דברים שצריך לשקול לפני הגשת תביעת רשלנות רפואית

1. האם אכן הייתה רשלנות?

אדם שאין לו די ידע רפואי עשוי לטעות בתום לב ולחשוד שמעשה מסוים של רופא או של צוות רפואי, אשר תחת כל קריטריון רפואי נחשב לגיטימי לגמרי, הוא מעשה של רשלנות רפואית. כלומר, לא תמיד מה שנדמה כמו התרשלות הוא אכן התרשלות – וזאת ניתן לקבוע בעזרת חוות דעת של רופא שמתמחה בתחום בו מדובר: הוא בודק את הנסיבות, מעיין במסמכים הרפואיים וקובע האם אכן הייתה התרשלות או לא.

2. האם הנזק בעקבות ההתרשלות ממשי?

גם אם אכן הייתה רשלנות רפואית, לא תמיד הנזק שנגרם בגינה נחשב ממשי, דהיינו כזה שניתן לקבל בעבורו פיצויים. כך למשל אם הנזק חולף לאחר תקופה קצרה, או אם כלל לא נגרם נזק, אזי לא כדאי להגיש תביעת רשלנות רפואית לבית המשפט משום שעצם הגשת התביעה והכנתה ככל הנראה יעלו יותר כסף מאשר סכום הפיצויים שייפסק לטובת התובע, אם בכלל ייפסק סכום כזה.

3. האם יש קשר בין הרשלנות לבין הנזק?

לאדם שאיננו מיומן או אין לו די ידע רפואי עשוי להידמות לעיתים כאילו הנזק התרחש במישרין בגלל ההתרשלות, אך לא תמיד מדובר בקשר סיבתי חד משמעי. אם הקשר בין ההתרשלות לבין נזקי הגוף הנטענים קלוש או בלתי ניתן להוכחה, אזי תביעת הרשלנות הרפואית לא תצלח. רק אם ניתן להוכיח למעלה מכל ספק את קיומו של הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק, אז כדאי להמשיך בתהליך התביעה.

4. האם התביעה כדאית?

תביעות רשלנות רפואית נושאות עלויות גבוהות שנובעות בעיקר בגלל הצורך לממן חוות דעת מומחים ולשלם אגרות שונות לבתי המשפט. לכן יש לחשב את כל העלויות הידועות מראש ולהבין האם בכלל כדאי לגשת להליך המשפטי או שאולי סכום הפיצויים לא יהיה שווה את זה. אם לא, לעיתים עדיף פשוט לוותר על התביעה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!