המטופלים יצאו עטופים בשחור לבית הקברות

לפני כ-180 שנים, בבית חולים ישן בדרום רוסיה, נוצר לו מצב מוזר ולא מובן, אנשים שהיו מגיעים לקבל טיפולים למחלות קלות כגון צינון ושפעת, היו יוצאים מבית החולים עם מחלות סופניות וקשות למיניהם, במקרה הטוב, ובמקרה הפחות סימפטי, היו יוצאים מבית החולים עטופים בשחור היישר אל בית הקברות השוכן ממול.

ישבו חכמי העיר וניסו להבין מדוע זה כך, איך ייתכן שאדם כמעט בריא נכנס למקום שהיה אמור להבריאו לחלוטין, ואילו הוא יוצא משם כמעט מת. אחד התושבים היה מדען במקצועו, ולאחר כמה בדיקות שביצע, הגיע אל ראשי העיר ובפיו התשובה לבעיה: ביה"ח קיים כבר מאות שנים, שבמהלכם הקירות ספגו מיליארדי חיידקים טורפים ומחלות מכל הסוגים, וכל מי שנכנס לשם נושם את אותם חיידקים ולכן מוצא את עצמו חולה בהרבה ממה שהיה קודם.

הפתרון הבלתי נמנע הוא, שישברו לחלוטין את כל מבנה בית החולים, יעבירו את שרידיו לאיזור שומם מאדם, ויקימו במקומו בית חולים חדש.

בפרשתנו מוצאים אנו את הסיפור המפורסם של נוח והמבול. אמנם דור המבול היה זקוק עקב מעשיו ל'ריסטארט' מסויים, לאיזה שינוי מהותי שיפסיק את התיעוב והרוע, אך מדוע כל העולם כולו נכחד ע"י המבול? מדוע הקב"ה לא הרג והכחיד רק את האנשים והחיות שהיו אז? במה העולם חטא?.

אלא צריך להבין עד כמה אותם אנשים השחיתו מעשיהם, לא רק שהם עצמם חטאו והכעיסו, אלא הם פשעו כ"כ, עד שהעולם עצמו 'ספג' את הטומאה והתועבה, ולא תעזור העובדה שרק האנשים ימותו, צריך לשבור הכל ולבנות את הכל שוב.

ומהו הוא אותו עוון חמור שעליו נגזרה גזירת המבול? עונה לנו התורה "ותמלא הארץ חמס". מבארים רבים ממפרשי התורה: זהו עוון הגזל שמקטרג בראש.

ונשאלת השאלה, אמנם חמור הוא עוון הגזל, אך האנשים באותו הדור היו גם רוצחים וחוטאים בעוונות חמורים בהרבה, אז מדוע דווקא על עוון הגזל נענשו?

נקודה נוספת ישנה כאן, מדוע נוח היה זקוק להיכנס לתוך תיבה אחת עם מאות חיות ועופות למשך שנה, תוך כדי היטרפות התיבה מצד אל צד, מול התהומות האדירים שבקעו מהארץ, והמבול השוצף ממעלה, ובמקביל לדאוג לזון את החיות כל אחד לפי תנאיו ורצונותיו, תוך כדי סכנת חיים ואי נעימויות רבות. מדוע לא הלך נוח עם כל החיות לארץ ישראל שבה לא היה מבול {ע"פ גמ' זבחים קיג:} ?.

היסוד מוביל לדבר אחד הנוגע אל כל אחד ואחת מאיתנו: הקב"ה ברא את העולם על תשתית של דבר אחד הנקרא חסד.

כמו שנאמר בתהילים 'עולם חסד ייבנה', והדבר שהכי נוגד את מידת החסד זהו הגזל. בחסד אתה מעניק לזולת דבר שלא מגיע לו, וגזלן נוטל מהזולת דבר שלא מגיע לו, וזהו בדיוק ההיפך מהחסד.

ולכן, כשבני האדם חוטאים בכל מיני פשעים חמורים, הקב"ה יכול לסלוח ולרחם, אך על גזל אי אפשר, כי זה הדבר שסותר את עצם קיומו של העולם, ולכן דווקא הגזל מקטרג בראש.

וזהו הביאור לפשר העניין של השהות הארוכה בתיבה יחד עם מאות בעלי חיים בתנאים לא מאד נוחים ובלתי נעימים, כיון שהקב"ה החריב את עולמו והשאיר את נוח ובניו בכדי לבנות ולמסד את העולם המחודש, כיצד ניתן לבנות עולם כזה? רק ע"י חסד. ולכן ציווה לנוח להיכנס לתיבה ולדאוג במשך שנה למזונם וצרכם של כל בעלי החיים. חסד.

כלפי מה הדברים אמורים אלינו? אין יהודי או יהודייה שלא נתקלים כל יום באופציה לגמול חסד, אם זה בין בני זוג שמבקשים טובה אחד ממשנהו, או החברותא מה'כולל' שמבקש שתביא לו איזה ספר עיון 'על הדרך', החבר מהעבודה מבקש שתעשה לו ג'סטה בדחיפות, או אפילו את\ה רואה איש\ה על אם הדרך והם רוצים שמישהו אכפתי יעלה אותם על רכבו ביום חורף קר.

ונכון, אולי זה לא תמיד נוח ומתאים, ובדיוק עכשיו אין לך כוח לעשות את המעשה הטוב הזה,כל זה נכון, אבל, חייבים לזכור שרק בדרכים האלו העולם שלנו קיים, ורק בדרכים כאלו העולם שלנו ימשיך להתקיים.

עולם חסד ייבנה

שבת שלום ומבורך

להארות הערות ותגובות [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!