מוזיאון של טעמים • מסעדה ירושלמית מפתיעה

מאוד הופתעתי לגלות את 'מודרן', מסעדת גורמה נעימה שמכוונת גבוה, חבוייה לה בתוככי מוזיאון ישראל שבירושלים.

מילא תרבות, אבל לאתגר את המוח וגם את האצטומכא, זה כבר לא עניין של מה בכך.

הביקור היה לילי וככזה, הצינה הירושלמית הנעימה (בעיניי), הוסיפה לנקודות הזכות שלי למקום. ותיכף תבינו גם למה: מדובר בארוחה שלוקחת זמן וסבלנות, מעבר למוכר ולמצוי בארצנו הצפופה והדוחקת. המקום איננו עבור אלה שמחפשים את חוויית ה"זבנג וגמרנו". בשביל זה ישנם שיפודיות עממיות יותר. ולא שאני חלילה מזלזל בתופעה העממית, היא יכולה להיות טובה - ואפילו מצוינת לשעתה - אבל החוויה ב'מודרן' היא פשוט חוויה מעולם אחר.

עד כמה אפשר לדעתכם למתוח את המונח 'מטבח ישראלי'? תתפלאו, אפשר גם אפשר.

הישראליות שלנו שמורכבת ממגוון עדות וצבעים, מביאה איתה משב רוח צבעוני ומעורר של ריחות וטעמים. ונדמה שכולם (למעט המטבח הגרוזיני), מוצאים להם בית ראוי במקום הזה. כמה כיף.

המלצר הצעיר הגיע עם התפריטים כשלצדם הוא הניח תפריט יינות מרשים. לא שסקרתי את כולם, אבל הקיר הצפוני של המסעדה מאכלס לעניות דעתי למעלה ממאתיים סוגי יינות כשרים (!) רק מהארץ (כך נאמר לי). כמו כן, בערבי חמישי (ליל שישי למקפידים, כמו יום הביקור שלי) תמצאו גם הרכב נגני ג'אז, לאלה שלוקחים את החוויה עד הסוף מה שנקרא. בכלל, אמריקאים ותיירים ירגישו ב'מודרן' בבית.

כמו שציינתי בתחילה, 'מודרן' הוא מקום 'לשבת', ובטח שלא תיהנו אם אתם מאלה שלא יכולים מבלי לפזול לשעון בכל חמש דקות. המלצר חזר כעבור דקותיים עם בקבוק מיקבי לוריא הגלילי, רוג' בציר 2007 אם אתם מתעקשים. אני פשוט אומר את זה: היין היה נהדר. פשוט אין לי מילה אחרת לתאר לכם את טעמו, מבלי שאדרש כאן ליריעה ברוחב מעיל החורף שלי.

מהלגימות שערסלו את חיכי הלאה, למדתי שמדובר ללא ספק ביקב צעיר ומבטיח. אגב, בדיווח שלאחר מעשה. ההיתקלות שלי עם היין הזה, הביאה אותי לא מכבר לרכוש כמה בקבוקים זהים שכל אחד מהם מתומחר בחנות יינות ירושלמית בשלוש ספרות. השתגעתי? לא תודה, אני לא באמת גרגרן כמו שזה רק נדמה לכם, אני פשוט אוהב ללוות ארוחות חג וארוחות משמעותיות ביין. זה הכל. אחת בשנה, גם אני מרשה לעצמי להתפרע.

נכון, זה אומר שלאלה מכם שאוהבים יין, בכל ליל שישי מובטחת חווית טעימות יוצאת דופן. סומלייה יינות נהדר.

לחם מאובק בקמח....

גם בנושא האוכל וההיצע בתפריט, כמו גם הידע ברכיבים ובפרודוקטים, המלצר שלנו גילה ידע ופרודוקטיביות, המלצותיו השביעו את רצוני ואת בן הלוויה שלי, שגם לו ידע לא קטן בגסטרונומיה, עוד מתקופת שהותו בארה"ב כמנהל מסעדה לפני שנים ספורות.

חלל המסעדה מודרני ועכשווי עם הדפסי קיר מהפנטים, רק שזה היה מעט חשוך עבורי. ותתפלאו, חרף הקרירות דלעיל, היו כמה שהעדיפו לשבת ברחבה החיצונית של המסעדה.

עוד מסקנה שהגעתי אליה באותו הערב: גם אם אתם ממש רעבים, ארוחת טעימות כפי שאני ואורחי המדופלם טעמנו, היא מעבר למה שבן אנוש מסוגל להכיל וללעוס.

מה תרצו?

בואו נתחיל בלחם ביתי מאובק בקמח שזה עתה נאפה ובטחינה ביתית. משם נמשיך ל'קובה נבולסייה' דחוס וממולא בבשר טלה, בקר וצנובר.

קחו אוויר ולגימה מכוס היין ומלאו שוב את הצלוחיות הקטנות במקבץ סלטים יוצא דופן: חציל בלאדי על האש בטעם של פעם. כבד קצוץ על צנימי חלה קלויה, סלט ירושלמי טרי ומרחיב דעת ברוטב לימון שצובט אותך בלב ובלשון.

אתם יכולים בשלב הזה ללכת על מנות ראשונות כמו סביצ'ה בורי וסלט עוף ונקטרינה, אבל אם חפצים אתם ביציאה שגרתית על הרגליים ולא בזחילה מהמקום, תעשו לעצמכם טובה ותסתפקו בכבד הקצוץ כמנה ראשונה. משם תמשיכו בבטחה אל מנת חזה עוף בגריל וסופריטו ערמונים בליווי ארטישוק ירושלמי, ערמונים כמובן עם הרבה ירקות שורש על מחבת לוהטת.

מקום של קסם

יש מצב שתרצו לישון במקום, אבל אני ממש לא סגור על כך שתוכלו לממש זאת במקום.

השפיץ של המקום לדעתי,שביחס לכל היוקרה שלכאורה מוצגת כאן בפניכם, המחירים איך לומר "עממיים" הרבה יותר ממקבילה ברמתה מאזור המרכז נניח.

אל תקלו בכך ראש. כמי שלצערו שילם ממיטב ככספו על חוויות בבינוניות ומטה, אני ממליץ על המסעדה הזאת מבלי להסס והאחריות עליי.

אני יודע שאני אחזור לשם בקרוב, זה רק עניין של זמן.

בינתיים, קחו לכם זמן והרבה מצב רוח טוב, וכנסו למקום המבטיח הזה שהוא בעיניי לא פחות מאשר קסם ירושלמי.

כתובת וכל השאר

'מודרן'

מוזיאון ישראל-דרך רופין, ירושלים

כשרות: רבנות ירושלים מהדרין וOU מהדרין גלאט. משגיח צמוד במקום
02-6480862

א,ב,ד, 11:30-17:30
ג,ה, 11:30-23:00
יום ו': 11:00 עד שעה לפני כניסת השבת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!