פיגוע הסברתי בקו 451 • טור אישי

טרטורו של מנוע האוטובוס המדובר בישראל, קו 451 האשדודי, נשמע היטב מתחת לחלוני. אילו ידעתי על חומר הנפץ התעמולתי שהסתתר בו בסוף השבוע האחרון, בוודאי הייתי חשה למקום למזער נזקים. בפועל, אותה 'מפגעת' הצליחה בנקל להפיל חבורת ברי-אוריין חריפי-שכל אל מלכודת העכברים בשני שקלים שהביאה עמה.

לא צריך לחטט עמוק מידי בחשבונות הרשת החברתית של אותה טניה, בכדי לגלות את ה'מזימה' במשקל נוצה שהגו מפעיליה. עלי על אוטובוס המהדרין הקרוב לביתך, התמקמי בחלק הקדמי, דאגי לנוכחות מתריסה, ומכאן העלילה כבר תגלגל מאליה. עימות חריף מובטח. אל תשכחי לקחת מצלמה.

המעליב בכל הסיפור הוא, שהתחזיות התממשו באופן כה צפוי. אבק השריפה המרחף תדיר בין חרדים לחילונים חיפש את הניצוץ, וכשזה הגיע - התבערה הייתה רבה. צעקות, נאצות, וחומר 'עיתונאי' יקר-ערך שנצטבר במצלמתה של הפרובוקטורית. המשימה הצליחה מעבר למצופה. יש לנו שער למחר.

את ה'פיגוע' ההסברתי הזה, כמו את אלו שבוודאי יבואו אחריו, ניתן היה למנוע, עם מעט מחשבה. רוצה לומר, קווי המהדרין הם בוודאי תיקון חשוב וראוי, אך נזקי התדמית החרדית חמורים בהרבה. מה היה קורה אילו מופע הפרובוקציה של חובבת הפרסום האשדודית היה נתקל באדישות מוחלטת. זו הייתה עולה לאוטובוס, מתיישבת בהפגנתיות במושבים הקדמיים, מיטיבה את מצלמתה הנסתרת, וזו הייתה קולטת בעיקר זמזום של דלתות נפתחות ונסגרות. שום הערה, שום פניה. עשר דקות לתוך הנסיעה המאכזבת היא בוודאי הייתה יורדת לתור אחר אוטובוס 'חשוך' אחר, אבל גם שם, אויה, משיכת כתפיים קולקטיבית.

הזמזום הקטן המציק לחרדית כמוני בתוך ים הזעקה שמסביב, היא העדר הסובלנות הבסיסית הקיימת במחננו כלפי האחר. על שרך מיותר זה נתלים כל מבקשי רעתנו. לא בכל חילוני מצוי מקננת נשמתו של טומי לפיד, ולא בכל ישישה עמוסת סלים שהתיישבה מאחורי נהג האוטובוס מסתתרת פעילה מהקרן החדשה.

אפשר להעיר בנימוס רב, אפשר אפילו להתעלם, בוודאי לא לנהוג בהם כמי שהכניס צלם להיכל. דווקא ממהדרי הנסיעה בתחבורה הציבורית יש ציפייה להדר בדרך ארץ ובחילול ה'.

אם כך היינו מתייחסים תמיד לזולתנו, טניה הייתה עד עכשיו משוטטת נואשות באוטובוסים מלאי פרצופים עבדקנים ותינוקות חייכניים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!