סיכום מקיף: מה'שוואנצונעס', המרד ב'חברון' והאדמו"רים החדשים
כתב 'בחצרות הקודש' באתר החרדי הגדול בעולם, מתכבד להגיש את עשרת הסיפורים המרכזיים שעשו את שנת תשע"ח | בפנים: פטירת גדולי ישראל, ה'שוואנצונעס', שחרור רובשקין, 8 אדמו"רי ויז'ניץ החדשים, מרד ב'חברון', השלום הספרדי, המזכיר החדש במועצת ועוד | מסמך חובה
- משה ויסברג
- כ"ט אלול התשע"ח
מסכמים שנה ב'בחדרי חרדים': קוראינו הנאמנים יודעים בוודאי, כי כמעט בלתי אפשרי לסכם שנה שלימה, ביריעה כה קצרה. גם בהתייחס למספרים, הרי לא ניתן להסתפק בעשרה אירועים, על מנת לתמצת מדור צבעוני, תוסס ומופלא, דוגמת 'חצרות הקודש'.
עם זאת, ניסיתי בשורות הבאות להגיש בקצרה, על קצה המזלג, את עשרת האירועים והאישים המרכזיים, אשר עשו השנה החולפת, כפי שהם התרחשו מנקודת מבטי.
המגוון הוא מרתק ושונה. היו דברים שהחלו כקוריוז ו'תפסו' רק מאוחר יותר. מאידך, ישנם נושאים, שאת השפעתם המלאה טרם ניתן לאמוד. אם כן, אלו הם עשרת הפעימות של השנה החולפת, ה'תשע"ח, שהייתה ואיננה:
1. הסתלקותם של גדולי הדור
אם היינו נדרשים לדרג את השנה החדשה, לקבוע לה אופי וליצור לה פנים, אין ספק כי קביעה אחת תהדהד בראש: זו הייתה שנה של הסתלקות צדיקים.
כבר אמרו חז"ל, גדולה מיתת צדיקים שמכפרת. יש בה באמירה הזו, כדי לנחם ולעודד את מי שנפשו קרועה ומרוטשת בעקבות לכתם של מאורי וצדיקי הדור, והם היו רבים בשנה האחרונה, לדאבון ליבנו.
זכות היא לי, כמו גם חובה קדושה, לתאר את הליכותיהם של צדיקים בעת פטירתם, ולשרטט לקוראים קווים לדמותם הטמירה, למען ידעו דור אחרון, את הדרך אשר הנחילו לנו אותם גדולים בחייהם ובמותם. וכפי שכבר אנו יודעים, כי צדיקים - גם במיתתם קרויים חיים.
השנה תיחרט בהסתלקותם של שני גדולי הדור, מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, שנפטר בערב חנוכה בגיל 104, ומרן ראש הישיבה הגר"ש אויערבך זצ"ל, שנפטר בפתע פתאום, בשבת 'זכור', והותירו את תלמידיו יתומים.
הסתלקותם של מאורי הדור משני פלגים שונים בציבור הליטאי, השאירה אחריהם ציבור יתום, בוכה ודומע. אמנם לא אלמן ישראל, ואנו מובטחים כי עם ישראל ימצא תמיד את מנהיגיו, את הרועים הנאמנים אשר אחריהם ילכו הצאן. אך אינה דומה הנהגה להנהגה. כל אחד יכול לראות, כיצד ההסתלקות של שני גדולים אלו, שהיו מקובלים על כל שכבות הציבור, גרם לפירוד וקרע נוראי, שהשם ישמרנו.
המשבר מחלחל עד לפן המעשי, והוא בולט עתה במיוחד, מהזווית הפוליטית המוניציפאלית שגועשת כמרקחה. איש את רעהו חיים בלעהו, ויד איש באחיו, לדאבוננו.
2. כולם רוצים להיות 'שוואנצים'
מי שקוטף את תופעת השנה בעולם החסידות הוא הרבי הצעיר מויז'ניץ, שהטביע חותם אדיר בכל הנוגע למושג של התקשרות חסיד לרבו. הרבי שהטביע את המושג "שוואנצונעס" - מלשון תהיה זנב לרבי בכל אשר הוא, ולא תהיה 'באצ'י' - כמו אדון לעצמך, הפך לשם דבר בכל העולם.
אין בחור חסידי ושאינו חסיד, שלא מכיר את ה'שיטה' השנויה במחלוקת בקרב חסידי ויז'ניץ, האם לכך התכוון הרבי הקודם בעל ה'ישועות משה' זצ"ל, או שמא החדיר רק תורה יראת שמים וחובת לבבות.
היו שאמרו במהלך כל התקופה, כי כל אדמו"ר היה רוצה שחסידים יתנהגו כ'שוואנצים' אחריו, אך כאן מגיע רבי ואומר את הדברים בקול – מה שבאמת ראוי להערכה על האומץ להציג בגאון את חשיבתו הייחודית והיעדר החשש מפני המלעיגים עליו.
3. שחרור רובשקין
מי שהביא שמחה גדולה לעולם היהודי במהלך השנה שחלפה, הינו האסיר החבד"י המפורסם, ר' שלום מרדכי רובשקין. האיש שלא הפסיק לחגוג מאז שחרורו המפתיע, הודות לנשיא האמריקני, הגיע גם לישראל לביקור קצר, ואין מוסד שחפץ ביחסי ציבור שלא הזמין אותו לבקר.
רובשקין עצמו? הוא רץ בשמחה ממקום למקום כחתן ביום חופתו. מצידו הוא רואה בזה ערך קדוש, לצאת ולחזק יהודים באמונה ובטחון בבורא עולם ובהשגחתו הפרטית על כל יצוריו, להודות על הנס הגדול שחווה ולהכיר תודה על התפילות למענו.
מחזה מרגש היה לראות אנשים שלא הכירוהו כלל וכלל, אשר חגגו עמו שעות על גבי שעות, בשמחה ובהתרגשות מופגנת. ביקוריו בריכוזים החרדיים בניו-יורק הפכו למחזות נדירות בנוף החרדי והציגו את הערבות ההדדית בתוך המגזר החרדי בשיא תפארתו. כך גם קבלות החיזוק שקיבלו למען שחרורו, בהיותו מאחורי מסך הברזל, חצה מחנות וכלל את החוגים החרדים מקצה לקצה.
ביטוי לעוצמת ההתלהבות משחרורו המפתיע, בלטה בעובדה הנדירה, שגם גדולי ישראל הליטאים התרגשו לערוך קבלת פנים לבבית לחבדני"ק לבוש הסירטוק המאושר בביתם.
4. שמונת אדמו"רי ויז'ניץ חדשים
מדור 'בחצרות הקודש' כידוע, מתעסק בסיקור חיי עולם החסידות על רבותיו וחסידיו, השנה הזאת התברכה בשמונה אדמו"רים חדשים בכל העולם והפעם באחדות ובהרמוניה נפלאה שאין דומה לה.
האדמו"ר מויז'ניץ ממונסי זצ"ל, שהסתלק לבית עולמו בשלהי החורף, הניח אחריו מאות צאצאים נכדים, נינים ובני נינים, ובראשם שבעת בניו ונכדיו, הפזורים בקהילות הקודש בכל קצוות תבל – קהילות אותם הקים במשך ימי חייו ועם הסתלקותו הוכתרו שבעת הבנים והנכד הבכור, לאדמו"רים בעצמם, כשהם ממשיכים את שושלת הקודש של בית ויז'ניץ.
כבר בחיי חיותו מינה הרבי זצ"ל את בניו לרבני קהילות החסידות בארץ ובעולם, הפועלים באחדות והרמוניה נפלאה שאין בנמצא בשום חסידות.
הרבי שלח את בניו למקומות שונים, תוך שהוא מדגיש שבבוא היום כולם ימונו לאדמו"רים במקומות מושבותיהם. כך נחסכו מחלוקות וסכסוכי ירושה קשים.
תחת הנהגתו פרחה והתרחבה ממלכת חצר הקודש, כשבניו מנהיגים ומנווטים אותן בידיהם האמונות, על פי דרכו בקודש, ומנחילים את מורשתו מדור לדור.
בויז'ניץ אומרים בהלצה, כי חסיד שמתחבט בימי החנוכה לאן ללכת, יש לו בכל יום הדלקה של שמונה אדמו"רים והוא יכול לחלק כל ערב לרבי אחר.
5. המרד הגדול בישיבת 'חברון'
בעת דמדומי השנה, לקראת בין הזמנים של חודש אב, התבשר עולם הישיבות על מרד המוני שטרם נראה כמותו בהיכלי הישיבות. אם עד היום ידענו שבחור שמורד נזרק מהישיבה, הרי שלא עוד.
בישיבה החשובה ביותר - ישיבת 'חברון' בגבעת מרדכי, שם רוב מניין ובניין של בני הישיבה פרצו במרד, ולא נכנסו לאולם בית המדרש. התברר שתלמידי הישיבה, נקעה נפשם מגדרים וסייגים בכל מה שקשור לתקנות שהונחתו עליהם – הישיבה שהיא סמל ל'גדלות האדם', לא יכלה עוד לסבול.
מי ששבר את גב הגמל, היה בחור בישיבה, שלרוע מזלו, התראיין לתוכניתו של אמנון לוי 'פנים אמיתיות', במצלמות ופעם אחרת נתפס במצלמות עקיבא וייס בערוץ 'כאן' 11 כשהוא במכון כושר לצרכי בריאות. בחורי הישיבה שראו בסילוקו של בחור טוב שכזה שבירת כל המוסכמות, פרצו במרד שלא נראה מזה שלושים שנה באף ישיבה, ואף לא בחברון, שם כידוע לא קיימים מחזות של השלכת 'סטנדרים' ושימוש בגז מדמיע.
6. מהפכת המצ'ינג
השנה האחרונה כך נראה הייתה בסימן משמיעין על השקלים: מהפכת המצ'ינג, שתפסה את כל הרשתות ונדמה שהציבור החרדי, ציבור עשיר ונדיב לב.
זו הייתה מהפכת הצדקה שכבשה את העולם היהודי: ההתרמה הממוחשבת, או כפי שרגילים לכנות אותה – 'המצ'ינג' התאפיינה בגיוס המוח היהודי, הטכנולוגיה המתקדמת, והאומץ לגייס כספים בסכומים מעוררי סחרחורת.
הקמפיינים שטפו את המגזר בזה אחר זה: בטלפון, במחשב, בעלוני הסברה, בחצר החסידית אליה הם משתייכים, או בארגון חסד שבו הם נתקלו באופן אקראי. זה התחיל בעולם היהודי, פרץ למרחב הבינלאומי, ומעריצי הפלטפורמה ייחסו לה את חזון אחרית הימים ואת האחדות העתידה לשרור בין הלאומים השונים. לא פחות.
חצרות חסידיות רבות השתמשו בשירותי המצ'ינג בשנת תשע"ח כדי לגייס כספים מציבורים וקהלים חדשים. הערכות מדברות על עשרות מיליוני שקלים שעברו מידי הקהל למנהלי המוסדות בזכות המהפכה. באשר להמשך, הדעות חלוקות. יש מעריכים כי המהפכה הזו תמצה את עצמה, והכסף יתאדה בשל כל שהוא מן הכיס. מאידך, יש סבורים כי מהפכה הזו רק בראשיתה. ימים יגידו.
7. ליפא חוזר בתשובה
מי שחזר בתשובה בשנה החולפת, הוא הזמר הפופלרי ליפא שמעלצר, שגם אם בדירוג הזמרים הוא לא נחשב "גדול הזמר", המקום היה שמור לו תמיד. הוא סטה מהדרך, עשה קצת שטויות, חשב שהוא יותר חשוב מהרבנים, עד שתפס את עצמו במלוא הרצינות. אחרי המהפכה הוא מופיע מידי ערב בחתונות של המיינסטרים בניו יורק החסידית, ולא רק.
מי שאחראי לכל המהפך הגדול של ליפא הם שניים: זאבי פריד והזמר יידל ורדיגר. ליפא הגיע אליהם בשליחות ענק הזמר החסידי מרדכי בן-דוד, אליו הגיע ליפא כשהוא בצרה גדולה. משהבינו השניים שיש להם פרטנר אמיתי, הם החזירו אותו דרך 'מזרח' הנגידים הגדולים אל קדמ הבמה. לקחו אותו לשמחות שלהם, והעוילם נהנה מאוד, ומשם - השמים זה הגבול.
השניים מנהלים לו את כל תוכניותיו, ובחודשיים האחרונים הוא הרוויח מה שלא הצליח בכל השנים האחרונות, עד שבעצמו הפך לתורם גדול.
8. השלום הספרדי שמחזיק מעמד
השנה גם התאפיינה במיוחד ב"שלום הספרדי". אז נכון שמדובר בצמד מילים מפוצצות, אך הפעם באמת היה מדובר בשלום אמת שהותיר גם את אחרון הספקנים .
התמונות שיצאו באותו ערב מהבניין האחרון בסוף רחוב זריצקי בשכונת רמות ד' בירושלים, ריגשו עשרות אלפים מבני יהדות ספרד, ולא רק. תמונה משותפת של גדולי ישראל: הראשונים לציון הרב הראשי הגר"י יוסף, ורבה של ירושלים הגרש"מ עמאר, יושבים זה לצד זה, עם מחולל המהפכה הוותיק של יהדות ספרד השר אריה דרעי, הציתה שוב את התקווה, כי הנה אפשר להסתדר ולשבת סביב שולחן אחד.
סביב שולחן אחד זה מצטלם טוב. אך הפעם זה הלך לשולחן גדול יותר, עם יותר רגליים שיחזיקו וגם לטווח ארוך, מי שחשב שאריה דרעי מתעסק רק בפתיחת חופי רחצה ובקיצור תורים במשרד הפנים, הבין אז שטעה בגדול, האיש, כך מתברר עובד קשה מאוד ובהרבה מאוד זירות.
בשנה האחרונה הוא עמל קשות לפרק עוד מוקש ועוד מוקש במטרה להגיע ליעד, והוא שלום בית חזק ואיתן בעולם התורה הספרדי.
המהלך הוא כל כך רחב, שבהקלטות שנחשפו לפני כשנה וחצי, בהם נשמע אריה דרעי בשיחה עם בנו של חכם שלום כהן, מדבר על הרב עמאר, היו נראים כבלתי ניתנים לפתרון, למרות שאריה דרעי התנצל ואמר "לא הייתה כוונה לפגוע חלילה, וכל מי שמכיר אותי יודע שבחיים לא פגעתי בכבוד התורה". אך השנה הזאת התרצו שני הצדדים והמשבר העמוק - הגיע לפתרון.
כל התמונות שראינו בעבר, היו פרומיל לפגישה ההיסטורית. אם בעבר ניסו אנשי ממון שהכתירו את עצמם כעושי שלום בתרומת מקוואות ובהטסת מסוקים, הם גילו את השלום האיתן והיציב בהודעת סמס במכשירם הנייד.
9. המועצת האגודאית והמזכיר החדש
יהיו שיאמרו שהייתה כאן הדחה, יהיו שיאמרו שרק החלפה, בסופו של יום, המועצת הכי פעילה במגזר החרדי, היא המועצה החסידית של אגודת ישראל, המונהגת בידי מנהיגי הדור, גדולי האדמו"רים בעולם החסידות.
מאז כינונה מחדש של המועצה, לפני פחות מחמש שנים, היו שהרימו גבה, לנוכח תפקיד ה'מזכיר' שהיה בידיה של חסידות ויז'ניץ, במינוי הרב מרדכי שטרן, שכן הרב שטרן היה לדמות יחסית קיצונית בכל מה שנוגע להחלטות המועצת.
מאז יצאה המועצת למאבק חורמה כנגד חוק הגיוס החדש, התבשל גם המהלך בצורך של מזכיר נמרץ יותר, שמביא את דבר גדולי ישראל בצורה ברורה ומסודרת, כזה שאינו מערב דעות עצמאיות.
בהסכמת גדולי האדמו"רים ובעצה עם חברי הכנסת, הוחלט על חזרתו של הרב יעקב ולצר למועצה. הרב ולצר היה מזכיר המועצת בעברו, ומאז הסתלקות ה'ישועות משה' חדל לשמש בתפקיד, אך כעת הוא חזר, יש אומרים 'חזר בגדול'.
10. הח"כ החסידי שהפך לסגן יו"ר הכנסת
השנה התאפיינה בהיסטוריה במדינת ישראל: לראשונה, חבר כנסת חסידי עם פאות ארוכות וגרביים לבנות, התיישב על כס יו"ר הכנסת, בתפקיד הסגן וניהל את דיוני המשכן.
סגן יו"ר הכנסת ח"כ ישראל אייכלר, בלט השנה גם בכובעו הישן והאהוב: דובר ההשקפה החרדית.
מאבקי הדת והמדינה הסעירו את היהדות החרדית השנה יותר מתמיד, ואייכלר יצא אל החזית, כשהוא מכיר היטב את המערכה. יודע היכן יש לדבר, היכן לשתוק, איפה למחות ומתי להגיב בהומור.
זה התחיל טיפין טיפין ואז הפך למבול שהצליף ללא רחמים. 'הדתה' קראו לה. לתופעה של התחזקות מסורתית שהתעוררה בכמה מקומות, בין היתר במוסדות חינוך. דימו לראות בה תהליך חזרה בתשובה, המציאו לה שם שתפס חזק בתקשורת ובכל מקום אפשרי.
מידי שבוע התפרסמו נתונים שונים על חילולי שבת בכל רחבי הארץ. הגיוס קרע את המחנה התורני והפוליטי. מה שעבר בהתחלה בשקט יחסי, הפך בהמשך לפצצה פוליטית מתקתקת. המערכת הפוליטית נכנסה לסחרור, וראש הממשלה נתקף בחרדה.
זה הופיע בכל מקום אפשרי. כחלק מאותה תעמולה, נטען כי גדודי חרדים פושטים על הרחובות, על בתי הספר, על מרכזי המסחר, וכופים על אזרחי ישראל החילונים שמירת שבת והנחת תפילין. כתוצאה ממסע ההסתה, נתקלו שליחי מצווה באלימות פיזית ומילולית, וגברים שביקשו בנועם לשבת ליד גברים במטוס, הוקעו כקיצונים חשוכים ואלימים.
בכל הזירות הללו נאבק אייכלר מול התקשורת העוינת, פעמים לבדו, כשלצד פעילותו העניפה בוועדה לפניות הציבור ובחקיקה, השלים השנה מאות ראיונות לטובת ההסברה החרדית.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות