מאזן האימה שהוליד את ההסכם • טור פרשנות

על פי פרטי טיוטת העסקה הראשוניים שגובש, עבתיווכם של השר זאב בנימין בגין מהליכוד בשם הממשלה ויו"ר מועצת יש"ע דני דיין בשם הנהגת המתיישבים, עולה, כי יוזזו חמישה מהמבנים בשכונה בכמה עשרות מטרים.

בתמורה תאשר המדינה תב"ע לשכונה, המהווה חלק מהמועצה המקומית קרני שומרון, דבר שיאפשר לבצע במקום בניית קבע למגורים, ולא רק בנייה יבילה הקיימת כיום.

את שכונת רמת גלעד הקים משה זר, גואל קרקעות השומרון, לזכר בנו גלעד זר הי"ד, קב"ט המועצה האזורית שומרון ותושב איתמר, שנהרג מאש מחבלים בשנת תשס"א.

הרבה קודם לכן, לפני כשלושים שנה, רכש משה זר, גואל האדמות, את שתי חלקות השדה, על גבעה מעל קרני שומרון קנה משה זר, לפני כשלושים שנה מפלסטיני, בכסף מלא. לאחר החתימה על שטר המכירה הראשון, הוכה המוכר הפלסטיני מכות רצח על ידי בני החמולה שלו, מה שכמעט הביא למותו. בעקבות כך, התחנן המוכר על חייו שלא לחתום על שטר הבעלות על החלקה השנייה אותה מכר.
במשך השנים, עיבד משה זר את שתי חלקות השדה, ללא טענה מצד גורמים פלסטיניים על השדות.

בעקבות רצח בנו, גלעד הי"ד, הקים משה זר על שתי החלקות את "רמת גלעד" כשבתי המאחז משקיפים אל ביתו.

לפני מספר שנים הודיע פלסטיני, קרוב משפחה של מי שמכר את השדות, כי השטחים שייכים לו, ובעקבות עתירה של 'שלום עכשיו' לבג"צ, השיבה המדינה כי בכוונתה להרוס את הקראוונים שנמצאים על אותה החלקה עד לסוף שנת 2011.

טענותיו של משה זר על קניית השדות בכסף מלא, ועיבודן במשך 28 שנה, לא הועילו לשנות את גזירת ההריסה. על פי ההסכם המתגבש כעת, יזיזו ברמת גלעד את הקראוונים והבתים מהחלקה עליה יש טענות, אל החלקה השנייה המאושרת. בחלקה המפונה יוכלו התושבים להמשיך ולעבד את האדמה, כפי שעשו ב-28 השנים האחרונות.

שורש הבעיה היא בכך כי מרבית האדמות ביש"ע הם אדמות המכונות "אדמות סקר" משום שבעליהם נפקדים ושונים בחלקם בירדן או בכוויית. אדמות רבות נרכשו גם ע"י יהודים עוד לפני 1948 ויש עליהם רישום אלא שערבים השתלטו עליהם. הירדנים בנו על שטחי היהודים מחנות פליטים ביניהם מחנה קלנדיה. מדוע אדמה נטושה ונפקדת היא פלסטינית? מדוע גרסת פלסטיני שאין לו כל מסמך בעלות אמינה יותר מגרסת יהודי? לבג"ץ פתרונים.

משום מה החליטה בייניש ושותפיה בארגוני השמאל כי כל מה שאינו בבעלות יהודית עכשוית או אדמת מדינה יוגדר כ"קרקע פרטית" פלסטינית. כך אירע שמיגרון שהוקמה ע"י המדינה על שטחי המדינה הפכה להיות מוגדרת כ"קרקע פרטית" לפי דו"ח טליה ששון.

לדברי גואלי האדמות ביו"ש הערבים מוכנים למכור המון קרקעות לכל המרבה במחיר, הבעיה היא שהמנהל האזרחי משתף פעולה עם הרשות ועושה כל שביכולתו כדי למנוע מיהודים קניית קרקעות ביו"ש. כדי לרשום קרקע בטאבו מכריח המנהל לפרסם את שם המוכר בשני עיתונים ערביים שמופצים ביו”ש, וגם לתלות שלטים מאירי עיניים המודיעים על רישום הקרקע- בתוך החלקה וגם במבואות הכפר. "כאשר אני חייב לפרסם את שם המוכר - אני בעצם דן אותו למוות", אומר גואל אדמות ביו"ש.

ובכל זאת, הפעם נראה כי הצדדים מגיעים להסכם שימנה את מראות ההרס של השכונה שכבר נהרסה בעבר מספר פעמים. לא מן הנמנע כי פעילות 'תג מחיר' שעשוייה לגרום נזקים וכאב ראש רב, הן למערכת הבטחון והן לפלסטינים, יצרה מאזן אימה, שגרמה לשתי הצדדים להתפשר – הן למתיישבים שבעבר לא היו מוכנים להזיז קרוון בסנטימטר והן לפרקליטות הסובלת מאובסיה להרוס בתי יהודים ביו"ש.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!