האם אפשר לקיים כפרות בצ'ק או בכ. אשראי?

א. בשו"ע (תר"ה, א) כתב: "מה שנוהגים לעשות כפרה בערב יום כפורים לשחוט תרנגול וכו' יש למנוע המנהג" (משום דרכי אמורי, ומשום שנראה כאילו מקריבים קרבנות בזמן הזה) וברמ"א כתב: "ויש מהגאונים שכתבו מנהג זה וכו' וכן נוהגים בכל מדינות אלו ואין לשנות". וכן נהוג כיום בכל העדות (כף החיים שם, ח).

ב. העושים כפרות בכסף: אם עושים גם לאחרים, יעשו תחילה לעצמם ואח"כ לאחרים, בסכום כל שהוא – במזומן, לא בצ'ק ובוודאי לא בכרטיס אשראי. מניחים הכסף במפית, ומסובבים מעל הראש ואומרים: "זה הכסף ילך לצדקה וכו'". ואין לפדות בכסף מעשר (משנ"ב ובאר היטב), והכסף ילך לצדקה – לעניים דווקא.

ג. העושים כפרות בבעלי חיים: יש לעשות דווקא בכאלו שאין מקריבים על המזבח. ואפשרי גם בדגים (מ"ב בשם הלבוש).

פרטי דינים לנוהגים לעשות כפרות בבעלי חיים:

לוקחים לכל אחד מבני הבית תרנגול לזכר ותרנגולת לנקבה (אריז"ל). כשאין היד משגת אפשר בתרנגול אחד לכל הבנים ובתרנגולת לכל הנקבות (שו"ע הרב, ג), ובגמר הכפרה לא יאמרו "נפש תחת נפש".

איש שעשה בתרנגולת ואשה בתרנגול – יצאו בדיעבד (א"ר מבוטשאטש תנינא, תרה).

למעוברת לוקחים גם תרנגול אולי תלד זכר: למשנ"ב – שתי תרנגולות ותרנגול אחד, לאריז"ל – שלש נקבות ושני זכרים. ועושים הכול על ראשה בלבד (אולטרה סאונד – נאמן בזה [שו"ת קנה בושם ב, כ שלא כדעת המנחת יצחק], ולוקחים כפי שהורה הסורק. אם טרם מלאו מ' ימים מעיבורה צריכה כפרה רק לעצמה – הגרי"ש אלישיב והגר"ש וואזנר זצ"ל).

עדיף לתת לעני את שווי הכפרה ולא את העוף עצמו.

ד. מי שלא עשה כפרות בעשי"ת יכול להשלים בהושענא רבה (שו"ת שארית שמחה, ח).

(הרה"ג רבי יצחק יעקב פוקס, ירושלים)

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!