"חרדים מבינים שעם משכורת של אברך אי אפשר ללכת למכולת"

כ-600 גברים ונשים חרדים פקדו אתמול את יריד התעסוקה למגזר החרדי שהתקיים במרכז הכרמל בחיפה, כחלק מיריד תעסוקה שפנה לכל אוכלוסיית הצפון. הם הגישו קורות חיים, התראיינו לחברות והתרשמו ממגוון המשרות שהוצגו בעשרות הדוכנים שפוזרו באודיטוריום מטעם חברות, בהם רפאל, ישקר, בזק, בנק הפועלים, חברת החשמל, תנובה, תקשוב, מטריקס, קורן טק ואלביט.

זהו היריד הייעודי השני למגזר בתקופה האחרונה, המאורגן ביוזמת מגוון גופים, בהם תב"ת (תנופה בתעסוקה)-ג'וינט ישראל, התאחדות התעשיינים סניף צפון, משרד התמ"ת ועיריית חיפה. היריד הקודם שנערך בירושלים ביולי, קצר הצלחה עצומה עם כ-4,000 מבקרים.

יוסי קליין, מנהל מפת"ח (מרכז פיתוח תעסוקת חרדיים) מטעם ג'וינט בצפון, הביע שביעות רצון ממספר המבקרים. "זהו בדיוק מספר המבקרים שלו ציפינו - אי אפשר להשוות יריד חיפאי ליריד ירושלמי, שנמצא ליד מרכזי המגורים החרדיים. היריד הוכיח שכל מה שצריך לעשות זה לפתוח דלתות ולגלות רגישות לצורכי האוכלוסיה - ואנשים מגיעים".

יחיאל רוזנברג, חרדי בן 30, הגיע ליריד עם אשתו, גרפיקאית במקצועה. רוזנברג רכש הכשרה כטכנאי אלקטרוניקה בעת שירותו הצבאי בחיל הים במסגרת תוכנית שח"ר (שילוב חרדים), וחיפש עבודה בתחום האלקטרוניקה והמחשבים.

"אני מחפש מקום עבודה רציני וקבוע", סיפר. "הגשתי ארבעה קורות חיים ואני מקווה לטוב. הבעיה היא שהחברות לא הציעו הכשרות אלא חיפשו אנשים עם תארים או הכשרות, והציבור החרדי ברובו נטול הכשרה. גם ההכשרה שרכשתי בצה"ל לא מספיקה עבור מרבית המשרות, ולכן אני לא מוצא עבודה כבר חצי שנה. אמרו לי שבסיום השירות יסייעו לי למצוא עבודה באזרחות - ודבר לא קרה". רוזנברג מספר כי ירידי תעסוקה ייעודיים הם יוזמה מבורכת, אך עדיין ציפה למגוון גדול יותר של משרות. "אשתי מחפשת עבודה בתחום הגרפיקה ולא מצאה שום דבר רלוונטי".

בשנים האחרונות, מספר רוזנברג, מחלחלת במגזר ההבנה שכדי להתפרנס היטב צריך לצאת מהסביבה החרדית המסוגרת. "ההיענות לירידים כאלה כיום גדולה יותר מבעבר, גם מכיוון שבעיית יוקר המחיה החריפה. הציבור החרדי מבין שעם משכורת של אברך אי אפשר ללכת למכולת".

גם בקרב המעסיקים, הוא מספר, הוסרו דעות קדומות ביחס למגזר בשנים האחרונות. "לי אין בעיה לעבוד במקום עבודה חילוני, אבל לתחושתי מעסיקים חששו מאתנו. חשבו שנעשה בעיות ונערים קשיים, כמו אותם חרדים שעושים מהומות באוטובוסים. יש נטייה להעדיף עובדים חילונים גם בגלל מגבלות של עבודה בשבת. אני שמח לראות שהפתיחות גדלה גם מצד המעסיקים".

על אף שיעורי התעסוקה הנמוכים במגזר החרדי כיום - 37% בקרב גברים ו-49% בקרב נשים - וכן דיווחי התמ"ת על כך ש-65% מהמובטלים החרדים אינם מעוניינים לעבוד בעסקים שבהם אין הפרדה בין המינים או שרוב העובדים בהם אינם חרדים - נתוני תב"ת -ג'וינט ישראל מבשרים על מגמת שינוי.

שם מציינים כי בשנה האחרונה חל שיפור ניכר בשיעור החרדים העובדים במקומות מעורבים במסגרת תוכניות הארגון - שיעור השמה של כ-30% בסוף 2010 עלה לכ-50% כיום. בנוסף, בתחילת 2011 שיעור הגברים מכלל האוכלוסייה החרדית בתוכניות תב"ת-ג'וינט ישראל היה פחות מ-30%, ואולם כיום הוא 40%.

שר התמ"ת, שלום שמחון, התייחס ביריד לנושא שילוב המגזר החרדי בשוק העבודה ואמר כי "אם שיעורי התעסוקה הנוכחיים של המגזר החרדי לא ישתנו באופן מהותי בעשורים הקרובים, שיעור התעסוקה הכולל בישראל צפוי לצנוח, דבר שיביא לפגיעה בתוצר הלאומי וברמת החיים של כלל האוכלוסייה".

מוטי יגר, מנהל הפיתוח של חברת ההיי-טק קורן-טק, שהציבה דוכן ביריד, הוא אחד המעסיקים שמחפש חרדים, גברים ונשים, שימלאו תפקידים של מפתחים ובודקי תוכנה במשרדי החברה בחיפה. בשנה האחרונה גייסה החברה שתי נשים בתפקידים אלה. "הרעיון היה לתת לנשים את הביטחון שמקום חילוני לא יערער את חיי היום-יום שלהן ואת האמונה שלהן", מסביר יגר. "עברנו את הצד של החששות, ועכשיו תפקידנו להבהיר למועמדים שגם הם לא צריכים לחשוש".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!