למרות התנגדות שטייניץ: גיל הפרישה לנשים לא יועלה

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק גיל פרישה לנשים ולפיו תידחה ההעלאה המדורגת של גיל הפרישה לאישה מגיל 62 לגיל 64, כך שתחל בשנת 2017.

עוד נקבע, כי יתוקן בהתאמה גם חוק הביטוח הלאומי, כך שאישה שתגיע לגיל 62 במהלך 5 השנים הקרובות תוכל לתבוע גמלת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי.

הצעת החוק, שאושרה סופית, היא מיזוג של חמש הצעות חוק שיזמו הח"כים אילן גילאון (מרצ), חיים כץ (הליכוד), משה גפני (יהדות התורה), יעקב אדרי (קדימה), ציון פיניאן (הליכוד), שלי יחימוביץ' (העבודה), מוחמד ברכה (חד"ש), חנא סוייד (חד"ש), דב חנין (חד"ש), עפו אגבאריה (חד"ש), דליה איציק (קדימה), ציפי חוטובלי (הליכוד), זהבה גלאון (מרצ) וניצן הורוביץ (מרצ).

חוק גיל פרישה, התשס"ד–2004 קובע שגיל הפרישה שבו אישה רשאית לפרוש מעבודתה הוא גיל 62.

בכפוף להוראות נדרש שר האוצר להקים ועדה ציבורית שחברים בה נציגי המעבידים, העובדים והממשלה ושתבחן את גיל הפרישה לאישה שנולדה בשנת 1950 ואילך – ואשר תגיע לגיל 62 בינואר 2012 ואילך.

ב-22 במרס 2011 הקים שר האוצר ועדה ציבורית שתבחן את גיל הפרישה לאישה - כאמור, רק לאחר שהצעת חוק שיזמו הח"כ דאז חיים אורון והח"כים אילן גילאון (מרצ) וחיים כץ (הליכוד), עברה את הקריאה הטרומית ביום 9 במרס 2011, כאשר לפי חוק גיל פרישה יש להניח את המלצות הוועדה הציבורית על שולחן הכנסת לא יאוחר מיום 30 ביוני 2011.

הוועדה הציבורית המליצה לשר האוצר להעלות את גיל הפרישה לנשים שנולדו מינואר 1950 ואילך לגיל 64 ואף להשוותו בהדרגה לגיל הפרישה של גבר – גיל 67.

יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ח"כ חיים כץ (הליכוד), אמר בנאומו במליאה כי נתון שיש לקחת בחשבון הוא שיעור הנשים בקבוצת הגיל 60-64 שאינן משתתפות בכוח העבודה, העומד על כ-58%ולפיכך העלאת גיל הפרישה תאלץ נשים אשר צברו זכויות בקרן פנסיה – פגיעה נוספת בגובה הקצבה בשיעור של כ-12% (6% על כל שנה של משיכה מוקדמת) לפי הוראות החוק כיום, אם אישה תבחר לפרוש בפרישה מוקדמת.

בנוסף, העלאת גיל הפרישה תרחיק מאותן נשים את האפשרות לתבוע קצבת זקנה מהביטוח הלאומי על כל המשתמע מכך ולגבי נשים שלא צברו זכויות בקרן פנסיה המשמעות היא גזירת רעב על נשים מבוגרות – גזירה שהוועדה לא הסכימה לה. עמדה זו של הוועדה מקבלת משנה תוקף מנתוני המוסד לביטוח לאומי, לפיהם מספר הנשים בגילאים 62 ו-63 שזכאיות לקצבת זקנה עומד על כ-45,000 ובנוסף כ-600 נשים בגילאים 62 ו-63 יהיו זכאיות לגמלת סיעוד. על כן, לפי הוועדה, יש להניח שבחמש השנים הקרובות החלטת הכנסת להשאיר את גיל הפרישה על גיל 62 יאפשר להציל קרוב ל-45,000 נשים מחרפת רעב ולאפשר לנשים שיהיו סיעודיות בגיל האמור לקבל גמלת סיעוד.

"בתקופה של הדרת נשים, העלאת גיל הפרישה היא צעד מוטעה", אמר כץ.

ועדת העבודה הרווחה והבריאות קיימה דיונים ארוכים ומעמיקים שבמהלכם הוצגו העמדות השונות – זו של משרד האוצר שדוגל בהעלאת גיל הפרישה לנשים לגיל 67 בהתאם להמלצות הוועדה הציבורית וזו של נציגי ארגוני נשים ושל הח"כים שלתפיסתם העלאת גיל הפרישה לנשים אינה עולה בקנה אחד עם הנתונים שהוצגו על ידי משרד האוצר.

בסיומם של דיונים אלה, החליטה הוועדה, כפשרה, לדחות את הדיון על העלאת גיל הפרישה ב-5 שנים והוא יתחדש בעניין זה לכל המאוחר במהלך שנת 2016 כל זאת מבלי שיופעל מנגנון האיזון האקטוארי לפי סעיף 64(ג) לתקנון האחיד שכן הגירעון לא יעלה על 0.65% מסך כל התחייבויות קרן הפנסיה שפועלת לפי התקנון האחיד.

תיקונים מקבילים נעשו בחוק הביטוח הלאומי כדי שאשה שתגיע לגיל 62 בינואר 2012 ועד ינואר 2017 תהיה זכאית לקצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי, למען הסר ספק, שיעור קצבת הזקנה לאישה בגילאים 62 עד 67 יהיה תלוי הכנסה, כך שאישה שאין לה הכנסות מעבודה, למשל, תהיה זכאית לקצבת זקנה מלאה ואילו אישה שתמשיך לעבוד, למשל, ושכר עבודתה יהיה מעל לכ-4,700 ש"ח – קצבת הזקנה שתשולם לה לא תהיה בשיעור המלא.

שר האוצר, יובל שטייניץ (הליכוד) עלה לדוכן לאחר אישור החוק, ואמר כי "הכנסת הלכה כאן לאחור, נגד ההיגיון הכלכלי והתעסוקתי. זה ניצחון הפופוליזם על השכל הישר. זה לא סוג ההצבעות שיאפשרו לנו לשמור על ההישגים של הצמיחה הכלכלית, ואחוז האבטלה הנמוך. אני לא שותף למסיבה הפופוליסטית שהתרחשה כאן לפני כמה רגעים".

73 ח"כים תמכו בהצעה בקריאה שנייה, שעברה ללא מתנגדים. 77 ח"כים תמכו בהצעה בקריאה השלישית, שעברה ללא מתנגדים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!