המדינה תסבסד - האגרה במנהרות הכרמל לא תתייקר

פירות המחאה הציבורית מגיעים לראשונה לפרויקטי האגרה בענף התחבורה - ומעידים עד כמה רחוק מוכנה המדינה ללכת כדי להימלט מביקורת ציבורית-צרכנית קשה. ל-TheMarker נודע כי משרדי האוצר והתחבורה עשויים לסכם בימים הקרובים עם זכיינית פרויקט מנהרות הכרמל בחיפה, קבוצת כרמלטון, על ביטול הייקור הצפוי של אגרת הנסיעה במנהרות.

האגרה אמורה היתה לזנק ב-1 בינואר הקרוב ב-20%, בהתאם למודל הפיננסי שנקבע בהסכם הזיכיון ובהתאם לסל הצמדות תקופתי. משמעות ייקור זה היא העלאת תעריף המעבר במנהרות הכרמל לרכב פרטי למשל מ-12 שקל כיום (לכיוון אחד בשני המקטעים) ל-14.4 שקל לכיוון. ואולם מחשש לביקורת ציבורית על מתווה פרויקטי האגרה ככלל, ומחשש לפגיעה צרכנית בפרויקט עצמו, הגיעו המדינה והזכיין להסדר עקרוני שלפיו ייקור האגרה יתפרס על פני שנה וחצי, ואילו המדינה תספוג את אובדן ההכנסות לזכיין מקופתה.

לפיכך, האגרה לא תתייקר בחודש הבא. העדכון הבא יהיה רק ביולי, ובשיעור מופחת - וזה יועלה בהדרגה עד אמצע 2013. במקביל, תשלם המדינה לזכיין את סכום ההעלאה שנמנע בגין מעבר כלי רכב במנהרות.

לפי הערכות, מדי יום חולפות במנהרות הכרמל מכוניות ב-40 אלף מקטעים (מעבר לאורך כל הציר נדרש בשני מקטעים). לפיכך, תידרש המדינה בסבסוד שעשוי להסתכם בכ-1.4 מיליון שקל מדי חודש.

ואולם, המדינה הציבה עבור הזכיינית רשת ביטחון למקרה שהכנסות הפרויקט יהיו נמוכות מתחזית הביקושים שעמדה בבסיס המודל הכלכלי. היות שנפחי התנועה במנהרות נאמדים כיום בשיעור של 65%-70% מהתחזיות, הרי שרשת ביטחון זו צפויה לפעול בכל מקרה. לפיכך, הסכמת המדינה לסבסד את הייקור עשויה להפחית במידה מסוימת את סכום הפיצוי שממילא תידרש המדינה להעביר לזכיינית. הסכם זה נדרש עדיין באישור שרי האוצר והתחבורה - וכן באישור המלווים הפיננסיים של הזכיינית.

בוחנים גבייה של אגרה דיפרנציאלית

פרויקט מנהרות הכרמל נחנך בדצמבר 2010 על ידי קבוצת כרמלטון של שיכון ובינוי (50%) ואשטרום (50%) בהשקעה של כ-1.22 מיליארד שקל, לאחר שלוש שנים וחצי של עבודות, ו-17 שנה לאחר שהחל תכנון הפרויקט. הפרויקט מציע למעשה מעבר בבטן הר הכרמל, כדי לחסוך לנוסעים בין מישור החוף הצפוני לדרומי את המעבר הפקוק והמרומזר בעיר חיפה. בניגוד לכביש 6, המעבר במנהרות מותנה בתשלום מראש בתחנות גבייה הממוקמות בכניסה, או באמצעות מנוי.

מאז שנחנך, גרר הפרויקט ביקורת בעקבות תעריפי האגרה הגבוהים יחסית. זאת, כשגם הגורמים המלווים את הפרויקט הודו בחוסר נוחות בתמחורם החריג יחסית. אלא שבעקבות עדכון מדדים שוטף, התייקרה האגרה כבר לפני כשלושה חודשים ב-30 אגורות למקטע (60 אגורות למעבר כולל). תעריף האגרה הנגבה בגין מעבר בשני המקטעים של מנהרות הכרמל: מצומת הצ'ק פוסט ועד כביש חיפה-ת"א, במבואותיה הדרומיים של חיפה, עומד כיום על 12 שקל לרכב פרטי, 36 שקל עבור רכב ציבורי ו-60 שקל עבור משאיות. התעריף לכל מקטע אחד בפרויקט עומד על מחצית הסכום.

הפערים הגבוהים שבין האגרה שנקבעה לרכב פרטי לבין האגרה שנגבית מרכב ציבורי או ממשאית גרר אף הוא תרעומת קשה. זאת, בעיקר מצד חברות ההובלה, אשר מחו על התעריף הגבוה פי חמישה שנגבה מהן. פערים אלה הביאו להדרת משאיות משימוש במנהרות הכרמל, ולמעבר של קווי אגד בלבד דרכן.

לאור התועלת המשקית שבעידוד מעבר משאיות במנהרות הכרמל, והתועלת התחבורתית שבהסטתן משימוש בכבישי העיר התחתית בחיפה, נרתמו לתמוך בדרישה גם ראש עיריית חיפה, יונה יהב, ומספר חברי כנסת. לכן, במסגרת ההסכם המתגבש ישונה מודל הגבייה כך שהמשאיות יזכו להנחה של כ-30% באגרה בשעות השפל של הפרויקט. כלומר, בין השעות 10:00-14:00 ביום, ובין 22:00-06:00 בלילה. תעריפי הנסיעה לתחבורה הציבורית לא ישונו לפי שעה.

במקביל, בוחנים עדיין הצדדים את האפשרות העתידית ליישם בפרויקט אגרה דיפרנציאלית. מדובר בשני מודלים אפשריים: אגרה לפי שעות היממה, כך שתעריפי הנסיעה במנהרות בשעות הערב והלילה יוזלו לעומת שעות היום; אגרה דיפרנציאלית בין ימות השבוע, כך שתובטח הנחה בתעריף הנגבה במנהרות בסופי שבוע ובחגים. עם זאת, יישום אגרה דיפרנציאלית מורכב יחסית, ונכשל למשל בכביש 6.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!