החוקרת החרדית חושפת: הסודות, הקשר עם הרבנים והזוועות

"רק את תביני אותי - בגלל שאת חרדית", כך אמר החשוד בעבירות חמורות, לחוקרת בתחנת המשטרה רס"ר נחמי ארדי - חוקרת במחלק אלימות במשפחה במשטרת ישראל מרחב דן, מזה למעלה מארבע שנים.

"בעבר", כך פותחת נחמי את השיחה ל'בחדרי חרדים', "היה סטטוס קוו שלא מדברים על עבירות חמורות במגזר החרדי, בהסכמת הרבנים. בשנים האחרונות העניין הזה הולך ומטשטש. בעבר הרבנים ניסו לטפל לבד בפוגעים. כיום, יותר ויותר רבנים פונים אלי ישירות, לא כמו פעם", היא אומרת כשהיא מציינת לא מעט דוגמאות.

כאן ב'בחדרי חרדים' חרטנו מזמן על דגלנו את "וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ" (דברים י"ז ז'). אינספור מקרים פורסמו על גבי האתר, וזאת מתוך מטרה להגביר את המוּדָעוּת לנפגעים מחד ויצירת הרתעה מאידך.

למרות המיתוס כי במגזר החרדי ישנם יותר פוגעים, באחוזים, נחמי מזימה זאת ואומרת: "4 שנים אני חוקרת. כמות העבירות לא עלתה, אלא רמת החשיפה. עבירות היו ותמיד יהיו".

מתוך הסיפורים שהיא מגוללת, ניתן להסיק כי השוני בהתייחסות לאותם מקרים חמורים, הוא בין השאר בצורת הביטוי: "ילדה בת 5 מבני ברק נפגעה על ידי אדם, לאחר חקירה ממושכת הצלחתי לעלות על עקבותיו והוא נעצר. צלצלתי לאמא ובישרתי לה שהוא נעצר, "הגנב נתפס" - צעקה האמא לבתה הקטנה תוך כדי השיחה".

המהפכה המגזרית 

במשטרת ישראל הגיעו לפני כמה שנים להבנה, כי כדי להנגיש את המשטרה לכלל המגזרים, חייבים להכניס לשורותיה אנשים מתוך אותם מגזרים, ולא רק בתפקיד שוטרי סיור ומתנדבים. זה קרה במגזר הערבי, מגזר יוצאי  אתיופיה - וכן במגזר החרדי. 

כבר בחודש טבת תשע"ב פורסם ב'בחדרי חרדים' כי משטרת ישראל פנתה דרך המכללה החרדית 'אונו' אל בוגרות המכללה שסיימו את לימודי המשפטים בהצלחה - בהצעה: הצטרפנה לשורות המשטרה. 

בערב פסח תשע"ה, בתום חמישה חודשי לימוד והכשרה, הגיעו לסיומו ההליך 12 חוקרות חרדיות, ו-4 חוקרים חרדים חדשים החלו את פעילותם בתחנות המשטרה השונות באזורים חרדים, במטרה להעמיק את הקשר בין הציבור החרדי למשטרה. 

נחמי ארדי, היא חוקרת אחת, אך 11 חוקרות חרדיות ו-4 חוקרים חרדים פזורים בתחנות המשטרה ברחבי הארץ, בעיקר בריכוזים חרדים. במשטרת מרחב דן בבני ברק, במשטרת מסובים סמוך לתל השומר, במשטרת ראש העין סמוך לאלעד, במשטרת רחובות, במשטרת מוריה בשכונת תלפיות בירושלים, במשטרת ראשון לציון ובנתניה.

בחודש אייר תשע"ו, עו"ד ארז פדן מפרקליטות מחוז ירושלים, אישר בשיחה חריגה עם 'בחדרי חרדים', כי רבנים היו מעורבים בחשיפת פרשת מעשי המשגיח שהורשע בתקיפה אכזרית של שלוש קרובות משפחתו ונשלח למאסר מאחורי סורג ובריח. "היה פה שיתוף פעולה. של הקהילה החרדית, של המתלוננות, רבנים ואחרים שאפשרו את חשיפת הפרשה. אני מקווה ששיתוף הפעולה יימשך". 

לדברי רס"ר נחמי ארדי, ילדים שנפגעו ושאינם מטופלים, מתדרדרים מבחינת הדת. "היא אמרה שהיא כועסת על השם שלא היה שם בשבילה", מספרת נחמי על ילדה שנפגעה והגישה תלונה רק כאשר התבגרה. "אמרה לי מישהי - 'אם הייתי יודעת לפני שנים - שיש חוקרת חרדית, הייתי יודעת שיש מי שישמע אותי", ויש עוד דוגמאות רבות.

היתרון של חוקר או חוקרת מהמגזר, הוא גדול. כאשר מדובר בניואנסים קטנים, מי שאינו קשור למגזר - לא יבין לעתים על מה מדובר. "היה מקרה של אלימות במשפחה", היא מספרת, "האישה התלוננה שבעלה עשה לה כל מיני דברים לא ראויים וגם הרביץ לה. בשיחה איתי היא גוללה את מה שחוותה, והביעה פליאה שבעלה עשה זאת למרות שהיה אסור לו". כנראה שחוקרת מן המניין לא הייתה מבינה על מה היא מדברת.

להתלונן ומיד

אחת הסיבות שהחוקרת נחמי הסכימה להתראיין, הוא כדי שקרבנות יבינו עד כמה חשוב להגיע ולהתלונן כמה שיותר מהר. "פנתה אליי צעירה וסיפרה כי התלבטה רבות, ורק לאחר תקופה הגיעה להתלונן על חוויה קשה שעברה. מה שהיה חסר לנו, זה המצב הנפשי שלה בשביל להבין את חומרת הדברים, כדי להגיע להליך משפטי מושלם, זה אחד הדברים הכי חשובים בהליך, כחלק מהליך הראיות. המצב הנפשי, אופן הדיבור וההתנהגות יכול להצביע אם היא משקרת או לא, ניתן לזהות כך עד כמה נכונים דבריה".

מקרה מצער זה, כמו רבים אחרים, הגיע קודם כל לאוזני הרבנים. "כשהיא סיפרה לראשונה לרב על מה שעשו לה, היא בכתה, התפרקה לחלוטין. לעומת זאת בהגשת התלונה במשטרה, הדברים כבר היו שונים לחלוטין". במקרה כזה, חוקר משטרה הגיע לגבות עדות מהרב כדי להבין מה היה בשיחה הראשונית עם הנערה שנפגעה.

נחמי מאופקת, משתדלת כמה שפחות לחשוף עם אילו רבנים היא עומדת בקשר. "הרי הפרסום לא יעזור לאיש, זה רק יכול להזיק לרבנים וגם לחקירות הבאות" היא מנמקת בראיון ל'בחדרי חרדים'. "בשנים עברו, כמעט ולא היה רב שהיה מפנה נפגעים למשטרה, אולם כיום המצב שונה בהרבה. נכון, לא כל מקרה ולא כל רב מגיע למשטרה, אבל מרבית הרבנים כאשר הם מבינים שמדובר בפגיעה חמורה - מפנים את הנפגעים להגיש תלונה למשטרה".

"בשנים האחרונות היה מקרה של אדם שתקף ילדה בחדר מדרגות. הילדה סיפרה לאביה, זה ארב לאותו אדם ותפס אותו. בהסכמת הצדדים הם פנו לאחד מחשובי הרבנים בבני ברק, אותו אדם הופנה לטיפול ואכן עמד במילתו לכאורה. רק לאחר מספר שנים זה הגיע איכשהו למשטרה, ואז הרב מסר עדות בביתו מאחר והיה היחיד שיכול היה להעיד על המצב הנפשי של הילדה. והוא היה דמות מפתח. בסופו של דבר זה הגיע לכתב אישום, כשהרב היה אבן דרך חשובה. דמות מפתח בתיק".

החוקרת נחמי שולפת סיפור אחרי סיפור: "היה מקרה של אב שבא לרב חשוב ומוכר בבני ברק, וסיפר בכאב שמישהו פגע בבנו. הרב שלח אותו למשטרה, תוך שהוא מציין שיבקשו את החוקרת החרדית. לרב הבכיר יש כמה רבנים ודיינים שעובדים תחתיו וגם הם שולחים אלי מתלוננים ומתלוננות".

ועדיין לא כל הרבנים שולחים את הנפגעים למשטרה: "אבל ככל שהרבנים יבינו שלמשטרת ישראל יש היום כלים ייחודיים ומותאמים לטיפול במגזר בחרדי ובפרט בבעיות מסוג זה, כך נוכל להציל יותר נפשות".

לחוקרת חשוב להדגיש כי אישה או נערה שמגישה תלונה למשטרה "אנו מלווים אותם עד להגשת כתב אישום נגד הפוגע. אישה שמדווחת אתמול בלילה שתקפו אותה, דבר ראשון היא נשלחה לבדיקה בבית החולים, כדי לשמר את הראיות. היא מקבלות סל רפואי תוך 48 שעות, שכולל רופאת נשים, רופא כירורג, טיפול רפואי ועוד. אני והחוקרות הנוספות, זמינות 24/7, תפקידנו ללוות את נפגעת העבירה בכל דבר ועניין, הכל על מנת להקל על ההליך של הגשת התלונה וההליך כולו".

במהלך השיחה עם 'בחדרי חרדים' נחמי מדגישה שוב כי "ככל שההגעה למשטרה קרובה יותר לזמן העבירה - הסיכוי להגיע למיצוי החקירה ומעצר החשוד גבוה יותר".

נחמי היא אם לארבעה, וגם היא מודה שקצת קשה לילדים. "אני מרגישה לפעמים שזה על חשבונם. אבל אני יודעת שזו עבודת קודש, אפילו החוקרים החילונים מבינים את זה ואומרים לי "את המצווה שלך השנה כבר עשית. בעלי? מקריב אבל מעריך מאוד. ההורים שלי ממש מעריצים אותי. הבת הגדולה שלי, בת 17, אמרה פעם בכיתה למורה מה אני עושה במשטרה. ומאז היא מעדנת את הדברים".

לפני הגיוס למשטרה, היו חששות? לבטים?, אני שואל. "בוודאי", היא מודה, "אחד החששות שלי היה, מה יהיה עם הילדים. לאחר למעלה מארבע שנים, אני חייבת לציין שהחששות התבדו, אני לא מרגישה ניכור, הציבור למד להכיל את זה".

במשך השנים האחרונות, נחמי עבדה על מאות תיקים, אך בשיחה ל'בחדרי' היא מספרת כי "כ-30 אחוז מהפניות בהן טיפלתי, הגיעו אלי ישירות לטלפון הנייד מנפגעות עבירה ולא דרך המשטרה. אני תמיד מדווחת לקצין שמעלי, ואז פותחים חקירה בצורה מסודרות".

לפני שלושה שבועות, נחמי לקחה יום חופש ביום הולדתה. "לפתע קיבלתי שיחת טלפון ממספר שאני לא מכירה, על הקו הייתה בחורה מפוחדת. היא סיפרה לי ששבוע קודם לכן היא הותקפה באכזריות על ידי אדם. מאחר וכבר חלפו 48 שעות מאז ביצוע העבירה, תיאמתי אתה הגשת תלונה מסודרת במשטרה ליום למחרת".

מה בעצם קרה בשנים האחרונות, מאז נכנסת לתפקידך. הציבור השתנה? כמות העבירות השתנתה? "המודעות לעבירות הללו עלתה, קודם כל בעקבות ההתעסקות בנושא בכלי התקשורת החרדים, ברשתות החברתיות, חוברות למוּדָעוּת. ככל שמדווחים יותר - כך נזהרים יותר".

ננצל את ההזדמנות לעדכן את הציבור, מי שנפגע עבירה לפני שנים, עד מתי אפשר להגיש תלונה בטרם התיישנות? נחמי מסבירה כי קטין שנפגע עבירה יש לו עשר שנים מאז ההגעה לגיל 18, מה שאומר שניתן להתלונן עד גיל 28. אך אם התוקף הוא קרוב משפחה או אחראי מבחינת החוק - ההתיישנות חלה רק 20 שנה לאחר הגעה לגיל 18.

"במהלך שיחה שלי עם אישה חרדית, בעניין תלונה שהגישה, היא אמרה לי משפט 'את לא יודעת מה אבא שלי עשה, אבל כבר עבר שבע שנים. התלונה שלי כבר לא רלוונטית'. תיקנתי אותה מיד, הסברתי לה עד מתי היא יכולה להתלונן והיא אכן הגישה תלונה ואביה נעצר".

ומה היא תרצח? 

לנחמי חשוב גם לתקן את הרושם שנוצר לעתים, כאשר אדם שחשוד בעבירות חמורות משתחרר. "בית המשפט הוא שזה מחליט בסופו של דבר האם לשחרר חשוד או להשאירו במעצר. היה מקרה של אישה שהוכתה קשות על ידי בעלה, השופט החליט לשחררו. שאלתי את הקצין, 'מה אם היא תירצח הלילה?' והוא נותר פעור פה. אנחנו במשטרה עושים את המקסימום, אבל ההחלטה היא של בית המשפט".

קרה שאת מכירה את המעורבים בתלונה באופן אישי אני שואל והיא אומרת: "היו מקרים שהכרתי את החשוד והודעתי מיד לקצין שאני לא מטפלת. קרה גם שנשים שאני מכירה הגיעו להתלונן. אחת מהן אמרה לי 'עבורי את כמו אסתר המלכה בחצר אחשוורוש. את האיש הנכון במקום הנכון. ראיתי אותך לאחר שעברתי התמוטטות עצבים, ואז התחלתי לחייך'. היה גם מקרה בו נעצר אדם שלא הכרתי, אבל הוא איש מוכר בציבור החרדי בבני ברק ופנו לבקש את עזרתי, ניסו לשכנע אותי לשחררו. אבל אני עושה את עבודתי ללא קשר לזהות של החשוד. יש נוהל משטרתי ויש חוק, אנו נצמדים אליו, אין סטיות" אומרת נחמי נחרצות.

היו גם מקרים הפוכים, בהם חשודים חרדים העדיפו להיחקר על ידי חוקר או חוקרת שאינו חרדי?, אני שואל. והיא אומרת: "נחקרים חרדים אומרים לי 'יותר נוח לי לדבר אתך, רק את תביני אותי בגלל שאת חרדית'. אני לא זוכרת מקרה הפוך".

לסיום היא אומרת: "הטיפול חייב להיעשות על ידי משטרת ישראל. "כמו שילד עם אבעבועות רוח, לוקחים אותו לרופא - גם כשיש אדם חולה שפוגע בילדים קטנים, הוא צריך טיפול. אנחנו המשטרה - המענה לכך", והיא מוסיפה: "אנו במשטרת ישראל, מטפלים בנשמות. בארבע שנים, טיפלתי בהרבה מאוד מקרים חמורים, אנחנו לא מעבדה - הכל מטופל ברגישות. יש נפגעות שהן בקשר איתי מאז הגישו תלונה. אם אני לא אטפל בתיקים כמו שמטפלים בנשמות, אני מחזירה את המדים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!