כ"ג חשון התשפ"ה
24.11.2024

קבורה רוויה • לא מה שחשבת

בעקבות החלטת ממשלה ודו"ח מבקר המדינה לגבי מצוקת הקרקעות לקבורה, החל המשרד לשירותי דת לעודד קבורה רוויה לשם חסכון בקרקעות עבור הציבור למגורים, עסקים ותשתיות

קבורה רוויה • לא מה שחשבת



בעקבות החלטת ממשלה ודו"ח מבקר המדינה לגבי מצוקת הקרקעות לקבורה בירושלים, חיפה, גוש דן והשרון החל המשרד לשירותי דת לעודד קבורה רוויה לשם חסכון בקרקעות עבור הציבור למגורים, עסקים ותשתיות. הקמפיין נפתח במסיבת עיתונאים ויום עיון לראשי חברות קדישא מכל הארץ במלון "רימונים שלום" בית וגן בבירה.

במדינת ישראל נפטרים למעלה מ-35,000 יהודים בשנה. בקבורת שדה אשר הייתה נהוגה עד היום, נקברו כ- 270 נפטרים בדונם אדמה. כלומר, בכל שנה הופכים 250 דונם אדמה לבתי עלמין. מצוקת הקרקעות לבנייה עבור מגורים כמו גם לקבורה היא בעיה אסטרטגית איתה מדינת ישראל מתמודדת בימים אלו.

בעקבות החלטת ממשלה בנושא יזם המשרד לשירותי דת בראשות השר יעקב מרגי קמפיין הסברה לעידוד קבורה רוויה אשר יעלה בימים הקרובים בכל אמצעי המדיה. הקמפיין נפתח ביום עיון לראשי חברת קדישא מכל הארץ ומסיבת עיתונאים בהשתתפות השר יעקב מרגי, מנכ"ל המשרד אביגדור אוחנה, הרב יעקב רוז'ה רב חברה קדישא ת"א וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל וחנניה שחור יו"ר פורום חברה קדישא. בכנס עמדו השר והמנכ"ל הן על ההיבטים ההלכתיים והן על ההיבטים המעשיים לגבי קבורה רוויה ובסופו נערך פאנל שכלל שאלות ותשובות בנושא.

קבורה רוויה היא שם כולל למספר שיטות קבורה עפ"י כל כללי ההלכה היהודית ובאישור הרבנות הראשית לישראל. השיטות מיושמות בשלב זה, בעיקר באזורים ירושלים, חיפה והקריות, גוש דן והשרון. קבורה רוויה על סוגיה מצמצמת באופן משמעותי את כמות הקרקע לקבורה. הרציונאל שעומד כמובן, מאחרי שיטות קבורה אלו הוא הטמנת יותר נפטרים לדונם קרקע (המספרים נעים בין 1,000 ל- 2,500 נפטרים לדונם אדמה) ובכך, ייחסך משאב מוגבל ונצרך במדינת ישראל.

השיטה הראשונה נקראת קבורת מכפלה. בקבורת מכפלה טומנים בקבר שדה "רגיל", למעשה שני נפטרים לרוב, שני בני זוג ע"י העמקת החפירה. השיטה השנייה נקראת "קבורה רמה" בה הקבורה נעשית במבנה רב קומות כאשר בכל קומה אפשר להביא את הנפטר לקבורה בקבורת שדה או בקבורת מכפלה. השיטה השלישית היא קבורת "סנהדרין" בה טומנים בדופן הקירות בתוך חללים ייעודיים בעזרת מיטה מיוחדת בדומה לקבורה אשר הייתה נהוגה בתקופת הסנהדרין בה טמנו את הנפטרים במערות אשר נחשפו בירושלים ובמקומות אחרים ברחבי הארץ.

שיטות קבורה אלו הותאמו כמובן, ע"י אדריכלים ובעלי מקצוע עפ"י כל כללי ההלכה היהודית. "בקבורה רוויה אנו חוסכים מקום וכסף רב עבור הציבור. מי שייקבר בקבורת שדה רגילה חייב להבין, כי יהיה עליו לשלם עבור פריבילגיה זו וכספו יועבר בין היתר כדי לממן את העלויות הגבוהות ליצירת פתרונות קבורה בשיטות הרוויה". ציין אביגדור אוחנה מנכ"ל המשרד לשירותי דת.

השר יעקב מרגי מסר: "על המשרד לשירותי דת הוטלה מלאכת מציאת הפתרונות עבור מצוקת הקרקעות לקבורה עוד מהממשלה הקודמת. החיסכון בקרקעות לקבורה יאפשר ניצול הקרקעות עבור מגורים, עסקים ופיתוח תשתיות לאזרחי מדינת ישראל. עקבתי באופן אישי אחר פיתוח השיטות והתאמתן להלכה ולדעת גדולי ישראל. אנו תפילה לבורא עולם כי לא יהיה צורך בקבורה כלל עם בוא משיח צדקנו...". בכנס התייחס השר מרגי גם לנושא הדרת נשים בחברה קדישא וציין: "אין בחברה קדישא תופעה של הדרת נשים, מי שטוען זאת עושה עוול הן לחברות קדישא והן למושג הדרת נשים".

לפרטים נוספים בנושא קבורה רוויה ניתן למצוא באתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת בכתובת: www.dat.gov.il

תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}