תשובה חוזר לגז הביתי: יציע לנהגים תדלוק בגז בתחנות הדלק

ארבע שנים לאחר שנפרד מחברת אמישראגז חוזר יצחק תשובה אל ענף הגז הביתי, שאותו הוא דווקא עשוי להכחיד בעשורים הבאים - בזכות תגליות הגז הטבעי של דלק במי הים התיכון. דלק, שעזבה את הפעילות בענף הגז הביתי הריכוזי ב-2007, חוזרת אליו מהדלת האחורית, באמצעות שותפות מפתיעה שהקימה עם חברת גז יגל של משפחת אביטן. חברת הגז הקטנה יחסית נוגסת בשנים האחרונות בעקביות בנתחי השוק המקובעים למדי של ארבע חברות הגז הביתי הוותיקות - פזגז, אמישראגז, סופרגז ודורגז.

אלא שהיעד האסטרטגי במהלך של תשובה אינו בהכרח שבירת המבנה המעין קרטליסטי של שוק הגז הביתי (גז פחמימני מעובה - גפ"מ). דלק למעשה מקימה פלטפורמה עסקית, שתכשיר את הקרקע לחדירת הגז הטבעי לשימוש נפוץ במשק הישראלי - על חשבון הגפ"מ, ובעתיד אולי גם על חשבון הבנזין. זאת, באמצעות הקמת עמדות תדלוק בגז בתחנות הדלק הקמעוניות של חברת דלק ישראל, שגז יגל תספק להן את הגז.

זרוע שיווק הגז הטבעי של קבוצת דלק, דלק גז ("דלק שיווק והפצה - גז טבעי"), הקימה באחרונה שותפות עם גז יגל בשם "דלק יגל". דלק תחזיק ב-60% מהמניות בשותפות, וגז יגל תחזיק ב-40%. את הפעילות ינהלו במשותף אהרון אביטן, מנכ"ל גז יגל, וגיא זילברמן, סמנכ"ל השיווק של דלק גז. עד כה התקשרה השותפות בכמה חוזים לאספקת גפ"מ בהיקף צנוע יחסית של 3,500 טונה בשנה. מדובר בלקוחות כמו גדות ביוכימיה (חברה בת בקבוצת דלק), מפעל הזכוכית פניציה, עיריית רמלה ומפעל טקסטיל בדימונה.

לאחר הסיכום על השותפות דיווחה דלק ישראל, החברה הבת של קבוצת דלק לשיווק תזקיקי נפט, כי רכשה את פעילות דלק גז תמורת 1.8 מיליון שקל והפכה אותה לזרוע בת. בכך, רמזה על הכיוונים שאותם בוחנת בימים אלה דלק לצורך הרחבת השימוש בגז טבעי - והשימוש בגפ"מ כפתרון ביניים ללקוחות: הסבת מפעלי תעשייה תהליכית לשימוש בגפ"מ והקמת עמדות תדלוק בגפ"מ בתחנות הדלק.

דלק ישראל, בניהולו של אבי בן אסייג, מפעילה ברחבי הארץ 249 תחנות תדלוק קמעוניות. בישראל פועלות כיום כ-50 תחנות דלק המאוישות בעמדות תדלוק בגפ"מ, כמחציתן בתחנות הדלק של דור אלון המתחרה. הנעת מכוניות בגפ"מ נחשבת לזולה ולנקייה יחסית - אך סובלת מרתיעה מצד נהגים, ומחשש לסיכונים בחללים סגורים (חניונים). לעומת זאת, הסבת מנועים לשימוש בגז טבעי דחוס (CNG) נחשבת לבעלת פוטנציאל עתידי מבטיח.

לפני כשנה הוקמה ועדה בין משרדית כדי לבחון את הגברת השילוב העתידי של גז טבעי במשק - ומשרד התשתיות אף הקים לצורך כך מינהלת פנים משרדית. בין היתר צוין כי הוועדה תעסוק בשאלת מעבר ציי תחבורה גדולים לשימוש ב-CNG במקום בסולר ובבנזין. הקמת דלק גז נועדה להאיץ את הרחבת השימוש בגז טבעי - כדי להגדיל את שוק הלקוחות של ספקית הגז תמר, שבה מחזיקה דלק 31.25%. דלק גז כבר החלה במהלכים להקמת מתקן לדחיסת גז טבעי, וכן התמודדה במכרזי חלוקת הגז של משרד התשתיות.

תשובה יפתח דלתות

המודל העסקי של החברה המשותפת מושתת על ניצול היתרון היחסי של כל אחת מהשותפות. דלק ישראל תספק את הגישה ללקוחותיה התעשייתיים במגזרי הסולר והמזוט - ותפתח דלתות ללקוחות הכבדים יותר בתעשייה, בזכות אחזקותיה של הקבוצה האם בספקיות הגז הטבעי למשק (ים תטיס ותמר). גז יגל תעמיד את שירותי הלוגיסטיקה לאחסון ולאספקת גפ"מ, וכן את ניסיונה בהסבת מפעלים לשימוש בגפ"מ במקום במזוט - ובמכירת גפ"מ מוזל.

שיתוף הפעולה יאפשר לדלק להציע ללקוחות התעשייתיים גפ"מ כפתרון ביניים זול ונקי יותר מתזקיקי הנפט שבהן הן משתמשות כיום - כצעד ראשון לקראת החלפתו בגז הטבעי הזול והנקי עוד יותר, עם תחילת ההזרמה ממאגר תמר ב-2013.

תשתית הגפ"מ שתיבנה במפעלים תוכל לשמש את הלקוחות בעתיד לצורכי גיבוי נדרש, תוך הישענות על רישיון הספק של גז יגל. באופן כזה, דלק לא תיאלץ להקים פלטפורמה עסקית חדשה - שתצריך אישורים רגולטוריים סבוכים עבור שיתוף פעולה עם לקוחותיה במגזר הגז הטבעי (פזגז מקבוצת פז), או עם מתחרותיה במכרזי משרד התשתיות לחלוקת הגז הטבעי - סופרגז, אמישראגז ודורגז.

שוק הגפ"מ עתיד להצטמצם באופן מהותי עם החדירה הגוברת של הגז הטבעי למשק האנרגיה בעשורים הקרובים, בעיקר בעקבות ההסבות הצפויות של מפעלי התעשייה לשימוש בשריפת גז טבעי ליצירת קיטור. חברות הגפ"מ הוותיקות כבר נערכות זה זמן מה לעידן החדש, ונטלו חלק אגרסיבי במכרזים המדשדשים שפירסם משרד התשתיות להקמת תשתית חלוקת הגז.

כך, זכתה אמישראגז במכרז להנחת תשתית חלוקת הגז בנגב, ואילו סופרגז זכתה במכרז המקביל באזור גוש דן. לפיכך, שיתוף הפעולה עם גז יגל יאפשר לדלק לתת מענה ליתרון של חברות הגפ"מ, שממנפות את חוזי אספקת הגפ"מ שלהן כדי לחתום עם הלקוחות על מכירת גז טבעי חלופי שירכשו עבורן מרשת ההולכה.

מהלך זה של דלק צפוי לעורר תרעומת בענף, ולגרור אף התערבות של רשות ההגבלים העסקיים. זאת, משום החשש לפגיעה בתחרות בשיווק הגז הטבעי ללקוחות קצה - לאור אחזקתה של דלק גם בספק גז.

האחים אביטן נכנסים בדלת הראשית

עבור גז יגל, נושא בחובו שיתוף הפעולה יתרון כפול. החברה, שהקימו האחים אביטן ממושב שדה צבי בדרום, היא היום חברת הגפ"מ החמישית בגודלה בישראל, ומשרתת כ-50 אלף לקוחות ב-12 סניפים. ב-2008 רכשה החברה את חברת הגפ"מ הקורסת גז מרכז - בעסקה שכללה גם את מתקן ניפוק הגפ"מ ביישוב יסודות, שאותו הפכה למרכז הלוגיסטי הארצי שלה. לצדו, מחזיקה החברה במכלי אחסון בהיקף 400 טונה בקצא"א.

החברה הצנועה יחסית התמקדה עד כה בשוק הביתי, והצליחה לנגוס בנתחי השוק של חברות הגז - בזכות תמחור מוזל מהותית של הגפ"מ שהציעה ללקוחות. מרווחי השיווק העצומים שנהוגים זה עשרות שנים בשוק הגפ"מ מאפשרים לארבע החברות הגדולות בו, המחזיקות יחד ב-94% מהשוק ואשר הואשמו בעבר בקרטל - לרכוש מבתי הזיקוק גפ"מ ב-9-10 שקלים לקוב ולשווק אותו ללקוחות הפרטיים ב-30-36 שקל לקוב.

גז יגל ניסתה לנצל כשל שוק זה, תוך שהיא נתמכת ברפורמה הצרכנית שאושרה לפני ארבע שנים בשוק הגפ"מ, במטרה להקל על מעבר לקוחות מספק גז אחד למתחרה. בתום סדרת מאבקים עזים מול הספקיות הגדולות הצליחה, לפי הערכות, לכבוש נתח שוק של 5% מהמגזר הביתי.

ואולם, אין להשוות את ההכנסה מלקוח ביתי לגישה לחוזי אספקה רב-שנתיים של גפ"מ ללקוחות תעשייה תהליכית כבדים. עד כה התקשתה גז יגל להשיג דריסת רגל מהותית במגזר זה, ורשמה הצלחה בעיקר במכרזים במגזר המוסדי. בין היתר, גברה גז יגל על מתחרותיה במכרזי אספקת הגפ"מ למפעלי תע"ש ולבתי החולים איכילוב, מאיר, נהריה ולוינשטיין עבור תפעול שוטף והסקה, ולצד הסבת דודי קיטור משימוש בסולר לגפ"מ.

שיתוף הפעולה הרשמי עם דלק יאפשר לה לפיכך כניסה מהדלת הראשית אל העולם הרווחי בתעשייה. ההישג השני שתזקוף לזכותה, והמהותי לא פחות, הוא ההישג התדמיתי. לאחר שנים שבהן הוכפש שם החברה ובעליה בידי החברות הוותיקות - תוכל מעתה גז יגל להתגאות בשותפות עם אחת הקבוצות העסקיות הגדולות במשק, שתשמש, לפחות לשנתיים הקרובות, סוכנת הגפ"מ שלה.

בפעם הקודמת זה נגמר בטריקת דלת

בקיץ 2007 מכרה קבוצת דלק את חלקה (39%) באמישראגז לבעלי החברה, משפחת פרדיס האלמונית, תמורת 67.5 מיליון דולר - סכום נמוך ביחס למזומנים שהיו באותה עת בקופת אמישראגז ונאמדו ביותר מ-100 מיליון דולר. בכך הגיע לסיומה שותפות מתוחה בין שתי הקבוצות, שהחלה עוד ב-1960.

עם רכישת קבוצת דלק על ידי יצחק תשובה בשנות ה-80 מצא עצמו איש העסקים הנתנייתי חסר אונים. מצד אחד לא הצליח למצוא קונה עבור מניות המיעוט בחברה, ומצד שני משפחת פרדיס לא מיהרה לרכוש מידיו את המניות בכל מחיר, והמשיכה בעקביות להתישו. במקביל, הלכו והידרדרו היחסים בין השותפים. דלק מצאה עצמה לצד שותף עוין, שאינו משתף אותה בהליכי קבלת ההחלטות ונמנע מחלוקת דיווידנדים - שהלכו ותפחו עד כדי כר מזומנים של עשרות מיליוני דולרים.

כשביקש תשובה להנפיק את החברה הבת דלק ישראל, שדרכה החזיק באמישראגז, סירבה פרדיס להעביר לידי דלק את נתוני החברה - מחשש לפגיעה בפרטיותה. ערב ההנפקה נאלצה דלק להעביר את המניות לחברה האם דלק פטרוליום.

בכך הפעילה דלק שעון עצר, שחייב את המשפחה להחליט בתוך 60 יום אם לרכוש את המניות או להסתכן בחשיפה פומבית. משפחת פרדיס החליטה לבסוף לממש את זכות הסירוב ולרכוש את מניות דלק לפי שווי 173 מיליון דולר. עם מכירת המניות באמישראגז נהפכה דלק לקבוצת הדלק הקמעונית הראשונה שאינה מחזיקה גם בחברה לשיווק גז ביתי.

פרת המזומנים של ענף האנרגיה: 3.5 מיליארד שקל בלי תחרות

שוק הגפ"מ היה הראשון שלגביו הזדרזה הממשלה לאמץ את המלצות ועדת טרכטנברג - וביום ראשון החליטה לחזור ולפקח על מחירו. הפיקוח הממשלתי יוטל על המחיר הסיטוני שגובים בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד מחברות השיווק של הגפ"מ. כמו כן, יוטל פיקוח על מחיר הגפ"מ בצובר - הנגבה מלקוחות פרטיים בבניינים רבי קומות, למשל.

שוק הגפ"מ מוערך ב-3-3.5 מיליארד שקל בשנה - אך מתאפיין בהיעדר תחרותיות, ואף היה נתון בצל משפט ממושך בגין הקרטל שנוהל בו.

בשוק הגפ"מ פועלים כ-30 ספקים, ואולם החברות הגדולות - פזגז, אמישראגז, סופרגז ודורגז - מחזיקות בכ-94% ממנו.

הגפ"מ מיוצר ברובו בבתי הזיקוק (70%), והיתר מיובא. ב-2005 הוסר הפיקוח על מחיר הגפ"מ לצרכן, ובמסגרת פיצול בתי הזיקוק והפרטתם הוסר הפיקוח גם מהמחיר הסיטוני בשאר בתי הזיקוק. ב-2007, למרות הציפייה להתפתחות שוק תחרותי, הועלו כמעט מיד מחירי הגז הסיטוני ב-30%-40%. שתי רפורמות אליהן יצאה הממשלה במטרה להגביר את התחרות בענף - לא הניבו עד כה תוצאות.

לפי הערכות, כשלי השוק גוררים גביית יתר שנתית של כ-150 מיליון שקל מהצרכנים בידי בתי הזיקוק וחברות השיווק בגלל מרווחי שיווק שמגיעים במגזר הפרטי ל-300%.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!