כ"ג חשון התשפ"ה
24.11.2024

סוף סוף: חוק לטיפול בבעיית המסתננים

לאחר דחיות אין סוף תוגש הצעת חוק למלחמה בתופעת המסתננים • על פי החוק יהיה ניתן לעצור את המסתננים לתקופות ארוכות • "צריך לעקור מהם את המוטיבציה להגיע"

פליטים סודנים במעצר. צילום: פלאש90
פליטים סודנים במעצר. צילום: פלאש90

ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ אמנון כהן, אישרה היום (ב') את הצעת החוק למניעת הסתננות.

מדובר בהצעת חוק ממשלתית המסדירה את עיכוב המסתננים, ומאפשרת את החזקתם במשמורת לתקופות ממושכות, במקרים מסוימים אפילו לתקופה העולה על 3 שנים.

בפתח הדיון, ציין יו"ר הועדה, ח"כ אמנון כהן, כי התקיים מספר רב של דיונים בהצעת החוק, זאת לאור הצורך למצוא איזונים ובלמים שמצד אחד יבטיחו התנהגות הומאנית כלפי המסתננים, ומצד שני יסייעו בהתמודדות עם התופעה.

כהן, ביקש בתחילת הדיון ממר אמנון בן עמי, מנכ"ל רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, להבהיר לוועדה את חומרת בעיית ההסתננות. מר בן עמי הסביר כי כיום נמצאים בישראל כ- 53,000 מסתננים, מתוכם, רק בנובמבר, הסתננו לארץ 3,000 מסתננים.

הוא הסביר כי קיים נוהל לגירוש מהיר, "מקציעות – לנתב"ג", אולם קיימות שתי קבוצות אוכלוסין שאי אפשר לגרש – הסודנים והאריתראים. ממשלת ישראל דנה ארוכות בבעיית המסתננים והציעה תמהיל פתרונות. ביניהם: בניית גדר שיסתיים לפי התוכנית, באוקטובר 2012, העברת חלק מהמסתננים למדינות שונות ואכיפה מחמירה נגד מעסיקיהם.

בכל מצב, מדינת ישראל מחויבת להשהיית המסתננים בתנאים נאותים בהם יסופקו להם לינה ומזון כמו גם שירותים נלווים אחרים. מר בן עמי הדגיש כי מתשאולים שהתבצעו בקרב המסתננים, ברור שרובם מגיע על מנת לעבוד.

במהלך הדיון עלו מספר בעיות: בעיית ענישה בלתי פרופורציונאלית הנובעת מכך שפלטפורמת החוק הינה חוק משנת 1954 שחוקק נגד תופעת הפדאיון. ח"כ ד"ר דב חנין, הראה כי, בתיאוריה, מסתנן שיגנוב פרוסת לחם עשוי לקבל את אותו עונש שיקבל מסתנן שרצח אדם – מאסר עולם.

עו"ד אביטל שטרנברג, ראש תחום ייעוץ במשרד המשפטים, אמרה כי מעולם לא נדון מסתנן על גניבת פרוסת לחם וכי, בכל מקרה, משרד המשפטים מתכוון להגיש בשנת 2012 הצעת חוק שתדרג את הענישה. צוות הייעוץ המשפטי של הוועדה, הציע כי עונשים חמורים יוחלו רק אם המסתנן מבצע עבירה של סחר בבני אדם או סחר בסמים והיה גם מזוין בנשק.

נושא מהותי נוסף היה האם החוק יאפשר משמורת לתקופה העולה על 3 שנים. עמדת הממשלה הייתה כי כדי ליצור הרתעה יש לאפשר מצב כזה.

ח"כ אמנון כהן אמר כי "צריך לעקור כל מוטיבציה מהמסתננים".

מר מיכאל בבלי, מנציבות האו"ם לפליטים, אמר כי ברור שהצעת החוק הנוכחית אינה עוסקת בפליטים שאין לגרשם למקום בו חייהם יועמדו בסכנה. הוא הודה לממשלת ישראל על כך שכללה בדברי ההסבר לחוק את מחויבותה של מדינת ישראל לאמנת האו"ם לפליטים.

כאמור, הצעת החוק, אושרה לקריאה שנייה ושלישית, והיא תעלה בקרוב במליאת הכנסת.
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}