14 מגדולי ישראל שהסתלקו בשנה החולפת

סיכום שנה ב'בחדרי חרדים': בסיומה של שנת ה'תשע"ח ולקראת ראש השנה ה'תשע"ט, האתר החרדי הגדול בעולם מתכבד להגיש, פרוייקט ייחודי - סקירה מרתקת ותיעוד קצר מחיי מרנן ורבנן גדולי וצדיקי הדור, שנקטפו מעמנו לדאבון הלב בשנה שחלפה.

לפניכם ארבעה-עשר ממנהיגי הדור וראשי אלופי ישראל, על-פי תאריכי פטירתם, שהסתלקו מעמנו לגנזי מרומים והותירו אחריהם חלל עצום וגעגועים אינסופיים, מתוך תקווה איתנה וציפייה לקיום הייעוד 'הקיצו ורננו שוכני עפר'.

כ"א תשרי תשע"ח: הגאון רבי יצחק הלוי דז'ימטרובסקי זצ"ל

ערב שמיני עצרת דקות לפני התקדש החג, נפטר בירושלים הגאון המובהק רבי יצחק הלוי דז'ימטרובסקי זצ"ל, מראשי ישיבת קול יעקב ומגדולי תלמידי החכמים בדור.

רבי יצחק זצ"ל, יחד עם מסירת השיעורים, לא פסק מעלייתו הרוחנית הבלתי פוסקת כשהוא משקיע את כל כוחותיו בשקידת התורה. מסירותו הייתה לפלא. גם לאחר שנות הרבצת תורה רבות, כשהיה יכול למסור את השיעור ללא הכנה מוקדמת, הוא מצדו היה יושב שעות על גבי שעות להכין את השעורים. כל זאת לרוב חתירתו אחר האמת והשתוקקותו לעמקות נוראה. כך קרה שגם בגיל שיבה היה יושב ומכין שעורים כאברך צעיר שעתה נתמנה לר''מ.

דמותו של רבי יצחק המתהלך בצדי דרכים הייתה לסמל הגאונות שבצניעות. גופו כאילו מרחף מעל הקרקע, וידיו מונפות בחוזקה אל-על. לרגעים נדמה היה לו כאילו הוא בעיצומו של ויכוח עיוני חריף, ובמקום כבישים, קיוסקים וזבנים, ראה בעיני רוחו את רבותיו, אשר לזכרם יצאה נפשו בגעגוע. אמצע הרחוב, עורק תחבורה ראשי ובצד הדרך עומד רבי יצחק ומנהל ויכוח סוער בסוגיית 'חצי נזק', כאילו מצוי עתה בטבורו של בית המדרש ומרצה את שיעורו לתלמידיו.

י"ט חשוון תשע"ח: זקן המשגיחים הגאון הצדיק רבי דב יפה זצ"ל

עולם המוסר התעטף באבל כבד בשעות הבוקר המאוחרות של יום רביעי י"ט בחשוון, עת הסתלק לבית עולמו, זקן המשגיחים בדורנו הגאון הצדיק רבי דב יפה זצ"ל, שעם פטירתו נעקרה מעולם התורה, אחת מדמויות הפאר שהעביר את מסורת תורת המוסר ויקר תפארתה לדורות הבאים.

במשך למעלה משישה עשורים בהם התגורר ברכסים, היה ביתו הצנוע תל תלפיות לכל פונה ומבקש. היו אלו עמך בית ישראל שכוח תפילתו ועצתו הנבונה נודעה להם, שביקשו שיעתיר עבורם לרפואה וישועה או יכוונם בעצה ותבונה לדעת את אשר יעשון. לעומתם מרביצי התורה משגיחים ומחנכים ששיחרו לפתחו לקבל הדרכה בתחילת דרכם ואף לאחר שנות כהונה רבות, שידעו כי אצל המשגיח רבי דוב זצ"ל יוכלו ללבן את ספקותיהם ולבטיהם איזו דרך ישרה לילך בה עם תלמיד שכשל. בהיותו עמוד התפילה לא השיב מעולם את פני הפונים אליו ריקם, כשלבקשת ארגוני הצדקה בעתיר בעד תורמיהם ואף היה מכתת רגליו לקברות רבותינו שבגולה, להעתיר ולבקש בעד הזקוקים לישועה ורחמים.

כ"ד כסלו תשע"ח: מרן ראש הישיבה הגאון רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן זצ"ל

ערב חנוכה האחרון ייחרט בעולם התורה בארץ ובעולם, יום שבו ניטל כבוד מעם ישראל, מאות אלפי יהודים מכלל העדות והחוגים, ליוו את רבן של ישראל, מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, מי שהיה מנהיג היהדות החרדית בעשור וחצי האחרונים והעמיד עדרים של תלמידים המפוזרים בכל קצווי תבל.

למרות היותו ישיש מופלג, חי מרן ראש הישיבה מעל הטבע, כשגופו בועט בכל מוסכמה רפואית אפשרית. בשנה האחרונה לחייו, בהיותו בן 103, חלה ומצבו הוגדר קריטי מספר פעמים. צעירים ממנו בשמונים שנה, עוזבים את העולם לאחר מצבים קשים שכאלה, ואילו הוא, המשיך לחיות באופן ניסי. ויהי לפלא.

נס עשה הבורא ליצוריו, כשהותיר את ראש הישיבה בחיי חיותו עוד שנה תמימה, לאחר שלפני שנים עשר חודשים היה קרוב לשערי מוות. לאחר אותו נס, חזר לעצמו ואף קיבל קהל לעצה וברכה. ראשי ישיבות ופוליטיקאים שבו לפקוד את מעונו כדי ליטול עצה ותבונה מעמוד האש שהלך לפני המחנה.

ההלם הגדול ניכר בכל שדרה. ברחבות הערים נראו אברכים, בני ישיבות ובעל בתים, מתהלכים ללא מטרה, פניהם משדרות תדהמה, בלבול גדול ועצב עמוק. "מי יתן לנו תמורתו" יבבו תלמידיו – בניו עת הוקראה הצוואה שנחרטה בליבות כל אחד בארץ ובעולם.

"אבקש שכל מי שרוצה בטובתי, ילמד כל יום פרק אחד משניות עד גמר י"ב חודש והבנות יאמרו כל יום עשרה פרקי תהילים גם בשבת ויום טוב. אבקש שלא להזכירני בשם צדיק או ירא שמים שלא אתבזה על ידי זה בעולם האמת".   

כ"ו טבת תשע"ח: זקן הרבנים הגאון הצדיק רבי יהושע מאמאן זצ"ל

בליל שבת קודש התעטף עולם הדיינות והרבנות באבל עם הסתלקותו לגנזי מרומים של הגאון הצדיק רבי יהושע מאמאן זצ"ל זקן רבני מרוקו והוא בן 100 בפטירתו. בתקופה האחרונה מצבו הרפואי של הרב הדרדר עד לשבוע האחרון שכבר היה קשה לו לקום ממיטתו ולהמשיך לקבל קהל כרגיל, במשך השבוע למד הרב כרגיל.

רבי יהושע זצ"ל בן לגזע תרשישים, קנה את חוק לימודו אצל חכמים וסופרים במרוקו והוסמך לרבנות ודיינות ואף כיהן כאב"ד מראקש עד לעלייתו לארה"ק וכיהן כרב העיר נהריה, ומשם עבר לשמש כדיין ואב״ד בבאר שבע. כמו כן שימש כחבר בית הדין העליון.

עמד בקשרי ידידות אמיצה עם מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל עמו התכתב בהלכה בחיבוריו ופסקיו.

ו' שבט תשע"ח: הגאון המקובל רבי ניסים מויאל זצ"ל

אלפים מתושבי קרית גת והדרום כולו, לצד המוני עמך בית ישראל, צעדו ביום שני כ"ו טבת, ביגון קודר, אחר מיטתו של המקובל הרה"צ רבי ניסים מויאל זצ"ל, ראש מוסדות 'כרם שלמה – למען שמו באהבה', ומגדולי מחזירי התשובה בדורנו, שגידל לגיונות של בני תורה ששתו בצמא את דברותיו, והאזינו בקשב רב לשיעוריו המיוחדים בכל מקצועות התורה וההלכה.

רבים התדפקו על דלתותיו, והוא חזקם וקרבם לתורה ויראת שמים, ואף היה משיא עצות ומסייע להתקרב ולהתחזק בדרכי עבודת ד' ויראת אלוקים, כשהדגש במיוחד היה על לימוד התורה שדרכו יתן לגדול באמת ולזכות לכל הטוב הצפון בתורה.

ח' שבט תשע"ח: הדיין הגאון רבי שלמה זלמן אולמן זצ"ל

אלפים מבני היהדות החרדית, גדולי התורה וראשי הישיבות נפרדו בח' בשבט מהגאון רבי שלמה זלמן אולמן זצו"ל, מזקני הרבנים והדיינים בארה"ק,  רב שכונת משכנות יעקב ודיין בבית דין צדק בני ברק, שהתבקש לישיבה של מעל  והוא בן צ"א שנים כולם שווים לתורה.

במשך למעלה משלושים שנה הנהיג את עדתו בדרך המסורת כפי שהונהגה על ידי גדולי הרבנים מהדורות שעברו. רבי שלמה זלמן נשא את משא בני הקהילה, השתתף בשמחתם וצר את צרתם. לא אחת נסע למרחקים לטפל בעניינה של משפחה זו או אחרת. הוא היה מעורה בכל ענייני הציבור בקהילתו. דרך הנהגתו הייתה למופת לרבים. בהמשך התחילו לבוא אליו להתייעץ גם בענייני כלל הציבור

מפליא הדבר, כיצד למרות היותו נושא בתפקידים רגישים, הן בדיינות והן ברבות הקהילה, למרות זאת מעולם לא נקלע לסכסוך כל שהוא, ועל שפתיו של איש לא עלתה טענה נגדו.

"זו תופעה לא מצויה" אומר אחד ממקורביו. "הרי כולנו יודעים שלצערנו כל מי שעוסק בענייני ציבור לא ימלט שלמישהו תהיה תלונה נגדו, הערה, או כעס. אצל רבי שלמה זלמן זה לא קרה. לאף אחד לא הייתה בטן מליאה עליו. איך יתכן שדיין שמכריע נגד בעלי דין כל כך הרבה שנים, אך אחד מהם לא זועם כל כך. זה הרי נגד הטבע האנושי".

ח' אדר תשע"ח: הגאון רבי אפרים מנלה זצ"ל מראשי ישיבת חידושי הרי"ם גור

אבל כבד נפל על חצר חסידות גור, עת הסתלק לבית עולמו ביום שישי אחר חצרות באופן פתאומי הגאון החסיד הישיש רבי אפרים הלוי מנלה זצ"ל, מראשי ישיבת חידושי הרי"ם גור בתל אביב ורב בית החסידים של החסידות ברחוב שטרסר בבני בר. 

רבי אפרים זצ"ל נפטר במיתת נשיקה, בחצות היום עוד הלך להתכונן לשבת קודש וטבל במקווה טהרה, לאחר מכן הלך לנוח על משכבו ולא קם משנתו לאחר דום לב.

היה מדמויות ההוד בחסידות גור, משרידי דור דעה שבמשך למעלה משבעה עשורים הרביץ תורה ויראה. העמיד אלפי תלמידים, המתגוררים כיום בכל קצוות תבל, בישיבת חידושי הרי"ם - לשם נשלח על ידי האדמו"ר בעל ה'בית ישראל' זצ"ל לשמש כאחד מראשי הישיבה. עד סוף ימיו ממש הגיע יום יום לישיבה.

ט' אדר תשע"ח: ראש הישיבה מרן הגאון רבי שמואל אויערבך זצ"ל

קרוב לארבעים שנה מאז נוסדה ישיבת 'מעלות התורה', היה בית היוצר הזה מזוהה עם דמותו של איש אחד ראש הישיבה מרן הגאון רבי שמואל אויערבך זצ"ל. ראש ישיבה אחד שבכוח תורתו השפיע לאלפי תלמידיו דרכי לימוד וקדושת התורה. במשך שנים ארוכות חי עם תלמידיו, באותו בניין, בחדרו הצנוע, בודד ללא אישה וילדים, מוקף באהבת תלמידיו. בליל שבת קודש פרשת תצוה – זכור הוא פונה מביתו במצב קשה כשעיניהם של התלמידים מלוות אותו בצער.

וכך במשך עשרות שנים, גם לאחר פטירת רעייתו הרבנית ע"ה, התגורר רבי שמואל בחדרו שבבניין הישיבה, תלמידיו מביטים בו בהערצה ובעיניים כלות, ואילו הוא מחשיב את עצמו לעוד בחור בישיבה, מחפש את הדקה הנוספת ללימוד. חושק בעוד חידוש, מתלהב כמו נער מהברקה של חברותא, גומא בצמא את שורות הגמרא, ומתענג על כל מילה כתובה.

עד שבליל שבת קודש הגיע למדרגה העליונה ביותר. זו שאין למעלה הימנה ובמסע הלווית ענק הוא הובא למנוחות מהישיבה בשערי חסד להר המנוחות.

כ"ט אדר תשע"ח: זקן האדמו"רים כ"ק האדמו"ר מויז'ניץ ממונסי זצ"ל

הסתלקותו של כ"ק האדמו"ר מויז'ניץ מונסי זצוק"ל בשיבה טובה תשעים ושש שנות חיים של אהבת תורה בוערת כאש, מתוכן למעלה מארבעה עשורים של הנהגה שראתה הכל גם כשכבר כבה מאורן של העיניים הגשמיות.

עם היוודע הבשורה הקשה בערב שבת קודש פרשת ויקרא ערב ראש חודש ניסן  ניטלה עטרת תפארת הנהגת הרבי הישיש, מהשרידים האחרונים שזכו לחסות בצלו של הסבא קדישא האדמו"ר בעל ה'אהבת ישראל' מויז'ניץ זיע"א.

כ"ק האדמו"ר מויז'ניץ ממונסי זצוק"ל הניח אחריו מאות צאצאים נכדים, נינים ובני נינים, ובראשם שבעת בניו הפזורים בקהילות הקודש בכל קצוות תבל – קהילות אותם הקים בחייו ועם הסתלקותו מונו שבעת הבנים לאדמו"רים ולכהן פאר כהמשך שושלת הקודש של בית ויז'ניץ.

כבר בחיי חיותו מינה הרבי זצ"ל את בניו לרבני קהילות החסידות בארץ ובעולם הפועלים תחת אחדות והרמוניה נפלאה שאין בנמצא בשום חסידות.

הרבי שלח את בניו למקומות שונים, כאשר הוא אמר שבבוא היום כולם ימונו לאדמו"רים במקומות מושבותיהם. תחת הנהגתו פרחה והתרחבה ממלכת חצר הקודש כשבניו מנהיגים ומנווטים אותן בידיהם האמונות על פי דרכו בקודש ומנחילות את מורשתו מדור לדור.

כגדול העומד על גבם היה הרבי זצוק"ל בכל עת תמיד בוחן את ילדיו ונכדיו ותמיד בירכם שייצאו תלמידי חכמים גדולים ועודדם להשקיע בלימוד התורה. וכמו שביקש בצוואתו למשב"ק הרב החסיד רבי יעקב אהרן ורצברגר וביקשו בכל לשון של בקשה שכל חסיד ילמד בשנה הראשונה לעילוי נשמת רבי מרדכי בן רבי חיים מאיר דף גמרא ליום.

כ"ג ניסן תשע"ח: הגאון רבי מיכל ברינקר זצ"ל ראש ישיבת 'נצח ישראל'

כחתן יחיד לבתו היחידה של הגאון המובהק רבי ישראל זאב גוטסמן זצ"ל,  נקשרו תולדותיו בתולדות חמיו: לאחר נשואיו התגורר שנים רבות בניו יורק שם כיהן מיד לאחר נשואיו כר"מ בישיבת 'נצח ישראל' של חמיו זצ"ל. ומשעלה חמיו לארץ הקודש, עלה אף הוא יחד אתו לירושלים, שם המשיך להרביץ תורה בישיבה הקדושה. בשנים הראשונות חילק את זמנו בין הרבצת התורה לתלמידי הישיבה בירושלים, לבין המשך החזקת הישיבה בניו יורק. רק לאחר כעשור שנים הועתקה הישיבה כולה לארץ הקודש ורבי מיכל השקיע ראשו ורובו בהרבצת התורה בארץ הקודש יחד עם חמיו.

לאחר פטרת חמיו בשנת תשנ"א המשיך לעמוד בראש הישיבה כשרבים  מטובי אברכי הכוללים ובחירי בני הישיבות מסתופפים בצלו, לשמוע את שיעוריו העמוקים בהם דלה והשקה מתורת רבותינו גדולי ראשי הישיבות בדורות האחרונים ובפרט תורת חמו הגאון הגדול רבי ישראל זאב זצ"ל.

ויותר מכל, משימת חייו של רבי מיכל הייתה להוציא לאור את כתביו ושיעוריו של חמיו הגאון זצ"ל. בכך ראה את ייעודו, ולגודל ענוותנותו לא הכיר במעלת עצמו כלל.

א' סיון תשע"ח: הגאון הצדיק רבי שמחה בונים ארנפלד זצ"ל גאב"ד מטרסדורף

אלפים מכל שדרות הציבור החרדי בניו יורק ומרכזי התורה בארה"ב וכן בירושלים, בהם גדולי האדמו"רים והרבנים, ראשי הישיבות ומרביצי תורה השתתפו בהלווייתו של גאב"ד מטרסדורף זצ"ל.

בשנות הנהגתו המשיך בהקפדה יתירה בשמירת כל גדרי ההלכה ומנהגי ישראל ללא שום שינוי. יחד עם הנהגת בני קהילתו נעתר לבקשת גדולי הדור והצטרף כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

שיעוריו שנאמרו במתיקות ובהירות הפכו לשם ולתהילה ורבים היו באים לשמוע את שיעוריו שנאמרו בשפה ברורה ונעימה. בשנים האחרונות הודפסו מחלק משיעוריו בספריו 'מעיין שמחה' על מסכתות גיטין ופסחים, כשהוא מותיר אחריו חידו"ת ושיעורים רבים על מסכתות רבות וכן דרשותיו שנשא ברבים בכל עת ומועד.

ה' תמוז תשע"ח: הגאון הצדיק רבי  אברהם צבי הלוי בעק זצ"ל גאב"ד מלבורן

הפטירה השמיימית של השנה הייתה הסתלקותו של הגאון הצדיק רבי אברהם צבי הלוי בעק זצ"ל גאב"ד קהילת 'עדת ישראל' מלבורן באוסטרליה אשר השיב את נשמתו ליוצרה, עשרה ימים בלבד לאחר שהגיע להשתקע בארץ הקודש היישר מאוסטרליה, שם כיהן ברבנות במשך שלושים שנה.

הגרא"צ בעק זצ"ל שהיה בן -85 חלה באחרונה, אך למרות חולשתו הוא המשיך בשגרת יומו. חודש לפני הסתלקותו בהמלצת הרופאים הוא הודיע לבני הקהילה כי הוא מסיים את תפקידו ארוך השנים ברבנות הקהילה במלבורן, והגשים את שאיפתו לעלות לארץ הקודש.

הגאב"ד הישיש כתב לבני קהילתו מכתב מרגש: "כידוע אשר מעולם היה בדעתי לדור בארץ ישראל, ואחר דין ודברים עם הרופאים הוחלט שכעת הוא הזמן לנסיעה כזה, ולכן בדעתי להוציא את הדבר מהכוח אל הפועל".

"ולכן באתי בזה לעלות את רגשי לבבי בדברי פרידה, לכל ידידי אהובי אנשי קהילתנו הק', ומתפללי בית מדרשינו, הקרובים מאוד אל לבי, אחר אשר יחדיו עסקנו בתורה ובתפילה, ובעבודה הבורא ואהבת השי"ת זה שלושים שנה".

ב' אב תשע"ח הגאון הצדיק המקובל רבי שריה דבליצקי זצ"ל

לא רבים ידעו והכירו אבל מי שידע והכיר לא יכל שלא לראות במוחש 'שולחן ערוך' מהלך – אדם שכל ימיו חי את דקדוק ההלכה בצורה שאין כמוה הסתלק לבית עולמו כפי רצונו בליל שבת קודש אחר חצות.

הגאון הצדיק המקובל רבי שריה דבליצקי זצ"ל שהיה מחדש גדול בכל מה שקשור להנהגות  ושנהג להתפלל ותיקין בעצמו, חידש את הנהגת המושג 'הנץ הנראה' - גישה שמצריכה ידע אסטרונומי נרחב. בשנת תשי"ז ייסד את המניין הראשון בעולם שמתפלל על פי הנץ הנראה, תחילה בבית הכנסת הגדול ומאוחר יותר בישיבת 'תפארת ציון'. בין רשימותיו של רבי שריה נמצאה עמודה ארוכה ומפורטת בכתב ידו ובה מפורטים שמותיהם של כל צדיקי וחסידי בני ברק שהשתתפו במניין שייסד.

במשך שנים היה נחשב לאחד המחברים הפוריים ביותר שידע עולם התורה וההלכה.  בזכותו הועשר מדף הספרים היהודי בעשרות ספרים נוספים.  באחד מכתביו מופיעה יש קבלה שקיבל על עצמו: 'בלי נדר, להשתדל בכל שנה לזכות את הרבים בספר'. במשך עשרות שנים עמד בכך בהצלחה. ספרו 'זיכרון בצלאל', שנקרא על שם אביו, נחשב לספר הלכה מוביל בתחום אבלות וקריעה.

כ"ו אב תשע"ח: הגאון רבי אהרן מונסוניגו זצ"ל רבה הראשי של מרוקו

קהל רב הלך בירושלים אחר מיטתו של הגאון רבי אהרן מונסוניגו זצ"ל, שכיהן רבה הראשי של קזבלנקה  ושל מרוקו כולה במשך יובל שנים, ובשנים האחרונות התגורר בירושלים שם נפטר בשיבה טובה ובשם טוב.

בפטירתו איבדו יוצאי מרוקו את רבם ומנהיגם הרוחני שהעמיד דת על תילה ועמל רבות להקים לגיונות של תלמידי חכמים ויראי ה' במסגרת מוסדות 'אוצר התורה' שהיה ממקימיו וממייסדיו, ורבים מבני מרוקו חבים לו את קיומם כיום כיראי ה' וחושבי שמו, ובזכותו זכו להעמיד דור ישרים ומבורכים על מבועי התורה והיראה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!