פרויקט חג: מהשלום בין אדמו"רי ויז'ניץ ועד האחדות בנדבורנה

פרויקט חג הסוכות של 'בחדרי חרדים': בשנים האחרונות זכינו להיות עדים להליך היסטורי, שעוד יכה גלים וידובר בעולמם של חוקרי החסידות בשנים הבאות. אך אנו, אין לנו אלא לצהול מאושר, למראה אחים הנופלים שוב בחיק אחיהם, ולמראה חסידים ומשפחות המתפייסים אלו עם אלו.

הרווח הראשוני הוא לדורות, שאנו מצווים להעמיד הלאה במסורת העם היהודי. החינוך שיצלח שבעתיים לנוכח המראות. תדיר נוכל לומר על עצמנו, שאנו חווינו את דור חילופי המשמרות. מדור שהמחלוקות רבו והתפרצו בזה אחר זה, ככל אשר הסתלק רבי לבית עולמו, הנה קם דור חסידי חדש: כזה אשר מחפש את האחדות, השלום, גם אם הוא קר וצונן לפעמים.

בדור הקודם, התעצמה המחלוקת ופיצלה את החצרות הרבות שבעולם החסידות, עד כדי כך שנדמה היה, כי אין חצר חשובה שלא מתכבדת ביריבות עם אחותה. בלתי אפשרי היה להתעלם מהנזקים והחורבן שהמיטו מחלוקות אלו פעמים רבות על נפשות צעירי הצאן. הללו שנתנו אמונם ברבי, במנהיג, בראיית קדשו הרוחנית, לא השכילו תדיר להבין את עומק דעתו באשר להחרמת אח, עדה, או חצר מתחרה.

בפרקים הבאים במהלך חג הסוכות - שיעסקו בפילוגים בין החצרות, כתבנו אודות הנגע שפשה, בגין התפתחות הטכנולוגיה והתרחבות ממסד התקשורת. התופעה הזו, הביאה לכך שאירועים שהתרחשו עד לא מכבר מתחת לפני השטח, החלו לצוף כדומן על פני האדמה. כבר אי אפשר היה להסתיר את דבר היריבות ודיני התורה שהתרבו, ופתאום גם כאלו שנמצאים בחוץ, חילונים, או אפילו גויים, החלו לגלות התעניינות בנעשה בחצרות החסידים, המתגוששות ביניהן ולבחוש בקדירה, עד כדי סיקור כלל הזוויות בעיתונות המשודרת.

הלוואי ולא נתבדה לעולם: בשנים הקרובות אנו עתידים לחזות בגל הולך וגובר של פייסנות, של אחדות ושלום. יהיו שיראו בכך ביטוי של מיקרו קוסמוס לנעשה בכל העולם המערבי: לא עוד מלחמות, כי אם פיוסים הדדיים וקבלת השונה.

תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. כך הובטחנו, כך גם הצטווינו. גדולי עולם התבטאו בעבר בכאב אודות מחלוקות שהחלו כמחלוקות לשם שמיים, אך בהמשך גלשו אל מעבר להגדרה זו, הפכו ללהבה מסוכנת והציתו מדורות בכל העולם היהודי.

זו הייתה סכנה שאיימה על עולמם האמוני של בחורי ישראל, יותר מכל סכנה אחרת. בשל כך בל נגזים אם נאמר, שאנו זוכים להיות חלק מאותה התגלות היסטורית והפעם כביטוי נבואי על העתיד לבוא: תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם.

בפרק הנוכחי, חלק ב', בפרויקט חג הסוכות של 'בחדרי חרדים', נביא את הפיוסים שהיו בדברי ימיו של עולם החסידות.

האחים הקדושים מויז'ניץ: השלום שהחל בהלווית הרבי

אין נייעסן חרדי מכלל החוגים, שאינו מכיר את צמד המילים שרולצ'ה ומנדל'ה. נכון שאלו כינויים של האדמו"רים לבית ויז'ניץ וכמובן אין מן המכובדות לקרוא לאדמו"רים בשמותיהם הפרטיים, אך עד להכתרתם אלו היו השמות בז'רגון החרדי, בהם היו מכנים את שני הפלגים, להלן "שרוליסטים" ו"מנדליסטים".

עד לחזרתו של האדמו"ר מויז'ניץ הגדול לחיק החסידות, שלט הרבי הצעיר ללא מיצרים כאב"ד קרית ויז'ניץ. מי שהחזיר את האח הגדול, היה הנגיד לבית ויז'ניץ ר' חיים משה פלדמן מלונדון, שיחד עם חמישה מבכירי החסידות, פלשו ערב אחד לבית הרבי ה'ישועות משה' זצ"ל, בסיועה ובתמיכתה של רעייתו הרבנית שתחי', בזיווג שני, שנתנה להם את ה"אוקיי" לפלישה באישון לילה. הם הגיעו מאוחר בלילה לחדרו של הרבי זצ"ל, למעלה ברחוב אהבת שלום 17, לאחר שכל הבית התפנה מגבאים ובני משפחה.

המבצע, כך על פי התוצאה, הצליח ובגדול, באותו לילה כשקרית ויז'ניץ נמה את שנתה, התחולל המהפך הדרמטי בויז'ניץ, כשמרן פוסק הדור הגר"ש וואזנר זצ"ל, התבטא כמה שנים לאחר שהרבי חזר; "רק הקב"ה יכול לעשות כזו מהפכה".

חזרתו של הרבי הגדול לאחר 18 שנה (בחודשים אלו מלאו 17 שנה לחזרתו), היה להדים עצומים בכל עולם החסידות, לצד מתח שהיה בין שני האחים והחסידים. הדבר גרר עימותים אלימים בתוככי החסידות, מה שהביא לפתיחת בית מדרש של הרבי הצעיר, בית המדרש 'היכל ברוך' בפאתי הקריה, ובהמשך ל'מרכז חסידי ויז'ניץ' שהפכה לאימפריה מפוארת ברחוב שלמה המלך 20.

אבל אז הגיע הפיוס הגדול, מיד לאחר יציאת נשמה אצל הרבי ה'ישועות משה' זצ"ל, בליל כ' אדר בשעה 12:40, כשבני המשפחה והגבאים, עומדים סביב הרבי, ניגשו האחים הקדושים, מול כולם, ליד מיטת הרבי זצ"ל, ואמרו אחד לשני, אי"ה בלוויה ובימי השבעה, אנחנו הולכים ביחד כמו אחים, למען קידוש שמו ברבים ולכבוד אבינו זצ"ל, שרצה רק שלום ואחדות.

במשך כל הלילה, התנהלו דיונים בשני חדרים נפרדים, חדר אחד פיקוד עם המשטרה, וחדר שני, שני הצדדים, איך יתנהל מסע הלוויה, כששני האדמו"רים, ילכו ביחד, וגבאים משני הצדדים ילכו לצדם.

האחים האדמו"רים אף נכנסו לבדם לחדר צדדי, למשך זמן רב, שם הם סגרו ביניהם את פרטי השלום.

היו שטענו, שהמהלך הלך כבר חצי שנה קודם הפטירה, הרבי הגדול שלח את איש אמונו בנצי שטנגר, בשקט ובסודיות מוחלטת אל איש אמונו של הרבי הצעיר (עד לא מכבר) יענקל ולצר, מי שמכהן כיום כמזכיר מועצת גדולי התורה. הרבי הצעיר נבהל תחילה מהיוזמה, אך הבין שחייבים להתכונן ליום שאחרי. לאחר משא ומתן סגרו את נושא הלוויה, כדי שישררו השלום והאחדות לתמיד, זו הייתה מכת המחץ, שהאחים מויז'ניץ הצליחו להנחית על כל העולם, כשגורמי שוליים המתינו לקרבות איתנים ולדם בהלווית הרבי זצ"ל, ופתאום הופיעו האחים בחזית אחידה וניפצו את האשליות והתכניות.

וכך בכל ימי השבעה, לפנה"צ כל אדמו"ר ישב לחוד, הרבי הגדול, בבית ה'ישועות משה 'וה'אמרי חיים', הבית המיתולוגי, שברח' אהבת שלום 13 ואחיו בבית מדרשו ברחוב שלמה המלך, ואחה"צ הם ישבו ביחד.

מאז נשמר השלום בצורה מסודרת, ללא תביעות בדיני תורה ובתי משפט, כשהאחים מבקרים איש את רעהו ומשתתפים כל אחד בשמחות אצל חברו ולשניהם קוראים בשם "ויז'ניץ" והאמת והשלום אהבו.

דבר אחד, שעליו טרם הגיעו להסכם, הוא נושא ירושת 'הקיטל' המיתולוגי שלבש אבי החסידות הרבי בעל ה'אהבת שלום' זיע"א, שמונח בכספת ואף אחד לא מורשה להשתמש בו, עד להגרלה בין האחים, לאחר שיגיעו להסכמה.  

האחים מויז'ניץ וויז'ניץ ממונסי: ויכוח אידיאולוגי בין האחים

הנתק שאירע בין האחים הקדושים מויז'ניץ, בעל ה'ישועות משה' וויז'ניץ ממונסי בעל ה'אור מרדכי', זכותם תגן עלינו, החל במתיחות עוד בחיי אביהם - הרבי בעל ה'אמרי חיים' מויז'ניץ, אז היגר הרבי מויז'ניץ ממונסי ללמוד בסאטמר, המתיחות התעצמה ביתר שאת, לאחר הסתלקות אביהם ה'אמרי חיים' ביום ט' בניסן תשל"ב, והתגברה עוד יותר לאחר סילוקו של הרבי הגדול מויז'ניץ (רבי ישראל) בשנים ההן.

בראשית ימי הנהגתם של האחים, אחרי הסתלקות אביהם הרבי ה'אמרי חיים' זצ"ל, שררה אחדות בין השניים כאשר האחד פעל בעיקר בישראל והשני מעבר לים בארצות הברית, אולם מספר פעמים בשנה היו עורכים טישים משותפים.

בארצות הברית אף התפללו בחלק מהשכונות חסידי שני האחים יחד. הוויכוח בין החצרות התגלע על שינויים מסויימים בנוסח התפילה, הקיימים בחצר ויז’ניץ בישראל וכן על תפקידי שליטה כגבאים ופרנסים, מאז הוויכוח התעצם לכדי נתק מוחלט. 

במהלך השנים נשא הרבי מויז'ניץ ממונסי, מחאות שונות על החצר מישראל, הן על היחס לבחירות וההכרה לשיטתו בציונות. אחת המחאות הייתה אחרי ביקורו של ראש הממשלה יצחק שמיר בממלכת התורה והחסד בקריית ויז'ניץ בבני ברק, מה שגרם לעליית מפלס המתח. 

השלום בין שני האדמו"רים, החל בתיווכו של הנגיד הבריטי הרה"ח ר' חיים משה פלדמן, מי שגם גרם לשובו של הרבי הגדול מוי'זניץ שליט"א. השלום החל במעמד קבלת פנים רבתי, שערכו בבית המדרש הגדול של ויז'ניץ בבני ברק לרבי ממונסי, כשלאחר מכן הגיע הרבי ה'ישועות משה', לביקור בבית המדרש של חסידי וי'זניץ מונסי, ברחוב הרב מלצר בעיר.

כשהחל השלום עם הרבי של היום, שחזר לויז'ניץ, הגיע הרה"צ רבי ברוך שמשון הגר - כיום הרבי מויז'ניץ בית שמש - לבקש מחילה מסבו ודודו ה'ישועות משה', כשאחד הדברים שגרמו לפילוג, היה שויז'ניץ ממונסי, פתחו בית מדרש בבני ברק.

מאז, השלום והשלווה נשמרו בין החצרות ובקרבה גדולה של האדמו"רים מנוחתם עדן ובין צאצאיהם, שהוכתרו אחר לכתם.

נדבורנה: אחדות נדירה שממשיכה כצוואת הרבי זצ"ל

אחת החצרות שאין בה מחלוקת בכלל, אך התפצלה לכמה חצרות - היא חצר נדבורנה. מאז הסתלקות הרבי בז' אדר תשע"ב, ידעו החסידים כי בנדבורנה פירוד ומחלוקת לא יקרו, אך יהיו שיאמרו כי מאחורי הקלעים כן ישנה איזושהי מתיחות.

החסידים זכרו את נאומו של הרבי זצ"ל בהכנסת ספר תורה, שהכניס בעודו חולה במחלה הקשה, שנה קודם הסתלקותו. הרבי דיבר בבכי תמרורים במשך שעה ארוכה, בגודל ושגב מעלות השלום וכן בצוואתו שפורסמה באופן יוצא דופן לעיון הרבים, ביקש בכל לשון של בקשה מבניו ומחסידיו לשמור על האחדות.

על פי הצוואה, בנו הגדול הוכתר לאדמו"ר מנדבורנה ועוד שלושה בנים בירושלים, ביתר ואלעד למעשה האחים האדמו"רים משתתפים בחתונות, זה אצל זה וקמים לריקוד במצווה טאנץ, במשך דקות ארוכות, כשציבור החסידים שש ושמח לראות איך השלום בין כל האחים מחזיק מעמד.

הרבי זצ"ל בצוואתו, הורה לבנו בכורו האדמו"ר מנדבורנה, שישתתף בחתונות במשפחת המלוכה, מהחל ועד כלה, ואכן האדמו"ר מקיים את רצון אביו זצ"ל ובמהלך השנים אף חזר במיוחד מחו"ל, עת אחיו האדמו"ר מנדבורנה ירושלים, חיתן את ילדיו וכן בשאר שמחות.  

כמו כן, במהלך השנה יבואו האחים האדמו"רים לביקורים האחד אצל אחיו ובפרט בימי הרחמים והסליחות, יעלו זה אל זה, לאחל שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה וכן יתקשרו לאחל מזל טוב בהולדת הנכדים.

רק בשנה שעברה הגיע האדמו"ר מנדבורנה ממקום מושבו בקרית נדבורנה בבני ברק, לקבל את קהל חסידיו בעיר אלעד לעצה ולברכה, בשעת קבלת הקהל, הגיע למקום, אחיו הצעיר האדמו"ר מנדבורנה אלעד, לבקר, לברך ולהתברך אצל אחיו הגדול לקראת השנה וזאת לאחר שכמה מחרחרי ריב ניסו לזרוע מהומה, על כך שכביכול מפריע לאדמו"ר מאלעד שמגיעים לקבל קהל בעירו.

על פי צוואתו של הרבי ה'באר יעקב', כמידי חודש בחודשו יתכנסו האחים לסעודת ראש חודש משותפת, כאיש אחד בלב אחד, כשבדרך כלל הסעודה תתקיים בבית אמם הרבנית תליט"א, או בבית אחד מהאחים, לפי סדר מסוים הנקבע מראש, כשמידי כמה חודשים נערכת אף סעודת ר"ח לכלל צאצאי הרבי זצ"ל, בכדי לחזק את עניין השלום.

אחד מחסידי נדבורנה ירושלים, מסביר ל'בחדרי חרדים', עד כמה גדול השלום, שאפילו גבאי ביהמ"ד הגדול בירושלים, הינו חסיד מובהק של הרבי הגדול מבני ברק וזה כלל לא מפריע להמשיך בתפקיד.  

גם במוסדות החסידות בקרית נדבורנה בבני ברק, לומדים נכדים של האדמו"רים מביתר וירושלים וכן בנים לאח האדמו"ר הרה"צ אהרן דוד רוזנבוים וכן בנים של הגיסים הרה"צ רבי אשר אנשיל כץ והרה"צ רבי נפתלי שנייבלג.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!