הטיפול כואב? - לבתי החולים לא אכפת מילדים

מסמך שהוכן בידי מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, מעלה מימצאים מזעזעים לגבי טיפול ומניעת כאב בעת טיפול רפואי בילדים. הנתונים הוכנו לבקשת יו"ר הוועדה לזכויות הילד, זבולון אורלב, לקראת דיון בנושא מחר (ג') בוועדה שבראשותו.

מן הנתונים עולה כי ב-9 בתי חולים בישראל נעשות פעולות כמו דיקור מתני ותפירה של פצעים אצל ילדים באלחוש מקומי, בלי אמצעים להרגעת הילד. ב-3 בתי חולים נעשית החזרה של שברים ללא סדציה וב-10 בתי חולים נוספים סדציה תינתן רק כאשר יש רופא שרשאי לתת סדציה לילדים הזמין לצורך כך, כאשר במרבית שעות היום רופאים אלה אינם זמינים.

פעולות רפואיות וטיפולים רפואיים מסוגים רבים ושונים גורמים לכאב ובהם: בדיקת דם, התקנת עירוי, דיקור מותני, שטיפה של חתך, הזרקת תרופה תת עורית או לתוך שריר, תפירה של חתך, שטיפה והטריה של כוויות, החזרת נקעים ושברים ועוד. מחובתם של רופאי הילדים למנוע ולשכך כאב אצל מטופלים כאשר הדבר אפשרי, אי קיום חובה זאת נחשב כטיפול לקוי.

בשנת 2000 קיימה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת דיון בנושא ובעקבות כך הקימו המועצה הלאומית לכירורגיה, הרדמה וטיפול נמרץ והמועצה הלאומית לבריאות הילד שבמשרד הבריאות ועדה שתפקידה לגבש המלצות בנושא זה. הוועדה העבירה את המלצותיה במרס 2002 ולפיהן, יש לאפשר לרופאים שאינם מרדימים לבצע סדציה בילדים הנזקקים לכך בתנאים מסוימים.

לפי ההנחיות רופא שאינו מרדים יוכל לבצע סדציה שטחית בילדים בתנאים מסוימים: קבלת הכשרה מתאימה לרבות קורס סדציה במתכונת שקבע החוזר וקורס החייאה בילדים. בנוסף ההנחיות מחייבות נוכחות של מטפל שני (רופא, אחות, פרמדיק או סייעת) שעבר קורס סדציה כנ"ל ונמצא ליד המטופל כל העת.

בפברואר 2011 פרסם מינהל רפואה חוזר בנושא סדציה למבוגרים על ידי רופא שאינו מרדים. החוזר מאפשר לבצע סדציה במהלך פעולה מכאיבה על ידי רופא מומחה במומחיות מוכרת, שאינו מרדים, שעבר הכשרה שמתכונתה נקבעת באיגוד אליו הוא משתייך, כאשר גיל המטופל מעל שנה.

בשנת 2008 ערך ד"ר יורם בן יהודה, מנהל מלר"ד ילדים בבית החולים הדסה עין כרם סקר עבור המועצה לשלום הילד בנושא טיפול ומניעת כאב אצל ילדים ותינוקות בבתי החולים בארץ. בשנת 2001 פרסם מינהל הסיעוד במשרד הבריאות חוזר בנושא אומדן כאב. החוזר קובע כי הבאת החולה לנוחות היא אחת מהמטרות החשובות בעבודת האחות ואיתור כאב בשלביו המוקדמים הוא שלב ראשוני ביישום מטרה זו.

אגף רפואה כללית במשרד הבריאות הוא הגורם הממונה על פיקוח על יישום חוזרי מינהל רפואה בבתי החולים. מן האגף נמסר כי מנהלי בתי החולים והמרפאות אחראים לביצוע מעקב יום-יומי אחר ביצוע הנחיות המשרד. לדברי ד"ר איתי שביט, שעמד בראש הוועדה שכתבה את ההנחיות, מתמחים ברפואת ילדים נדרשים להכיר את ההנחיות ולהבחן עליהן במסגרת התמחותם.

"כואב לדעת שילדים נאלצים לסבול כאב מיותר בשל העדר רופאים מומחים ובעיקר בשל אדישות והתעלמות מכאבם של ילדים", אומר ח"כ אורלב, "אני רואה חובה להבטיח שמערכת הבריאות תציע פתרונות למניעת סבל מילדים, על מנת שלא יוותרו עם טראומה ופחד מטיפולים רפואיים לאורך שנים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!