מה גרם למהפך בטקס האזכרה ל'אסון הכרמל'?

אפשר לנשום לרווחה: טקס הזיכרון לחללי אסון הכרמל עבר "בשקט". היו שם כל בכירי המדינה: ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר הפנים, אלי ישי, יו"ר הכנסת ראובן רובי ריבלין, השר לבטחון פנים יצחק אהרונוביץ' ויו"ר האופוזיציה ציפי לבני. היו שם גם בכירי השב"ס, משטרת ישראל, ארגוני ההצלה וכמובן משפחות ההרוגים – כולם נכחו, אבל כל תקרית מביכה לא נרשמה.

"עברתם שנה של ייסורים ויגון, ימים ולילות של כאב ואובדן. כל העם ראה את הלהבות וכאב את כאבכם", אמר נתניהו, מי שהוצג על ידי מנחה הטקס דן כנר כ"מי שהיה הראשון שהבין את גודל האירוע, ורתם את כל הגורמים בארץ ובעולם לסייע בכיבוי השריפה".

יו"ר הכנסת אמר כי "אין לנו מה להלין על איתני הטבע. הכרמל לא אשם. האש לא התרשלה במילוי תפקידה. חזית אחת הזנחנו והפקרנו: כשלנו בהיערכות לאיום מצד איתני הטבע. מדינת ישראל נתפסה לפני שנה בלהבות האש עם מערך כבאות לקוי. לא תמיד ניתן להתכונן לכל תרחיש אולם על כתפנו מונחת האחריות שלא לשחק לידיה של רשלנות ושאננות.

"אני יודע", אמר כשהוא פונה אל המשפחות, "שאינכם מחפשים נקם אלא דורשים צדק, דין ותיקון. אל לנו לחפש עריפת ראשים, עלינו לתרגם את הכעס ואת הזעם בדרישה נחושה לשינוי ולרפורמה מקיפה. עלינו לעשות הכל כדי שלא נובס שוב במלחמה הזו".

נתניהו, ישי, אהרונוביץ' ועמם בכירי המשטרה השב"ס וארגוני ההצלה הסירו את הלוט מעל האנדרטה החדשה שהוקמה לזכר הנספים - איש לא השמיע קול, הכול שמרו על דומית כבוד.

מארגני הטקס יכלו לנשום לרווחה ולסמן לעצמם 'וי' של הצלחה. כל החששות על פרובוקציות כאלו ואחרות התבדו כלא היו.

המכתב המאיים לתומר

רק מי שיודע מה התרחש מאחורי הקלעים, מבין עד כמה קשה היה להגיע להישג הזה.

אפילו חודש לא חלף מאז שדני רוזן, בן זוגה של מפקדת המשטרה אהובה תומר ז"ל שנספתה באסון, ניסח את מכתבו ל"אהובה שלי". מכתב מלא כאב, מלא זעם - שנשלח לערוץ 2.

"אולי את לא יודעת, אבל אותו יום ארור, 6 בדצמבר 2010 בשעה 06:00 בבוקר, מחדרך בבית החולים רמב"ם בו שהית בבידוד סטרילי, סימסתי לחברים כי "על אהובה עבר לילה שקט יחסית, זאת, למרות שהיא עדיין מונשמת, נשימתה קשה והדופק מואץ". עוד סימסתי להם: "אנחנו זקוקים נואשות לעוד 5 ימים כאלה כדי שאהובה תצא ממצב של סכנה – תחזיקו אצבעות", ביקשתי..
3 שעות מאוחר יותר חרב עולמי ובעיניים דומעות ולב קרוע שלחתי לכולם מסרון: "הפסדנו במלחמה – אהובתנו לא תשוב אלינו יותר".

"באותם רגעים הרגשתי כי הדם נשאב מגופי, אך מוחי שידר כי עדיין נותרו לי שתי ברירות. האחת - לאבד את השפיות והשנייה - להמשיך ולחיות. באותם רגעים, עוד לא תיארתי לעצמי את מה שאני עומד לעבור ולהתמודד.

"בשיחות הנפש הרבות שהיו לנו, הפצרת בי להמשיך ולחיות למרות הפצע הפתוח

"מדוע? שאלתיך, מדוע עלי להמשיך ולסבול, האם לא שתיתי די מכוס המרורים? אכן שתית די והותר, השיבות. אך לצערי נכונו לך עוד משימות, אמרת. עתה, יקומו כל הגיבורים של אחרי הקרב, כל אותם "יודעי דבר" שבאותות ובמופתים ינסו להשיל מעליהם את האחריות למחדל ולהטילו על אחרים. בזה הם טובים, אמרת. הם יטילו דופי בי ובמעשיי, גם בך, גם בקציני המשטרה, גם בשוטריה ובמפקדיה, בכולם, רק לא בהם עצמם".

מכאן עובר דני להסביר את עצמו לאהובה, להסביר למה "בעצרת הזיכרון, כאשר ראיתי את שר הפנים מר אלי ישי, אשר ניצב בראש פירמידת האחראים לאסון ואשר לגביו קבע המבקר בוודאות כי "האשם רובץ לפתחו" מגיע ומתחבק עם שועי המדינה, מלהג בלשונו, תופס את מקומו בין המכובדים וממרום מושבו "משקיף" על משפחות השכול, נזכרתי בספרו של בשביס זינגר "העבד" המתאר את צביעותם של יהודים המקפידים במצוות שבין אדם למקום, אך חוטאים במצוות שבין אדם לחברו. לכן, לא יכולתי לעצור בעד רגשותיי מלפרוץ ותבעתי להרחיקו מהכנס".

שנה חלפה, כתב לה, והם, "האחראים האמיתיים לפרוץ המחדל, ממשיכים לצקצק בלשונם, מבלי שנטלו על עצמם כל אחריות".

"זהו ממי שלי", הוא מסיים את מכתבו הנרגש כש"דמעות מציפות את עיניי" ומבטיח כי "אבוא חשבון עם כל אחד מאותם אלה אשר פגעו בך ולא אתן להם לחמוק מחובתם ואחריותם. את הרי יודעת שאני מקיים הבטחות".

כה אמר רוזן

פחות מחודש חלף.

אתמול עשה רוזן את הדרך הארוכה מהצפון אל לשכתו של סגן ראש הממשלה, אלי ישי, שבירושלים למפגש שלאחריו רשמו כותרות העיתונים "פיוס".

איך, למען ה', מתרחש מהפך שכזה בליבו של אדם שהבטיח במכתב מפורש ליקירתו, לבוא חשבון עם כל אחד מאלה שפגעו בה, ולא לתת להם לחמוק מחובתם ואחריותם?

בשורות הבאות אנסה לנתח את מה שקרה כאן ולנסות ולהגיע למסקנות.

האפשרות הראשונה היא שדני רוזן השתכנע שאכן אלי ישי אינו אשם באירועי הכרמל ולכן הגיע ללשכתו והבטיח שהאירוע היום יעבור בשלום, לכן גם הרים טלפון לציפי, רעייתו של אלי, והתנצל אם נפגעה היא או הילדים.

את האפשרות הזו הפריך רוזן בשיחת טלפון שנהלתי עמו אמש.

"אין פה שום מהפך", הוא אומר, "זה שאת רואה מהפך, יש לך בעיה בתפיסת העולם".

לפני שנה היה אירוע, ואתה יצאת נגדו – אני מזכירה לו.

"את רוצה לשמוע או להשמיע? אם את רוצה לשמוע זה מה שעניתי לך. אין פה שום מהפך, אין פה אהבת מרדכי חדשה. שום דבר. אני מאפשר לו להגיע מחר לאירוע, אנחנו נבדוק את כל שאר הטענות שלו.

"ובלי כל קשר", הוא מוסיף, "מה שהיה חשוב לי זה שני דברים: האחד לאפשר לו להגיע לאירוע והשני לרתום אותו לנושא לפיו המקום יוכרז כאתר מורשת לאומי. לשמחתי אלי ישי הבין את הנושא הזה ונרתם. אלו היו שני הנושאים שעמדו על הפרק, מעבר לזה לא היה פה שום נושא אחר. אני הצהרתי שאני לא חוקר ואני לא שליח של מבקר המדינה, אני לא אמור לשפוט אותו אם הוא כן בסדר או לא בסדר".

לגבי שיחת הטלפון שלו לגברת ישי מספר רוזן כי אכן, "הרמתי טלפון לאשתו והתנצלתי והבעתי צער אם היא נפגעה במהלך השנה האחרונה. הבנתי שהיא והילדים נפגעו, זאת לא הייתה כוונתי והתנצלתי על שכך קרה. זה מה שנקרא בן אדם לחברו...הודעתי לכל אנשי: אף אחד לא יעיז לפגוע בכבודו של אלי ישי".

במבט לאחור, אילו יכולנו להחזיר את הגלגל אחורה לטקס ה-30, היית נוהג אחרת? – אני שואלת אותו, והוא נשמע לי כועס על עצם השאלה.

"אל תתעסקי איתי עם 'נגיד'", הוא אומר, "מה שהיה היה, אי אפשר להשיב את זה, אנחנו לא עוסקים במה שהיה, אנחנו עוסקים עם הפנים קדימה".

אין מהפך, אומר אם כן רוזן, יש רק הבטחה שלו שלא לפגוע בכבודו של ישי.

אז נכון, השר הציג בפניו מסמכים לפיהם התריע על השריפה, אבל לא זו הייתה מטרת הפגישה, וגם לאחריה ממשיך רוזן ואומר כי הוא לא חוקר, וכי הוא משאיר את המלאכה למבקר המדינה.

האם ישי זכאי?

נעבור לאפשרות השנייה עליה רמז רוזן בכלי התקשורת, על פיה פנו אליו מספר לא מבוטל של משפחות שכולות שביקשו לראות את השר באירוע, והוא התגבר על רגשותיו האישיים וכדי להיעתר לבקשתם.

אך, זה חודשים ארוכים שהמשפחות מארגנות את הטקס, תוך ניסיון לשכנע את כל הצדדים לערוך אותו בשקט ובשלווה. כשרוזן התריע במכתבו שהוא ימשיך ויבוא חשבון עם כל אחד מאותם אלה "אשר פגעו בך", הוא לא ידע על הניסיונות לעשות שלום בינו לבין ישי?

"לא אתן להם לחמוק מחובתם ואחריותם", כתב, ואני, משום מה, הבנתי כי הוא כולל גם את השר ישי. רק פיסקה אחת קודם לכן כתב על חלקו של שר הפנים.

מה קרה מאז פורסם מכתבו בערוץ 2 ועד לקבלת ההחלטה האישית שלו לערוך פגישת 'סולחה עם שר הפנים?

רק חודשים אחדים חלפו מאז הגיש רוזן תביעה לבית המשפט, בגובה שני מיליון שקלים, כפיצויים משר הפנים. הוא אף דרש את פיטוריו. "לנוכח מחדליו המוכחים בדו"חות השונים, בטיפול בליקויים שנתגלו במערך שירותי הכבאות אשר גרמו לאסון".

האם מאז הליכתו לבית המשפט פורסמו דו"חות שזיכו את שר הפנים? עדיין לא ודו"ח המבקר בנושא יפורסם רק בעוד שבועות אחדים.

ייתכן ורוזן יודע משהו מתוך הדו"ח, וסביר להניח שהוא יודע מעט יותר מאתנו, אך הוא הבהיר בפירוש שמטרת פגישתו לא הייתה לטהר את שמו של השר, זה אינו תפקידו. ובכן, מה הביא אותו למפגש? אולי ידע שהמבקר עומד לזכות את ישי והעדיף להקדים ולהשלים איתו, אלא שאז היה אומר משהו על כך שהשתכנע בכך שהשר 'זכאי'. ולא, לא שמעתי אותו אומר זאת.

כולנו זוכרים את התמונה המביכה כשהשליך לעבר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את ההזמנה לאירוע במלאת 30 לאסון.

"קח את ההזמנה - אתה והשר שלך, אני יוצא מכאן", צעק בסערת רגשות, ודרש להוציא את אלי ישי מהמקום. "הוא השר שלפי כל דוחות החקירה אחראי, הוא לא נקף אצבע. הוא לא צריך להיות כאן.

"אני אדם שקט רגוע ומצפוני. אני יודע לשתוק שצריך, אבל אני מספיק מסוכן כשאני רוצה להשמיע בצורה מאוד ברורה את הדברים שלי. לא אשתוק ולא אשקוט על השמרים, בטח לא כל עוד אלי ישי הוא שר הפנים במדינת ישראל", הבטיח אז, בסיום אותו ערב.

"עצם נוכחותו של השר ישי במקום היא שהרגיזה אותי, ישי הוא שיא הצביעות, הגעתו לאירוע כזה היא סטירת לחי לאינטליגנציה של ההורים השכולים. לא ייתכן שאדם כזה יבוא לשבת בשורה הראשונה, כמו מכובד. הוא לא מכובד באירוע הזה". - כך, רק לפני מספר שבועות שיגר רוזן מכתב לראש הממשלה וביקש ממנו למנוע מהשר ישי להשתתף באזכרה לזכר הרוגי האסון.

עכשיו נסו להסביר לי מה גרם לו לשנות את דעתו, כי אני לא הצלחתי להבין זאת משיחתי עמו.

האיש מאחורי הקלעים

מתברר שיש מתווך לכל השינוי הזה: עו"ד יעקב בורובסקי, ניצב בדימוס.

מזה חודשים ארוכים משמש ברובסקי כעורך דינו של השר ישי בכל הנוגע לנושא דו"ח המבקר.

בורובסקי הוא אדם מאד מוערך, ותשאלו את תושבי חיפה החרדים שיידעו לספר לכם על אישיות חיובית ביותר.

בשנת 2008 אף רץ לראשות עיריית חיפה והפסיד ליונה יהב, אבל השאיר פינה חמה בלב אצל החרדים בעיר. עד אז שימש כיועץ בכיר במשרד מבקר המדינה ואף עמד בראש צוות המאבק בשחיתות שלטונית. מי כמוהו מתאים לתפקיד, והבחירה של ישי בו הייתה בהחלט מוצלחת.

בורובסקי הוא אדם שחווה על בשרו התנכלות וניסיון לתפור תיק, כך לפחות עולה מטענות אותן השמיע בעבר. הוא אף מסר במשטרה עדות בנושא והיה נתון לחקירות בחשדות שונים של שוחד והפרת אמונים. הוא יצא מזה בשלום, אבל מן הסתם נשארה בליבו ההבנה למי שהיה נתון תחת אש ציבורית על לא עוול בכפו.

איך נכנס בורובסקי לתמונה מול דני רוזן?

ובכן, במהלך השבועות האחרונים שבו והתחבטו בלשכה האם להיענות להזמנה ולאשר את השתתפות שר הפנים בטקס יום השנה לאסון הכרמל. היה ברור להם שבמצב הדברים הנוכחי הופעה שלו תגרור פרובוקציות כאלו ואחרות, והם לא התכוונו להניח לו להיות מושפל בפעם השנייה.

גם בשנה שעברה היו שהזהירו אותו מפני אפשרות שכזו, אבל הוא לא שעה לדבריהם והתעקש להופיע באירוע ולכבד את זכרם של הנספים. הפעם, היו נחושים אנשיו, לא יניחו לו לנסוע. התירוץ הרשמי היה שמדובר בטקס לא ממלכתי, שהרי אפילו ראש הממשלה אינו מתכוון להגיע.

התירוץ עבד עד לרגע בו נעתר נתניהו לפונים והחליט לכבדם ולהגיע לאירוע. מכאן ואילך היה ברור לכולם כי הגדרת הטקס כממלכתי אינה נתונה בספק וכי אם סגן ראש הממשלה לא ישתתף בו מדובר בהשפלה. מצד שני, השפלה גדולה יותר יכולה להיגרם לו אם כן יגיע. אז מה עושים?

כאן נכנס עו"ד בורובסקי לתמונה, מתוך טוב לב ורצון כן לעזור, למרות שזהו אינו חלק מתפקידו הרשמי. את דני רוזן הוא הכיר מתפקידו הקודם במשטרה והוא החליט ליטול יוזמה ולפנות אישית אל האיש.

למישהו נמאס לשתוק

שוחחתי איתו אתמול. הוא סיפר לי שהיה מקורב מאד לדני, או יותר נכון לאהובה: "חשבתי שמה שצריך לעשות זה לדבר, במקום ליצור דמוניזציה, ואני חושב שהצלחתי לשכנע אותו שאין קשר בין אלי ישי לבין האסון", אמר לי.

"הייתי מאד מקורב לאהובה, והוא יודע את זה, אני גם עורך דינו של אלי ישי, והסברתי לו שהדיאלוג הזה עם אלי ישי עושה טוב לפעולת ההנצחה", המשיך והסביר לי.

ועדיין לא קיבלתי תשובה: איך הצליח לשכנע את דני רוזן לשנות את יחסו לשר ישי? אז נכון, היו לו כמה וכמה שיחות מקדימות, ניסיונות שכנוע, ובכל זאת: מה אמר לדני רוזן ואיך הצליח לשכנע אותו? רק שהדיאלוג יעשה טוב לפעולות ההנצחה? ומה עם ההבטחה של דני לאהובה, במכתב האחרון, לבוא חשבון "עם כל אלה אשר פגעו בך"?

תעלומה.

ומהו פתרונה? קשה לדעת. אולי הוא טמון במילים שנכתבו באחת הכתבות שסיקרו את המפגש בין השניים. על פי אותן מילים רגישותו של השר ישי למשפחת השכול, היא זו שמנעה ממנו להגיב להתקפות האישיות במהלך השנה האחרונה.

כמי שמכירה את השר ישי, רגישותו האישית הייתה מונעת ממנו להגיב להתקפות האישיות נגדו, גם במהלך השנים הבאות. ולא חשוב כמה היו משפילים אותו. גם אם היו משליכים לעברו בליסטראות, הוא היה ממשיך לשתוק. אלא שלאלי ישי יש גם אנשי לשכה, ולהם - כך נראה - נמאס לשתוק.

מתחו אצלם את החבל יתר על המידה. האם חשש מכך דני רוזן? לא, הוא לא אמר לי על כך מילה וחצי מילה. האם זה מה שהסביר לו עו"ד בורובסקי? לא,

לא, גם הוא לא רמז לי על כך מילה וחצי מילה.

אז למה, למען השם, היינו עדים אתמול למהפך, לא של מאה ושמונים מעלות כי אם של שלוש מאות ושישים מעלות?

ואולי: מי שענה לאליהו בהר הכרמל, הוא שענה לאליהו, יו"ר תנועת ש"ס.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!