האב משחזר: "זיהיתי את בתי על הרצפה"

רפאל אלון, אביה של קים שנרצחה בפיגוע אתמול (ראשון), שיתף את אילה חסון ברדיו 103FM, ברגעי הזוועה כשהבין שהתרחש פיגוע במקום עבודתה של בתו: "הגעתי למפעל וראיתי את בתי מתה".

מאות בני משפחה וחברים הגיעו לבית העלמין בראש העין כדי ללוות את קים יחזקאל-לבנגרונד ז"ל שנרצחה בפיגוע אכזרי במפעל בברקן. בעלה הבטיח מעל קברה שלא ישכח אותה לעולם ויגדל את ילדיהם כפי שהייתה רוצה.

אביה של קים, ששמע על הפיגוע במהלך נסיעה ברכבו סיפר הבוקר בראיון לאילה חסון ברדיו 103FM: "אני נוהג לשמור על הילדים שלי ולעזור להם ככל שאני יכול, לצערי הגעתי מאוחר לזירה. לא יכולתי לדעת שזה יקרה. בתי הגדולה התקשרה אליי לומר לי שהיה פיגוע ושאחותה לא עונה לה לטלפון. ניסיתי גם אני, כשראיתי שהיא לא עונה הסתובבתי עם רכבי לכיוונה. ידעתי שכביש חמש ושש עמוסים מאוד ולכן נסעתי דרך קלקיליה. מכיוון שיש לי רכב גדול עקבתי אחרי ג'יפ צבאי שעקף את התנועה, בדרך שמעתי ברדיו שפצוע אחד נמצא בבלינסון. שלחתי את חברי שרוכב על אופנוע לבית החולים לבדוק אם מדובר בבתי והוא הודיע לי שזו לא היא. אז הבנתי שמשהו לא טוב קרה".

כשהגעתי לכניסה למפעל ראיתי את הרכב הצבאי נכנס אליו. כשניסיתי להיכנס האחראית על ש.ג החלה לשאול אותי שאלות ואסרה עליי לי להיכנס. אמרתי לה 'בסדר', האצתי את הרכב ונכנסתי בכל זאת. אני מכיר את המפעל כי יצא לי לבקר את בתי בו. החניתי את הרכב וצעדתי לכיוון הכניסה, לצערי לא הייתה אפשרות להיכנס, אך למזלי הגיע מנהל המפעל והצטרפתי אליו, שוטרים רצו אחריי ונהיה בלאגן עד שזיהיתי את הבת שלי שוכבת על הרצפה. השוטרים רצו לעצור אותי עד שאמרתי להם שאני כבר ראיתי את מה שהייתי צריך לראות. אז הבינו שאני אביה. התקשרתי לבתי השנייה וסיפרתי לה שקים כבר לא בת החיים ונהגתי חזרה לבדי כל הדרך הביתה".

"אין לי מושג מדוע הרוצח אזק אותה", הוסיף, "כנראה שלא מגיע לו לחיות. היא הייתה ילדה צנומה וקטנה ולא היה צריך לאזוק אותה. כנראה זה היה מתוך אכזריות. הסתכלתי עליה וראיתי שהיא כבר לא נושמת. אני לא פרמדיק ולא יכולתי לעזור. רק הסתכלתי".

על המפעל בו עבדה בתו סיפר האב: "בתי אהבה את המפעל. היא נהגה כל בוקר להקדים כדי לשים את הילד בגן ולאסוף אותו מוקדם יותר בסוף היום. באותו יום היא הספיקה להיפרד ממנו. אסע היום להלוויה של זיו. הוא היה עם בתי בדקות האחרונות של חיה. ראוי שאכבד את לכתו. נאמר לי שהמחבל לא היה שבוע במקום עבודתו וכשחזר לעבודתו ביצע את הרצח. מעולם לא הפריע לנו לעבוד עם פלסטינים. חשבנו שאפשר לחיות איתם בדו קיום, כנראה שאי אפשר. אני יודע שבשטחים מרוויחים אלף-אלפיים שקלים בחודש, נתנו להם הזדמנות להתפרנס ולהרוויח בכבוד והם יורקים בצלחת שהם אוכלים בה. לא מגיע להם. אולי לא צריך לתת להם להתפרנס בכבוד, הם לא מעריכים את זה".

עריכה: איתמר זיגלמן, 103FM

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!