פישר: מי שרוכש 5% מבנק לאומי יכול להשפיע על 40% מהתמ"ג של ישראל

"החוק לא נועד להחזיר את השליטה בבנק לידי המדינה אלא לוודא שהבנק יפעל לטובת כלל בעלי המניות ולא רק כלפי בעל מניות שמחזיק 10% או 20% מהבנק", כך אמר היום נגיד בנק ישראל פרופסור סטנלי פישר, בדיון בוועדת הכספים של הכנסת בנושא תיקון חוק הבנקאות.

תיקון החוק נועד להגדיר את ככלי התנהלות של בנק ללא גרעין שליטה, ולהגביל את יכולת ההשפעה של בעלי מניות שלא קיבלו היתר שליטה, על דירקטוריון הבנק והרכבו. השלמת תיקון החקיקה אמור לאפשר למדינה לממש את יתרת החזקותיה (6%) בבנק לאומי ללא החשש כי גורמים שלא קיבלו היתר שליטה, ישתלטו על הבנק.

התיקון קובע כי ועדה ציבורית תכהן כוועדה "אקטיבית" ובלתי תלויה ותמליץ לאסיפה הכללית על מועמדים לכהונה כדירקטורים בבנקים שאין בהם גרעין שליטה. בנוסף לוועדה, יוכל כל מי שמחזיק ביותר מ-2.5% ממניות הבנק להציע מועמד אחד ויחיד למשרת דירקטור בבנק. בעלי מניות קטנים יוכלו להתאגד כדי להגיע יחד להחזקה של 2.5% ולהציע מועמד אחד מטעמם. עם זאת אדם שיחזיק יותר מ-2.5% לא יקבל זכויות עודפות, בכל הנודע להצעת מועמדים לדירקטוריון ויוכל להציע רק מועמד אחד. כך, גם שלמה אליהו המחזיק 10% ממניות בנק לאומי יוכל להציע רק מועמד אחד לדירקטוריון.

תיקון החוק יאפשר גם לבעלי שליטה בבנקים אחרים לוותר על שליטה ולמכור מניות בשוק, אם ימצאו לנכון. על פי הערכות, חלק מבני משפחת ברונפמן השותפה בגרעין השליטה בבנק דיסקונט עשויים אכן לממש חלק מאחזקותיהם בבנק לאחר השלמת החקיקה.

הכוח של בעלי פירמידות

אם הכנסת לא תשלים את הליכי החקיקה בטווח הקצר, הרי שכבר בחודש יוני 2012 כאשר שליש מדירקטוריון לאומי יגיע לפרישה ובעלי המניות יתבקשו למנות 5 דירקטורים חדשים, עשוי שלמה אליהו, שכבר מינה בפועל 2 דירקטורים מטעמו, להשיג שליטה בפועל בדירקטוריון הבנק. בהצבעה הקרובה כוח ההצבעה היחסי של אליהו יהיה גדול יותר שכן מאז ההצבעה הקודמת למינוי חברי דירקטוריון מימשה המדינה מניות בבנק. על כן לאליהו ישנו לכאורה אינטרס לעכב את הליכי החקיקה, לפחות עד סבב המיניים הקרוב.

פישר אמר בוועדת בכספים כי "אנחנו רואים היום שלבעלי פירמידות יש יכולת להשתמש במניות לטובתם. האוצר בדק מחדש את חוק מראני והגיעו למסקנה שיש צורך לשנותו על מנת לוודא שהדירקטוריון יפעל בשם בעלי המניות כולם ולא רק בשם בעלי המניות המובילים. אחרת כולנו נשלם את המחיר. זאת הסיבה לשינוי המבוקש בחוק. ערך המאזן של בנק לאומי 350 מיליארד שקל - שווה ערך ל-40% מהתמ"ג. ערך השוק, 17 מיליארד שקל - 2.5% מהתמ"ג. מי שרוכש את עיקר השליטה בבנק, יכול באמצעות 5% ממניות הבנק להשפיע על 40% מהתמ"ג במדינת ישראל. למדינה אינטרס גדול בשמירה על אופן ניהול בנק לאומי כמו גם בנקים אחרים. היום אחרי המשבר הגדול בעולם אנחנו יודעים עד כמה האינטרס הזה קיים ועד כמה הוא חשוב. מדינות שבהן בנקים נפלו - המדינה נקלעה לבעיה".

שלמה אליהו, בעל המניות הגדול (10%) בבנק לאומי, השואף להשיג שליטה בבנק לאחר שהמדינה תממש את אחזקותיה (6%) הגיעה גם כן לכנסת בניסיון לשכנע את הוועדה להימנע מהליך החקיקה. לפני תחילת הדיון אמר אליהו במענה לשאלת TheMarker על יו"ר מועצת קדימה, חיים רמון: "הוא לא לוביסט שלי, שכרתי אותו לסייע לי בגיבוש גרעין שליטה". אולם כעבור דקות ספורות הצטרף רמון לדיון ובין היתר שלח לחברי הוועדה איום מרומז ואמר כי "למה להיכנס לפגיעה בזכויות קניין ובג"צים". רמון הוסיף ואמר כי "השיטה היום מצוינת. יש פתגם באנגלית "If It's Not Broken, Don't Fix It". רמון טען כי אין צורך בשינוי החוק שכן כבר היום "חוק מראני אומר שתיאום בין בעלי מניות זו עבירה פלילית".

ח"כ שי חרמש מקדימה סירב לקבל את דבריו של רמון ואמר כי הוא "מתנגד לטענה כי לא קיים גרעין שליטה. הרי ברור שבעלי המניות ובעלי האינטרסים נפגשים ומשתפים פעולה ביניהם". חרמש כיוון בכך לכוונה של שלמה אליהו לגבש יחד עם חברת אוצר התיישבות היהודים המחזיקה ב-5% ממניות בנק לאומי קבוצת שליטה שתחזיק יחד 15% ממניות הבנק, כאשר רמון עובד כיום עבור אליהו ונחשב למקורבו של יו"ר אוצר התיישבות היהודים ח"כ לשעבר חגי מירום.

אליהו: זו הלאמה של הבנקים

שלמה אליהו שנתקל בכניסה לדיון בוועדה במפקח על הבנקים בדודו זקן, אמר לו כי "במוקדם או במאוחר אתה תצטרך לתת לי היתר שליטה בלאומי". בהמשך הבהיר אליהו בשיחה עם TheMarker כי בכוונתו להגיש בקשה לקבלת היתר שליטה לאחר שהמדינה תמכור את יתרת מניותיה בבנק לאומי.

אליהו טען בפני הוועדה כי "חוק הבנקאות פוגע בזכויות יסוד קנייניות של המשקיעים. בפועל מדובר בהלאמה של הבנק. באים למשקיעים ואומרים להם: השקעתם ממיטב כספכם אך אתם לא ראויים לנהל את השקעתכם. במקום שהמשקיעים יוכלו להציע מועמדים לדירקטורים, יתנו את הסמכות הזאת לוועדה בראשות שופט. בלי להשקיע, מלאימים בנק מהמשקיעים. לוקחים זכויות של בעלי מניות ונותנים אותן לוועדה. מונעים מבעלי המניות אפילו את הזכות להעמיד מועמדים לבחירה. הרי בכל מקרה גם אם אסיפת בעלי המניות תבחר באותם מועמדים, עדיין הם זקוקים לאישור הנגיד, כך שאין צורך למנוע את האפשרות להציע מועמדים".

אליהו טען עוד כי "תוצאות הצעת החוק היא הלאמה של בנקים ששייכים לאנשים. לוקחים כאן זכויות של בעלי מניות ומעבירים אותן לוועדה. כל ילד יגיד לכם שזו הלאמה״.

הנגיד פישר מנגד לא שתק על התבטאות זו של אליהו והשיב לו בצורה חריפה כי "זו לא הלאמה. יש להפסיק את דיון ההלאמה כי זה פשוט לא נכון". פישר גם הגיב לדבריו של חיים רמון ואמר כי לא נכון לטעון כי החוק הקיים אינו מצריך תיקון וטען כי עד היום לא היה בישראל בנק ללא גרעין שליטה, על כן רמון לא יכול לטעון כי החוק הקיים מוכיח את עצמו כחוק טוב.

גם המפקח על הבנקים דודו זקן הזהיר מפני השארת המצב על כנו, ואמר כי מכיוון ש"חלק ניכר מבעלי המניות לא משתתפים בהצבעות, מסיבות שלהם, ולכן הכוח של בעלי המניות שלקוחים חלק בהצבעה הוא גדול משיעור אחזקותיהם". כלומר, זקן הזהיר כי ללא תיקון החוק עלול להיווצר מצב שבעלי מניות שמחזיקים נתחי מניות מרכזיים יצליחו להשתלט על בנק בישראל ללא קבלת היתר שליטה.

בתום הדיון קרא יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני לבנק ישראל להיפגש עם שלמה אליהו בניסיון להגיע לפשרה. "אני סבור שצריך להגיע לפשרה. אני נותן לכם 10 ימים, תיפגשו עם אליהו, שהוא הנוגע בדבר. אנא דווחו לי תוך עשרה ימים מה חילוקי הדעות שנותרו. נושאים שלא יושגו בהם הסכמה, יועלו להצבעה בוועדה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!