ולמחלת ה-RSV בפגים, בדיקות גנטיות ובדיקות שקיפות עורפית. למעשה, הוויכוח הגדול ביותר שהתעורר בוועדה היה סביב בדיקות השקיפות העורפית שנחשבות לסטנדרט טיפולי מקובל אך עדיין ממומנות באופן פרטי ולא במסגרת הסל. עלות הכנסת הבדיקות לסל עמדה על 32 מיליון שקל, אך הוועדה החליטה לבסוף שלא לכלול אותן ממספר שיקולים, ביניהם העובדה שכבר היום נשים רבות זכאיות לקבל את הבדיקה בעלות נמוכה של 100 שקל במסגרת הביטוחים המשלימים, וכן שדרושה חשיבה מחדש על כל מדיניות בדיקות הסקר בהריון על ידי משרד הבריאות, למשל לשקול לבטל את המימון האוטומטי של בדיקות מי שפיר לנשים מעל גיל 35 לצד הכנסת השקיפות העורפית לסל.

גם בתחום בריאות הנפש אין בשורה גדולה בסל לחולים: מלבד תרופה אחת להפרעה דו-קוטבית (abilify) בעלות נמוכה יחסית של 1.27 מיליון שקל לשנה, לא נכנסה כל תרופה פסיכיאטרית נוספת. הוועדה התלבטה ארוכות אם להכניס לסל את התרופה הנפוצה ציפרלקס אך החליטה לבסוף שלא לעשות זאת, שכן לפי הספרות המקצועית התחליפים הקיימים בסל יעילים באותה מידה. כמו כן נשארה בחוץ התרופה זיפרקסה לסכיזופרניה (הקדמת הטיפול לקו ראשון) ותרופות נוספות.

באשר לסדנאות ההשמנה לילדים ומתבגרים, שהתעורר סביבן ויכוח לאחרונה לאחר שארגוני חולים מחו על הכללתן במסגרת סל התרופות, הוחלט כי יימצא להן מימון תקציבי ממקור אחר ולא על חשבון הסל.

יו"ר ועדת סל התרופות: "הסל הוא מפגש של רפואה, אינטרסים וכסף"

פרופ' רפי ביאר, יו"ר ועדת סל התרופות, אמר כי "ועדת סל התרופות היא מפגש של רפואה, אינטרסים וכסף" והוסיף כי בסופו של דבר מכלול השיקולים מביא לתוצאה הטובה והנכונה ביותר עבור הציבור. ביאר התייחס להחלטת הוועדה שלא להכליל חיסונים בסל ואמר כי לדעת הוועדה קשה לנהל מדיניות חיסונים באמצעות ועדת הסל שתקציבה והתרופות שמוגשות לה מדי שנה משתנים ואינם צפויים מראש. "צריך למצוא מנגנון נפרד תקציבית ומדעית לעניין החיסונים", אמר ביאר, והוסיף כי הוועדה מתכוונת לפנות באופן רשמי בבקשה זו למשרד הבריאות.

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן קיבל את האמירה של ביאר, והוסיף כי "אשתדל לגייס תקציב נוסף לחיסונים אבל אין כל הבטחה להצלחות". הוא הוסיף עקיצה כלפי חברי הכנסת שקיימו השבוע דיון מיוחד שבו קראו להכללת החיסון לסרטן צוואר הרחם בסל ואמר: "אשמח אם חברי הכנסת שעבדו כל כך קשה על זה יעזרו לי להשיג תקציבים נוספים עבור החיסונים".

בתשובה לשאלה מדוע התנגד להצעת החוק לעדכון קבוע של סל התרופות ב- 2% (600 מיליון שקל) בשנה, השיב ליצמן כי הוא רואה חשיבות בגמישות שבקביעת תקציב מדי שנה לפי צרכי השעה: "זה יפה מאד לשריין, אבל בשורה התחתונה זה יפגע במשהו אחר", אמר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!